fbpx

הילד דוחה שיעורי בית? מיומנויות למידה לקראת העומס הלימודי שהולך ומתקרב

home-work-shutterstock

 

האם מוטב להיפטר משיעורי הבית הקלים יותר ולדחות את הקשים לזמן אחר? ואולי ההפך? ומה לגבי האופן שבו מומלץ לפתור את הבחינה עצמה (מהקל לקשה או הפוך?). הכתבה הבאה תקנה לכם מיומנויות למידה חשובות, בין אם אתם הורים לתלמידים או סטודנטים בעצמכם

 
עם יד על הלב, מה תבחרו לעשות קודם: שיחת טלפון דחופה לפקיד הבנק או שיחת טלפון לחברה טובה? סביר להניח שתעדיפו לשוחח עם החברה. או לראות טלוויזיה, או לסדר את הבית, או לעשות קניות, או…כל דבר שהוא לא התמודדות מורכבת עם הבנק שלכם.

הנטייה הטבעית שלנו היא להקדיש זמן לכל מה שמסב לנו הנאה, למה שאנו אוהבים ולמה שמעניק לנו סיפוק מיידי. לכן אין זה מפתיע כלל שאנו נוטים לדחות כל מה שאנחנו לא אוהבים במיוחד, בין אם מדובר בקיפול כביסה, ניקיון הבית או שיחה עם הבנק. זו הסיבה לכך שאנחנו לא באמת יכולים להתפלא כאשר הילדים שלנו מתנהגים באופן דומה. גם הם, מן הסתם, יכינו תחילה את שיעורי הבית במקצוע שהם אוהבים, ואילו את שיעורי הבית במקצועות האהובים פחות הם ידחו וידחו, וספק אם בכלל יכינו אותם. ומהי התוצאה? דווקא המקצוע שבו הילד מתקשה זוכה לפחות  ופחות תשומת לב. הילד יעדיף לעסוק בכל דבר אחר, רק לא להתמודד עם מטלות הלמידה של המקצוע השנוא עליו.

[fancy_box]

איך לפתור בחינה?

היתרונות בפתרון שאלות מהקל אל הקשה
 
·       תחושת הצלחה – חוויית הצלחה. כאשר הילד קורא שאלה ופותר אותה בקלות יחסית, הביטחון העצמי שלו והמוטיבציה עולים וכך יהיה לו קל יותר להתמודד עם השאלות הקשות.

·       ניהול הזמן בבחינה – שאלות קלות דורשות פחות זמן, וכתוצאה מכך יוכל הילד להקצות זמן רב יותר להתמודדות עם השאלות הקשות.

·       צבירת נקודות – לאחר פרק זמן קצר יחסית ירגיש הילד כי כבר צבר 50, 60 או 70 נקודות. גם אם הוא שואף להגיע לציונים גבוהים יותר, בשלב הזה מבחינה פסיכולוגית החשש שלו מכישלון פוחת משמעותית.

·       ייעול הזיכרון – כאשר הילד פותר שאלות קלות, הוא מאפשר לחומר הנמצא בראשו לצאת אל הדף. הכתיבה השוטפת והקולחת יכולה להציף תשובות לשאלות אחרות המופיעות בבחינה (שוב, חשוב לעיין בכל השאלות בתחילת    הבחינה). פתרון של שאלה קלה יכול להזכיר סעיף או דרך פתרון בעבור שאלה קשה יותר.

[/fancy_box]

מהי הצלחה רוחבית?

נניח שהילד חוזר מבית הספר עם שיעורי בית בשלושה מקצועות. אחרי הכנת שיעורי הבית בשני המקצועות המועדפים עליו, הוא מחליט שהגיע הזמן לעשות לעצמו הפסקה ולנוח. לפיכך הוא דוחה את הכנת השיעורים במקצוע השלישי – האהוב פחות – לשעה מאוחרת יותר. כיוון שהוא כבר למד היום הרבה, הוא אינו מרגיש ייסורי מצפון מדחיית השיעורים, ולעתים אף לא יגיע אליהם כלל. לעתים קרובות דחיית שעורי הבית במקצוע הפחות אהוב תחזור על עצמה שוב ושוב, ועקב כך ייווצרו פערי לימוד במקצוע. פערים אלו רק יעצימו את חוסר הידע, התסכול והריחוק מהמקצוע, וכפועל יוצא מכך גם את חוסר החיבה כלפיו.

מה הבעיה, אתם שואלים? הבעיה היא שתלמיד בעל הישגים גבוהים הוא תלמיד שהציונים שלו גבוהים במידה דומה ברוב המקצועות השונים, ולא תלמיד המשיג ציונים גבוהים מאוד במקצועות אחדים ומנגד – ציונים נמוכים מאוד במקצועות אחרים. היתרון בהצלחה רוחבית, כלומר בהשגת ציונים גבוהים ברוב המקצועות, הוא בתחושות ההישג והסיפוק שהיא מעניקה ובשיפור הדימוי העצמי של הילד. יתרה מזו, הצלחה רוחבית תקל על הילדים בכיתות הגבוהות יותר, כשהם יידרשו להתמודד עם בחינות בגרות במגוון רחב של מקצועות.

