גם אם אינכם מחובבי המטבח, יש סיכוי טוב שהילד או הילדה שלכם דווקא כן (בכל זאת, תכניות ה”מאסטר שף” עשו את שלהן). נאוה ניצלה זאת למתנת יום הולדת מרגשת ומהנה ליום ההולדת ה-18 של בתה: סדנה לבישול איטלקי יחד עם ההורים, בניצוחם של מקצוענים
מי שמכיר אותי יודע שאני לא חובבת מטבח. עד לפני כמה שנים היה לי סידור שווה – הוא בישל, אני ניקיתי (והיה הרבה מה לנקות, אבל היה שווה). כשהפרדנו כוחות, נוצר חלל גדול במטבח – הוא אמנם נשאר נקי אבל לא מתבשל בו הרבה. כמובן שיש ילדים, כך שהייתי חייבת להכין אוכל, אבל לרוב העניין הסתכם בשניצלים ופסטה. לימים, כשבתי הגדולה הגיעה לגיל העשרה, היא החלה לגלות ניצני כישרון קולינרי ובעיקר חדוות יצירה במטבח – דבר שמן הסתם עודדתי (ולו רק כדי לא לקבל שיחות טלפון זועקות למשרד “אמא, אין מה לאכול!”). ממש לאחרונה מלאו לה 18, ועלה במוחי הרעיון הנהדר לחגוג לה יחד בסדנת בישול. כך התגלגלנו שלושתנו – האב, האם והבת – לחגוג איתה בדיוק ביום הולדתה בסדנת בישול איטלקי, האוכל האהוב עלינו.
מריזוטו ועד טירמיסו
אל “הסטודיו לבישול – המרכז לקולינריה חווייתית “, הממוקם באזור מוסכים רועש במרכז תל אביב, הגענו בשישי בבוקר. בכניסה לסטודיו ישנה חנות שבה אפשר לקנות מוצרים וכלים למטבח, וכשנכנסים פנימה עוד יותר נפתח אולם גדול עם שולחנות ארוכים, כיסאות בר, שני מוקדים גדולים של כיריים לבישול ותנורים. בצד ניצבות עמדות שתייה חמה וקרה, ובקבוקי יין לרוב. הופתעתי לגלות כמה אנשים מגיעים לסדנאות האלה – צעירים ומבוגרים, בני זוג, חברים וחברות ואפילו חתן וחמות (כן, כן). בתי הופתעה כמובן לגלות ביניהם גם את אבא שלה, שכבר חיכה לנו שם, וההתרגשות הייתה בשיאה. מצאנו לנו מקום בשולחן הארוך, ערכנו היכרות קצרה עם חברינו לשולחן, כמה תמונות לאינסטוש ולפייסוש, והגיע הזמן להתחיל “לעבוד”.
השפים שהדריכו אותנו היו אמיר שולר ושלומי פלח. שולר מתמחה יותר מ-20 שנה במטבח האיטלקי, בוגר לימודי בישול באיטליה, כולל סטאז’ במסעדות בנאפולי ורומא, שף מסעדת “בליני” בנווה צדק בעשר השנים האחרונות. פלח הוא בוגר “תדמור” שהחל את דרכו כשף במסעדה האיטלקית “אמורה מיו”, היה קונדיטור בבראסרי, עבד ב”בית מספר 3″ ביפו, “פורטונה דל מאר” ומסעדת “24 רופי” ההודית. מה בתפריט? מאפה פולנטה עם זיתים ואורגנו, אנטיפסטי, פוקצ’ה, ריזוטו פטריות, פסטה אלפרדו וטורטלני בטטה, ולקינוח – טירמיסו. ואנחנו (כולל ואני) הולכים להכין את כל זה! ויותר מלהיב – לאכול את כל זה בסוף הסדנה. התחלנו עם הריזוטו והפולנטה. ההכנה שלהם הייתה קבוצתית ומודרכת מול הכיריים הגדולים בסירים ענקיים. פלח ושולר התגלו כחבר’ה משעשעים ביותר, כשכל אחד מהם מנצח על חצי מקבוצת משתתפי הסדנה, מפליא בידיעותיו על המטבח האיטלקי ובטיפים שגורמים לך לחשוב שאולי אחר כך – בבית – הכול יהיה פשוט יותר. אחרי הפולנטה ה”זה-כל-כך-קל-אני-חייבת-להכין-בבית” המדהימה שהכנו, והריזוטו עם הפטריות שאת טעמו המופלא גילינו בסוף הסדנה, הכנו גם עוגת טירמיסו שתחכה לנו במקרר לסיום הסדנה. עכשיו הגיע הזמן להוכיח שזה לא שאני לא יודעת לבשל, אני פשוט מעדיפה שמישהו אחר יעשה את זה. הגיע הזמן להכין, לבד-לבד, בצק פסטה. לרדד במכונת פסטה עד שיוצא בצק אחיד בעובי הנכון. מחצית מהבצק של כל משתתפי הסדנה הפך לפסטה אלפרדו ומחציתו השנייה לטורטליני במילוי בטטה. לאחר מכן הכנו אנטיפסטי ופוקצו’ת. בסיום הסדנה, כל מה שהכנו התחבר לכדי בופה ענקי, מלא בכל טוב, מעשה ידינו (וידיי) להתפאר. מילאנו שוב את הכוסות ביין, לא לפני שניקינו את השולחנות, והתיישבנו לארוחה חגיגית וטעימה להפליא.
תשוקה מדבקת
אם לסכם את שלוש השעות שבילינו שם במילה אחת – חוויה. בשתיים – כיף גדול. לא יצאתי משם מאסטר שפית, ואני עדיין מעדיפה שמישהו אחר יכין את האוכל (מבטיחה לנקות!), אבל זכיתי בשלוש שעות מגבשות ומהנות במיוחד עם בתי הבוגרת (לא מובן מאליו) ובעלי לשעבר. אפילו נדמה לי שמשהו קטן מהתשוקה הענקית של שולר ופלח לאוכל דבק גם בי.
# הסטודיו לבישול (סטודיו כשר) – המרכז לקולינריה חווייתית – עלות למשתתף בסדנת בישול: 270 שקל;
פרטים נוספים באתר
