fbpx

ממלכת הצעצועים

עדינה ומיכאל צילום אילן בשור (1)
עדינה ומיכאל צילום אילן בשור

המחזאית עדינה כהן חיימיס ובנה בן ה – 7 וחצי מיכאל כתבו יחד מחזה. היום המחזה הזה מוצג על במות שונות ברחבי הארץ כהצגת ילדים העונה לשם “ממלכת הצעצועים”. השניים מספרים לפורטל “עשר פלוס” על תהליך היצירה:  כיצד התחושה לעבוד יחד, איך כותבים ביחד מחזה, אלו רגעים מצחיקים ורגעים מאתגרים עברו עליהם בתהליך. יוצרים בשניים.

כיצד הכל התחיל?

מיכאל: כשאמא התחילה לכתוב את המחזה היא שאלה אותי כל מיני שאלות, ופתאום זה הפך להיות שאני ממש כותב איתה, והיא לא יכלה בלי הרעיונות שלי. ואז זה הפך להיות שאנחנו כותבים יחד. אני כבר ידעתי לצרף הרבה דברים מאד חשובים ועל כל השחקנים היו לי רעיונות לדמויות שלהם. אז אני פשוט המשכתי להציע לה רעיונות ושמות לדמויות וככה אנחנו כותבים יחד.

עדינה: מזה מספר שנים אני כותבת מחזות, סיפורים ושירים. בעיקר לילדים אך לא רק עבורם. בתהליך הכתיבה הניסיון שלי הוא להתחבר כמה שיותר ״לילדה שבי״, זה חיבור שבעיניי כל אמן זקוק לו.

הילד שבנו הוא לא ביקורתי, הוא נטול עכבות, יצירתי ובעל דמיון מפותח ממבוגר, משתטה באופן תמידי ויודע מה עובד עליו כדי שיהיה עניין. לכן, החיבור עם מיכאל ביצירה היה מושלם מהבחינה הזאת. קודם כל אני חייבת להתחבר לילדה שבי כדי להתחבר אל מיכאל כילד. דבר שני הוא בעצם זה שיש לי קהל תמידי של ילד שיודע מה עובד ומה לא.

ספרו קצת על ההצגה 

עדינה: ערב אחד מתעוררת ממלכת הצעצועים של שיר. שיר הבטיחה לזרוק אחד מהם מפני שאין לה מקום בחדר הצעצועים עבור הטאבלט החדש אותו קיבלה ליום ההולדת. ואז לא יודעים מי זה יהיה. האם הם יצליחו להישאר חברים למרות הכל? ומה קורה להם כשהם יוצאים להרפתקה ראשונה ברחוב, בספינת הפיראטים, בממלכת האגדות ואפילו בג’ונגל כדי להציל את ממלכת הצעצועים.
עדינה: בעלילת המחזה משולבים סיפורים ושירים המוכרים גם להורים, כגון: מלכת הקסמים, הסבון בכה מאד, ועוד.

ספרו על רגע קשה שעבר עליכם בתהליך

מיכאל: בתחילת המחזה הדמות של הילדה משחקת בטאבלט. שאלתי אותה איך לילדה יש פתאום טאבלט, ואמא לי אמרה שפשוט יש לה. ואז אני מצאתי לה רעיון שקנו לה את הטאבלט ליום ההולדת. ובוקר אחד התעוררתי ופתחתי לאמא את המחשב בלי שהיא ראתה ובדקתי כל מיני דברים ואז קראתי שהיא הורידה את המשפט של המתנת יומולדת ורק השאירה את זה שיש לילדה טאבלט. הערתי אותה ושאלתי אותה למה זה לא כתוב והיא אמרה לי שהיא צריכה לקצר את המחזה ואני לא הסכמתי שהיא תוריד את זה והוספנו חזרה .

עדינה: הרגע הזה היה בעצם הרגע בו הבנתי שמיכאל כבר יודע ממש לקרוא. הוא העיר אותי בבוקר וממש כעס ששיניתי את הרעיון שלו. אמרתי לו שאני צריכה לקצר את המחזה והוא התעקש.

הוא שאל: ״איך יש לה טאבלט?״

אמרתי: ״פשוט יש לה״

והוא אמר:״זה לא הגיוני, צריך להבין מאיפה יש טאבלט, יש לה כי היא קיבלה אותו כמתנת יום הולדת״.

החלטתי להסכים איתו…גם לא ממש היתה לי ברירה.