כדי לסייע לילדים שלנו להשיג הצלחה רוחבית, רצוי להשתמש במפתח הבא: ככל שהמקצוע קשה יותר, אהוב פחות ומובן פחות, כך הוא יזכה לשעות לימוד רבות יותר בבית ויהיה הראשון שזוכה להתייחסות ולתשומת לב. לפי הכלל הזה, המקצוע הפחות אהוב צריך להיות דווקא המקצוע הראשון שהילד ילמד. במקצוע שבו קיים קושי, הילד חייב להיות עדיין ערני ומרוכז ובמצב שבו “אין לאן לברוח”. רק כך יגדלו הסיכויים שהוא אכן יכין כראוי את שיעורי הבית שלו, וכך יגדלו סיכוייו להצלחה. משך הזמן שיוקדש לכל מקצוע צריך אף הוא לפעול ביחס הפוך למידת השליטה בו ומידת החיבור אליו. אם מדובר במקצוע שהילד מתקשה בו ולא אוהב אותו, הוא צריך להקדיש לו בבית זמן רב יותר מאשר למקצועות שהוא אוהב ו’הולכים לו בקלות’.

בלמידה – מהקשה אל הקל

לעתים הרתיעה מלהתחיל בהכנת שיעורי הבית דווקא במקצוע הקשה נובעת מהנטייה להיצמד להרגלים מוכרים ולהימנע מחידושים ושינויים. במיומנויות למידה, חשוב שנתאים כל רעיון או שיטה לילד וליכולותיו, ולא נחליט בעבורו על דרכי למידה מסוימות רק מכוח ההרגל. כמו כן, ישנם מקרים שבהם התואר של “המקצוע השנוא” או “המקצוע הקשה” נובע לא ממידת החיבה לתחום עצמו אלא במורה שמלמד/ת אותו. כשאין לילד ‘חיבור’ עם המורה, באופן כמעט אוטומטי יהפוך המקצוע המלומד לאהוב פחות וקשה יותר. במקרים כאלה חשוב עוד יותר שהילד יקדיש ללימוד המקצוע זמן רב בבית, כדי לפצות על העובדה שהשיעורים בכיתה אינם מקדמים אותו ואולי לאפשר לו לפתח חיבה חדשה לתחום.

חשוב לזכור, למידה מהקשה אל הקל מנוגדת לנטייה הטבעית של ילדינו (וגם שלנו) ולכן הכוונה הורית הכרחית כדי שהילד יוכל לסגל לעצמו הרגלים נכונים. רק הסבר, הכוונה, תזכור ושוב הכוונה יכולים בסופו של דבר להביא את הילד שלנו להקדיש את הזמן הטוב ביותר שלו למקצוע שהוא הכי פחות מחבב.

המפתח להצלחה רוחבית תקף גם כאשר הילד שלנו נדרש להתמודד עם חומר לימודי חדש, לעומת תרגול או חזרה על חומר לימודי מוכר. כך למשל, אם שיעורי הבית במתמטיקה מורכבים מתרגילי חזרה על החומר שכבר נלמד בשיעורים לצד תרגילים בנושא חדש שנלמד רק באותו היום  – מוטב להתחיל דווקא בחומר החדש, הדורש יתר ריכוז ותשומת לב. למידת חומר חדש שאיננו בקיאים בו, מצריכה מאמץ לימודי גדול יותר. כאמור, פרק הזמן הראשוני המוקדש ללמידה בבית מאפשר בדרך כלל לילד להיות עדיין ברמת ריכוז גבוהה. לאחר שנסיים את תרגול הנושא החדש, נוכל לעבור לתרגילי החזרה. תרגול חומר מוכר מצריך בדרך כלל רמת ריכוז פחות גבוהה, ומן הסתם לאחר זמן מסוים של למידה רמת הריכוז פחתה.

בפתרון המבחן – מהקל אל הקשה

למידה מהקשה אל הקל איננה ברורה מאליה ואינה נכונה בכל סיטואציה. כאשר מדובר בלמידה המתבצעת באופן שוטף, כמו הכנת שיעורי בית או תרגול לקראת מבחן, אכן מומלץ ללמוד מהקשה אל הקל. לעומת זאת, בזמן בחינה ראוי לפעול בסדר הפוך: מהקל אל הקשה. מומלץ לקרוא את כל השאלות ולהתחיל לפתור אותן – החל בשאלה הקלה ביותר בעבורנו וכלה בשאלה הקשה ביותר (ראו מסגרת). בהצלחה בלימודים!

הכותב הוא איש חינוך ומומחה למיומנויות למידה, בעל תואר שני בחינוך ותואר ראשון בהנדסה, ממקימי “פסיפס” וממחברי הספר “סודות הלמידה”

לטור הקודם של שמשוני: גם לכם יש על הראש עבודת הגשה של הילד?

למידה דיגיטלית – הדור הבא: האם הייתם רוצים שילדיכם ילמדו בבי”ס כזה? 

הילד נרדם בשיעורים? כמה הוא צריך לישון ומתי זו הפרעת שינה? 

 

 

 

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.