מאת אריאל קרס.
שייך לקטגוריית בלוגים, השלמות שלך היא הפלוס שלי!

slowly-parenthood-shutterstock

 

“לכל הורה איטי ברור הקשר בין חברה הישגית וג’אנק פוד, למשל. הורים שאינם מבלים עם ילדיהם משפיעים על דרכי האכילה, על דימוי הגוף והדימוי הכללי של הילדים ועל תפיסת העולם שלהם”. אריאל קרס עומד על הקשר בין הורות איטית לדימוי גוף חיובי

 

אורח החיים ודימוי הגוף

איך תורמת הורות איטית לדימוי חיובי?

זמן הוא לא כסף: תשכחו מ”זמן איכות” קצרצר עם הילד שאותו אתם דוחסים בין מטלה למטלה. בלו עם ילדיכם בחיי היומיום כמה שיותר, ותנו להם דוגמה אישית בכל התחומים (ביניהם אכילה בריאה). הראו להם את היחס המקבל והחיובי שלכם אל גופכם ואל גופם.

אל תבזבזו: צרכנות-יתר היא מקור לאינספור בעיות בחיי המשפחה, ומזיקה גם לסביבה. אל תקנו מים בבקבוקים, אל תקנו יותר מזון ממה שצריך (כדי לא להשליך אוכל), אל תתחברו להמון אמצעי תקשורת, וכו’. שימוש בזבזני במוצרים, בזמן, בדלק ובמזון מעביר לילדים מסר שלילי ביותר של צרכנות ללא שליטה. צרכנות אובססיבית כזו משפיעה בדרך עקיפה גם על דימוי הגוף.

אל תקנו חדש: במשפחתנו כמעט לא קונים דברים חדשים, ואנחנו מסתדרים נהדר. קנו מיד שנייה או קבלו בחינם, בעיקר מוצרים שהשימוש בהם מוגבל לתקופה קצרה כמו בגדים ונעליים של ילדים.

ותרו על “מושלמות” מזויפת: קריירה והורות בדרך כלל לא הולכים יחד. אנשי ההורות האיטית מחפשים פתרון ביניים שמאפשר לנו להיות מחוברים לעולם העבודה ולהתפרנס, אבל גם להיות האנשים המרכזיים בחיי ילדינו.

אל תנסו להספיק הכול: הורים איטיים לא עושים רשימות דברים שחייבים להספיק לפני שנמות, לא מקבלים החלטות לשנה החדשה ולא מתכננים הרבה פעילויות. לחץ, פעלתנות יתר והישגיות משפיעים בעוצמה על דימוי הגוף של ילדים.

הפחיתו את מינון הדרמה: לא כל החלטה היא גורלית לעתיד, לא כל אחד הוא מיוחד, וכדאי להמעיט גם בהרעפות האהבה וההערצה הדרמטיות והרגשניות על הילדים. מחמאות בלתי פוסקות (יפה, מושלם, נפלא, כל הכבוד, גאון) לא מועילות, מותר להעביר ביקורת בנחת ובהומור.

חברו את הילדים לטבע ולסביבה: אל תתמכרו לניקיון יתר, תנו לילדים לגדול בשמחה ובלי חרדות מלכלוך. למדו אותם להביט בנוף, לבלות בחוץ, להתבונן בבעלי חיים ובפרחים, לכו ברגל וסעו באופניים.

תנו לילדים עצמאות: אם תסמכו על ילדיכם, תגלו שהם יודעים לדאוג לעצמם היטב. כשאנחנו עושים הכול בעבורם, הם הופכים תלותיים ולא מרוצים תמידית. כשהם רואים שסומכים עליהם, תחושת הדימוי העצמי שלהם מתחזקת וכך גם דימוי הגוף שלהם.

דוגמאות רבות לסגנון החיים של ההורות האיטית ניתן למצוא בספר “הורות איטית” ובדף הפייסבוק של קהילת ההורות האיטית שהתקבצה סביב הספר

כשגרתי באחד המושבים בשרון נהגתי ללכת עם ילדיי לבריכת השחייה – המקום שבו נחשפים מיידית לתרבות הגוף הישראלית. אז התברר לי שכמעט כל הגברים (בגילי וצעירים ממני) מודאגים מאוד מהמראה שלהם, ולכן מתאמנים שעות במכון הכושר שבבריכה, מסירים שיער ממקומות מסוימים  בגוף וגם מתקעקעים כצו האופנה. זו הסיבה לכך שהייתי האב היחיד ששחה בבריכה יחד עם ילדיו, בזמן שאבות אחרים המשיכו להתאמן על מכשירי העינויים בג’ים והותירו את ילדיהם לנפשם.

נכון, מקובל לחשוב שהעיסוק בדימוי הגוף הוא נחלת נערות ונשים בעיקר, אך המציאות מוכיחה אחרת. הבעיה נוכחת גם אצל גברים, כולל הפרעות אכילה למיניהן. וכאמור, הם טרודים בנושא באופן אובססיבי לא פחות מנשים: מסירים שיער, מגלחים, מוסיפים היכן שחסר, שומרים על המשקל, מקפידים על תזונה ומתאמנים ללא הפסקה. נראה כי שטיפת המוח סביב דימוי גוף ומראה חיצוני, המכונה בלשון נקייה “תעשיית היופי”, פולשת לחייהם של גברים ונשים באותה מידה, ונזקיה ניכרים בגילים צעירים יותר ויותר. כל זה נעשה, למרבה הצער, בעידוד ההורים שפעמים רבות אינם מודעים כלל לנזק שהם גורמים לילדיהם.

וכאן (ליתר דיוק, גם כאן) נכנסת לתמונה ההורות האיטית…

מערכות היחסים בין הורים לילדיהם הן עניין מורכב מכדי להיכנס אליו במאמר קצר זה, אך לכל הורה איטי ברור הקשר בין חברה הישגית וג’אנק פוד, למשל. הורים שאינם מבלים עם ילדיהם (כמו אותם אבות בבריכה) משפיעים על דרכי האכילה, על דימוי הגוף והדימוי הכללי של הילדים ועל תפיסת העולם שלהם. דימוי גוף הוא פועל יוצא של השפעות שונות מהסביבה החברתית-תקשורתית-כלכלית המקיפה אותנו. אבל מתפקידנו ההורים לתווך אותה בעבור ילדינו. אם אנו מאפשרים לנורמות חברתיות פסולות להשפיע עלינו, מן הסתן הן ישפיעו גם על ילדינו. ההורות האיטית משמשת כנוגדן יעיל להשפעות המזיקות של הסביבה, ומוטב ליישם את עקרונות ההורות הזו מוקדם ככל האפשר (ככל שהילדים גדולים, קשה יותר לשנות הרגלים. וגם ככל שאנחנו מזדקנים…).

 

הכירו את ספרו של ארhאל קרס “הורות איטית”

עדיין לא צפיתם בסרטון המרגש של רומי סגל בת ה-17? 

זיהית תסמינים של הפרעת אכילה אצל בתך?

ריקי ברוך מודה: כל חיי אני מתעסקת בדימוי הגוף שלי