רגע מצחיק

מיכאל: ערב אחד ישבתי עם אמא בבית קפה והיא קראה את כל המחזה, ובקשה שאעיר הערות אחרונות. ואני מרוב התלהבות אמרתי שכמעט ואין לי הערות ואמא מאד שמחה!

עדינה: אני ומיכאל ישבנו ל”ישיבת סיכום״, ובה הקראתי לו את המחזה מהתחלה עד הסוף. עברנו על כל דבר שהיה לו עליו הערות. הוא טען , לדוגמה, שהסצינה שבה יונה עושה קקי על דמות הפילפילון צריכה בעצם להיות כך שהיונה עושה עליו צרכים. הוא חשב על כך שפילפילון לא צריך להבין מה זה צרכים ולצחוק מאד מהמילה עד שהוא מבין שזה בעצם קקי. שינינו את זה לצרכים, וזו אחת הבדיחות המצחיקות יותר שיש בהצגה.

האם אתם ממליצים להורים וילדים ליצור יחד?

מיכאל: אני ממליץ לילדים לכתוב וליצור עם ההורים שלהם רק אם הם מוכשרים מספיק, והם גם צריכים לאהוב את מה שזה וגם לא להתווכח יותר מדי ולעשות כל מיני דברים. כשאני הלכתי למחשב אני בדקתי דברים ולא שיחקתי במחשב. אני לא אמרתי לאמא סתם אני באמת בדקתי . אז צריך להיות אמיתי ולא לשקר ולהגיד באמת מה אתם מרגישים על ההצגה כדי שהיא תצא טובה. אני לא ישבתי סתם בכתיבה עם אמא אני עבדתי קשה ועזרתי לה המון. הכתיבה ביחד עושה לנו טוב מאד כי אנחנו יוצרים ביחד וחושבים ביחד ובסוף זה כבר על הבמה.

עדינה: אני מאמינה שזו אחת מהדרכים הטובות ביותר לפרטנר מושלם מעצים ומפרה בכל הנוגע ליצירה. אגב לא בהכרח רק לילדים. אני חושבת, כמו שכבר אמרתי, שלילדים יש בסיס הכרחי לקיומם בעולם שהוא מורכב מיצירתיות בלתי פוסקת ודמיון חסר גבולות, וביצירה שני אלה הם מצרך חשוב ויקר. מעבר לכך שזה מחזק ומייחד את הקשר שלנו כאמא ובן. אני חושבת שאלה היו רגעים שמיכאל יזכור כל חייו בדיוק כפי שאני אזכור. אין ספק שליצור משהו יחד, מחזה, ציור או ריקוד, ולתת לו אפשרות להיות מוצג לקהל, גם אם זה באולם תיאטרון וגם אם זה ״רק״ בסלון הבית, זה משהו שיכול להביא יחסים בין הורים לילדים לרמות גבוהות של אינטימיות, סיפוק, הומור והשראה. יש משהו בכך שאת משתפת ילדים בדברים של ״גדולים״ שמעניקה לו תחושת בטחון וקיימות שהיא יקרה מפז. את סומכת עליו והוא עלייך, וזה מפתח ליחסים בריאים וטובים. יצירה היא בדיוק המקום שבו אפשר לשלב באופן פעיל ילדים וגם לקטוף את הפירות.

האם אתם מרוצים מהתוצאה?

מיכאל: אני ואמא מרוצים מאד מהתוצאה ההצגה ממש ממש יפה ומצחיקה והיא רק התחילה אז כדאי שתבואו לראות!

עדינה: מה שמיכאל אמר.

מיכאל, למה אתה חושב שזה טוב שילד כמוך כותב מחזה שהקהל שלו הוא ילדים?

מיכאל: קודם כל כי אני ילד והקהל הוא גם ילדים אני מבין מה מצחיק ילדים. ואני עדיין לא יודע לכתוב להורים אז אני מחכה שאני אהיה גדול כי אני כבר רוצה לכתוב להם גם.

עדינה, משהו להוסיף לסיום?

עדינה: כן, אני יודעת שמיכאל יצא הרבה יותר אותנטי ומגניב בראיון הזה, ואני חושבת שזה אומר הכל.

לוח מועדי הופעות, ופרטים נוספים: https://hamagen.smarticket.co.il/ או בטלפון : 077-6495044

+קרדיט צילום לתמונה ראשית: אילן בשור

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.