מאת יעל ברנר.
שייך לקטגוריית הדרכת הורים, מאמרים

no more smartphone. shutterstock“היא רק בת 12 או 13 אבל היא מאוד מאוד חדת אבחנה. היא רואה הכל ושומעת הכל והיא מאוד חכמה. באופן מוזר היא לא תמיד מקשיבה כשאת מדברת אליה אבל קשובה יותר למה שאת אומרת עליה ומה שנמצא בין השורות של הדברים שלך…”, הדיאטנית יעל ברנר מסבירה על השפעת המילים שלנו על דימוי הגוף של הבנות שלנו.

 

המבט הבוחן בבריכה ואז: “כדאי שנתחיל להגביל ממתקים” , “את חייבת לאכול יותר ירקות”, “כדאי שתזיזי את עצמך קצת”. המשפטים שנאמרים כבדרך אגב, בזמן שהיא מודדת בגדים או סתם נראית לא מרוצה מעצמה: “יהיה לך ממש יפה לרדת קצת”, “את בטוחה שהמכנסיים לא קצת צמודים לך מידי?”, “ראית איזה שינוי עשתה X מהכתה שלך? ממש כל הכבוד לה”, “אני אכין לך סנדביץ מלחם קל לבית הספר, זה יותר טוב לך”.
בזמן ארוחה משותפת: “את בטוחה שאת צריכה את זה?”, “אולי כדאי שתוותרי על הפסטה?”, “את לא צריכה למלא כל כך את הצלחת”. המשפטים שנאמרים מעל הראש שלה: “היא חייבת לשים לב למה שהיא אוכלת”,
“היא לא צריכה תוספת”, “היא כזו, אוהבת לאכול”, “יש לה מבנה רחב, כמו לאבא שלה”. לפעמים גם בלי מילים… המבט שננעץ כשהיד נשלחת לעוגה או לארון הממתקים, המבט המאוכזב כשהיא שוב רובצת על הספה מול הטלוויזיה. הרי ברור שאת (אמא, אבל גם אבא) רק רוצה לעזור לה, את לא לגמרי שולטת בזה והמילים יוצאות לך בלי להתכוון. כמובן שהכל מגיע מכוונה טובה והכל מדאגה ואת אוהבת אותה נורא והיא מושלמת בעינייך ואת יודעת שזה לא עוזר ואת אומרת את זה כשהיא לא שומעת ו… אבל את אדם בוגר ומאחר וזה לא עוזר ואפילו פוגע, תפסיקי.

היא מבינה הכל

היא רק בת 12 או 13 אבל היא מאוד מאוד חדת אבחנה. היא רואה הכל ושומעת הכל והיא מאוד חכמה. באופן מוזר היא לא תמיד מקשיבה כשאת מדברת אליה אבל קשובה יותר למה שאת אומרת עליה ומה שנמצא בין השורות של הדברים שלך. היא אולי לא מתייחסת למה שאת אומרת, אבל היא שמה לב לדרך בה את מתנהגת. היא מרגישה מה מסתתר במחמאה: “הפנים שלך כל כך יפים”. היא רואה שאחותה רזה, היא שמה לב שהבגדים שלה במידה קטנה יותר אפילו שהיא אחותה הגדולה. היא שמה לב שלאחותה את מציעה תוספת מהפתיתים ולה תוספת מהירקות. אולי כשאתן יושבות שלושתכן יחד היא תיקח מהירקות, אבל כשתצאו והיא תישאר לבד בבית היא תאכל את הפתיתים שנשארו, היא תאכל אותם עם כף ישר מהסיר ותרגיש כל כך אשמה.
את חושבת לעצמך שברור שלא נעים לה ככה עם הגוף שלה, היא חייבת לעשות משהו וצריך לעזור לה. אולי לא? אולי יש לה סדר עדיפויות אחר? אולי מה שמציק לך כאמא או כאדם לא מפריע לה? לכן, כדאי לך לחזק את מה שטוב ולא לנסות לחשל או לסדר את מה שלא בדיוק מוצא חן בעיניך, בהמשך היא אולי תעשה שינוי ואולי לא, אם זה יבוא ממנה יש סיכוי גדול הרבה יותר שהיא תצליח. אם תחזקי אותה היא תרגיש טוב עם עצמה ואם היא תחליט לשנות זה יבוא ממקום של כוח. נסי לזכור שאתן שתיים נפרדות, העובדה שאת מזדהה איתה וחשה את הבעיות שלה כאילו הן שלך, לא עוזרת לה. את לא יכולה לשלוט במה שקורה לה בבית הספר ובתמונות הדוגמניות שהיא רואה או במודל היופי כולו. את כן יכולה לתת לה סביבה בטוחה בבית והרגשה שהיא מצוינת בדיוק כמו שהיא.

ליד הבופה בחופשה המשפחתית

כשאתן עומדות יחד ליד הבופה בחופשה משפחתית בבית מלון, היא שומעת שאת אומרת ירקות והיא שמה לב שאת מסתכלת לה בצלחת, אבל היא רואה את הצלחת שלך ובדיוק מה יש בה ואם הצלחות שלכן נראות אותו דבר זה לא משנה מה תגידי. אם את רזה מטבעך והיא “קיבלה את המבנה של אבא” תסמכי עליה שהיא שמה לב לזה והיא חושבת שזה לא פייר שעל מה שלך בא בקלות, היא צריכה לעבוד כל כך קשה ושאם את לא מבינה כמה זה קשה זה ממש מעצבן שאת חושבת שאת יכולה להעיר לה.

אם את לא מרוצה מהגוף שלך ואולי מבנה הגוף שלה דומה לשלך, היא שמה לב גם לזה. אין ספק שהדוגמניות במגזינים ועל שלטי החוצות משפיעות על ילדות צעירות, אבל משפיעים לא פחות המשפטים שהן שומעות מאיתנו. כשהיא שומעת אותך מדברת על דיאטות ומביעה כל הזמן אי שביעות רצון מהגוף או המשקל שלך, נוצרת בעיה. מי שלא שמעה אותך כשאמרת לה לסדר את החדר , שומעת פתאום מצויין כשאני אומרת לחברה בטלפון “יו איזה בטן יש לי”, “חייבת לרזות”, “אסור לי לאכול את זה”.

היא שמה לב למה שאת עושה ולא למה שאת אומרת. חשובה לך פעילות גופנית? צאי להליכה, אולי מתישהו היא תצטרף. חשוב לך לאכול ירקות? תשימי אצלך בצלחת, תניחי על השולחן, אולי מתישהו היא תאכל. חשוב לך דימוי גוף חיובי? נסי שתשמע מה את אוהבת בגוף שלך. נסי לחשוב מה חשוב לך, מה הערכים שמנחים אותך והיית רוצה שינחו גם אותה ופשוט התנהגי ככה, היא כבר תשים לב.

הכותבת היא דיאטנית קלינית. לעמוד הפייסבוק של יעל.