השנה התחילה ואתם לא רואים מספיק חברים בבית? זה עדיין לא אומר שהילד חווה דחייה חברתית. איך נדע שהילד חווה קשיים בתחום החברתי, ומה נוכל לעשות כדי לעזור לו
על פי מחקרים, 20-10 אחוזים מהילדים בבית הספר היסודי והתיכון עשויים לחוות דחייה חברתית על ידי בני גילם. ילדים אלה נכללים בקבוצת סיכון לפגיעה בביטחון העצמי ובדימוי העצמי, לתופעות של סומטיזציה (כאבי ראש, בטן) וחוסר רצון ללכת לבית הספר, ולפעמים גם לפגיעה בתחום הלימודי. בשנים האחרונות ניכרת החמרה בתופעה של דחייה חברתית, בעיקר בשל ההתפתחות הטכנולוגית המאפשרת דחייה גם מעבר לשעות בית הספר ונִראוּת שלא הייתה בעבר. למעשה, ההדרה וההחרמה מזינות את עצמן באמצעות הרשתות החברתיות, והקושי וחוסר האונים מועצמים בשל אי היכולת “להתחבא” מאחורי מסך כזה או אחר. במילים אחרות, יצר התוקפנות, הטבוע באדם בייחוד בגיל הילדות וההתבגרות, מוצא פורקן בקלות יתרה בקבוצות ה”וואטסאפ” או הפייסבוק ובאפליקציות דוגמת בליינדספוט וסנאפצ’ט.
[fancy_box]
הכשרה חברתית
חמישה צעדים בסיוע הורי לילד
1. התייעצות עם גורם מקצועי – ככל שהילד צעיר יותר, כך קל יותר להתערב ברמת בית הספר והכיתה (מורה, יועצת, פסיכולוג בית הספר). התערבות תעודד את המורה לחזק מיומנויות חברתיות ואמפתיה בתוך הכיתה, לצד העצמת הילד במסגרת הבית ספרית ומתן עזרה בתיווך חברתי. יחד עם זאת, יש לזכור כי בגיל העשרה התערבות ישירה עלולה דווקא להחמיר את המצב, ולכן חשוב שהתמיכה תתבצע באופן שאינו גלוי.
2. שיחה מעצימה עם הילד – עלינו להקשיב לילד ולהבין את עמדתו. חשוב שנהיה “אוזן קשבת” ונביע אמפתיה לרגשותיו של הילד. בד בבד עלינו לשדר לו “שליטה בעניינים”, ביטחון ואמונה בשינוי המצב, על אף הקושי הטבעי לעמוד בפני הכאב הרגשי של הילד וההזדהות עם מצוקתו. יותר מכול חשוב שננסה לעזור לילד להאמין שיש בו כוחות להתמודד עם המצב (אפשר לחשוב יחד על דרכי תגובה אפשריות).
3. מתן דוגמה אישית – הילדים צופים בהתנהלות שלנו ולומדים ממנה. עמדתנו כהורים כלפי יחסי חברוּת והפעולות שבהן אנחנו נוקטים כדי לקדם אותה, משפיעים על הילדים שלנו.
4. עידוד לפתח חברות אחת טובה ולהשקיע בה – לפעמים חברות אחת טובה זה כל מה שצריך. לכן, אם קיימת אחת כזו, רצוי שנעודד את הילד להשקיע בה ולטפח אותה.
5. עידוד חברויות שאינן מ”הקבוצה הדוחה” – חשוב שנאפשר לילד להתנסות בקשרים חברתיים נוספים (באמצעות חוגים ומפגשים משפחתיים) כדי שתהיה לו הזדמנות לחוות גם התנסויות חיוביות, בייחוד אם הבעיה נובעת מהרכב הכיתה.
כאשר כל הכלים המוצגים כאן אינם מובילים לשיפור המצב, מומלץ להתייעץ עם גורם טיפולי מוסמך או איש מקצוע המתמחה בתחום. כמו כן, ברחבי הארץ מתקיימים היום חוגים וקבוצות לפיתוח מיומנויות חברתיות שעשויים לסייע.
[/fancy_box]
לא לפי מספר החברים
איך נדע שהילד אכן סובל מדחייה חברתית? לפני הכול, כאשר ילד חווה דחייה, הוא עצמו חש דחוי או בודד. לכן, חשוב שלא נטעה להסיק מסקנות על פי מידת המעורבות החברתית של הילד בלי להתייחס לאישיות ולטמפרמנט שלו (העשויים להיות שונים מאוד מאלה של ההורה). ייתכנו בהחלט מצבים שבהם המתבגר מרוצה ממצבו החברתי, כלומר הוא מסתפק בחבר או שניים, בזמן שהוריו חוששים למצבו החברתי בשל ציפיותיהם השונות. מחקרים מראים, אגב, כי ילדים החווים חברוּת אחת טובה והדדית מראים רווחה פסיכולוגית השווה לזו של “מלך הכיתה” (או “מלכת הכיתה”). לכן, כשניגשים לטפל במקרים של טיפול בדחייה חברתית, המטרה אינה להפוך את הילד ל”מקובל” או “מלך הכיתה” אלא ליצור תנאים לחברות הדדית או קבוצת התייחסות אחרת.
לצד המטרה הזו, עלינו לבחון את הגורם לדחייה החברתית כדי לדעת איך להתמודד עמה. לדחייה הזו יכולות להיות סיבות שונות: קושי מסוים של הילד (למשל, קושי בכישורים החברתיים או שוֹנוּת כלשהי), ולעתים גם ההרכב החברתי של הכיתה או האווירה השורה בה. לא אחת קיים שילוב של שני הגורמים הללו.
מעורבות לעומת התערבות
נמצא כי להורים תפקיד מרכזי ביציאה של ילד ממצב של דחייה חברתית, אך לא באמצעות התערבות ישירה. לכן, כמו בנושאים אחרים, חשוב שנבחין בין התערבות למעורבות. בעוד התערבות היא פעילה יותר ומציבה את ההורה במרכז ההתרחשות, מעורבות ממקמת את הילד על ה”במה” בזמן שההורים שלו נשארים “מאחורי הקלעים”. באפשרות האחרונה, ההורה מקשיב, תומך, מנסה לחזק את הילד ואת יכולתו להתמודד, ופונה במידת הצורך לאנשי מקצוע או לגורמים טיפוליים בבית הספר (ראו מסגרת).
כדי שמעורבות ההורה תהיה יעילה, היא צריכה לבוא לידי ביטוי בשני היבטים: הכיתתי והאישי. ככל שהטיפול יתבצע בשלב מוקדם יותר, כמובן, קיים סיכוי טוב יותר לשינוי ולהטבה במצבו החברתי של הילד.
הכותבת היא פסיכולוגית חברתית במרכז המומחים לרפואת ילדים Medikids (מגיל לידה ועד גיל 18). המרכז מאגד תחת קורת גג אחת מעל ל-45 רופאי ילדים מומחים, יועצים ומטפלים פרא רפואיים, המעניקים ייעוץ וטיפול משלים במגוון תחומים
ראיתם פעם מבפנים מוח של מתבגר?
