מאת שירה אורי.
שייך לקטגוריית הדרכת הורים, מאמרים

conversation about army. shutterstock

 

הימים חולפים ביעף, והנה הילד שלנו הפך לנער ואוטוטו יעלה על מדים ויתרחק מפתח הבית. איך הוא יסתדר עם המשמעת הנוקשה?, האם יקבל את התפקיד שהוא רוצה?. ככה זה, אנחנו דואגים לא פחות ממנו. רס”ן במילואים שירה אורי מייעצת איך להכין את הילד/ה לשירות הצבאי, ובאילו מקרים לפנות לעזרה חיצונית

 
הנה זה הולך ומתקרב, אף כי קשה לכם להאמין: הילד או הילדה שלכם עומדים להפוך לחיילים! לקראת היום שבו ילבשו מדים (וכבר מרגע קבלת הצו הראשון) מתמלאים הנערים בציפיות, תקוות, חלומות, תכניות, פחדים וחששות. כל אלה ממלאים גם את לבכם, ההורים. הנה לפניכם, ממש על קצה המזלג, כמה דברים שחשוב מאוד להביא בחשבון בדרך (של הילד/ה) לבקו”ם.
בישראל, הצבא הוא המסגרת הבאה בתור אחרי בית הספר התיכון ולכן אנו נוטים לראות בו עניין טבעי. אולם עלינו לזכור כי למסגרת הצבאית ישנם מאפיינים ייחודיים, וכי אחרי הכול זוהי מסגרת השונה מהותית מכל מה שהילדים שלנו הכירו לפניה ולרוב גם ממה שיכירו לאחריה. הצבא אינו דומה לא לבית ספר, לא לחוג ולא לתנועת נוער. למעשה, הוא אחת מתוך שלוש מסגרות טוטליטריות הקיימות בעולם (השתיים האחרות הן כלא ובית החולים). הדבר בא לידי ביטוי בכך שהמסגרת הזו שולטת בפרט ומתערבת בכל היבטי החיים שלו: מה הוא אוכל, מתי הוא מתקלח ולאורך כמה זמן, מה הוא לובש, איך הוא מדבר, איך הוא נוהג כלפי האחרים, מתי מותר לו לנסוע הביתה, מתי מותר לו לדבר בטלפון, ועוד ועוד. הצבא מגביל במידה משמעותית את החופש האישי עד הרזולוציות הקטנות ביותר, כופה מפגש חברתי אינטנסיבי, וכל הפרה של פקודה גוררת עמה פוטנציאל לענישה העלולה להחמיר עד כדי ישיבה בכלא. המשמעות היא שמי שהתקשה בעבר להסתגל למסגרות, והתקשה לקבל מרות ולנהוג על פי כללים, יתקשה שבעתיים בצבא. גם בעבור מי שהסתגל לבית הספר, לחוגים ולעבודה לפני הגיוס, צפויים אתגרים לא פשוטים.

חכו עם “הפוטנציאל האישי”

אין זה הזמן לטמון ראש בחול ולקוות לטוב. אם אתם יודעים שילדכם התקשה לקבל סמכות ומרות ולהתמיד במסגרת עד היום, סביר להניח כי קשיים מהסוג הזה יופיעו ביתר שאת בצבא. לכן כדאי לכם להתייחס לעניין בכובד ראש ולנסות לדאוג לכך שהוא ישובץ במסגרת המתאימה לו ביותר בתוך הצבא. יחד עם זאת, עלינו לזכור כי הצבא אינו בדיוק המקום למימוש אופטימלי של הפוטנציאל האישי, הכישורים ונטיות הלב.
אנו חיים בעידן שבו המימוש וההגשמה העצמית הם ערכים חשובים, וכבר מגיל צעיר אנחנו מעודדים את ילדינו לגלות מה הם אוהבים לעשות ובמה הם מוכשרים. בהמשך טבעי לכך הם, וגם אנחנו, מצפים מהצבא לאפשר להם לעסוק בתחומים שהם חזקים בהם. אלא מה? הצבא זקוק לכמות גדולה של לוחמים, נהגים ומכונאים לעומת כמות קטנה של עורכי סרטים, מוזיקאים ומדריכי כושר. השיבוץ לתפקידים בצבא לא נעשה מתוך היכרות אישית מעמיקה עם כל חייל וחיילת, אלא מבוצע על ידי מחשב, בהתבסס על נתונים “יבשים” המתקבלים בתהליכים בלשכת הגיוס. מכאן יוצאות לעתים קרובות התאמות שאינן מדויקות במקרה הטוב והזויות לחלוטין במקרה הפחות טוב. השיבוץ נעשה קודם כל על פי צרכי הצבא, אחר כך על פי נתוני החייל ורק בסוף מתוך התחשבות ברצון החייל.
אם כך, נשאלת השאלה מה אנחנו ההורים יכולים לעשות. תכל’ס, כמו שאומרים. ראשית, עלינו לעזור לילדים להתאים את הציפיות למציאות. לא כדאי לעודד את הילד להיות בצבא רק במחשבים או במודיעין (למשל), כי ייתכן שזה לא יסתדר גם אם הוא חכם ומוכשר לכך. אם דווקא בתאריך הגיוס שלו יהיה מחסור חמור בנהגי רכב כבד, לוחמי שריון או מכונאי מטוסים, למשל – הצבא יצטרך אותו דווקא שם. נסו להראות לילד שגם אם הוא לא יקבל את תפקיד חלומותיו, זה לא סוף העולם. נסו להבהיר לו שהשנים שבהן הוא ישרת בתפקיד שאינו מושך אותו אינן “בזבוז זמן” אלא הזדמנות ללמוד להתמודד עם מציאות שהוא לא בחר בה. אחרי הכול, אתם בוודאי עברתם כבר כמה דברים בחיים כדי לדעת שצפויות לו עוד התמודדויות רבות שבהן לא יבחר. נוסף לכך, הדגישו בפניו שלא רק התפקיד חשוב, אלא גם (ובעיקר) עם מי משרתים ומי המפקד.

חדר כושר להסתגלות

עם כל הקשיים והסכנות שטומן בחובו השירות הצבאי, צפונות בו גם הזדמנויות חיוביות. בעיניי הצבא הוא כמו חדר כושר ענק, שבמקום לפתח מסת שריר וסיבולת לב ריאה הוא מפתח יכולת הסתגלות. ממש כמו בחדר כושר, כשתכנית האימונים נכונה ומתאימה, המאמצים יישאו פרי והמתאמן יצא מחוזק ובריא יותר.
הצבא מזמן לחייל מפגש חברתי עם אוכלוסיות שונות ומגוונות, שבחלק מהן, יש להניח, הוא לא נתקל בעבר. המפגש הזה הוא הזדמנות לפתח מיומנויות חברתיות, יכולת לתקשר ולשתף פעולה גם עם מי ששונה ממני תרבותית ומנטלית. למפגשים דומים בעתיד הוא יגיע מחוזק, בטוח ומוכן יותר. הצבא מזמן לחייל התמודדות עם סמכות נוקשה, קפדנית ומענישה. תחילה זה מפחיד ומקומם, אך מי שלומד לחיות עם כך בשלום ולדעת שאין פה עניין אישי, יצליח לתפקד היטב גם בעתיד ולהגיע להישגים תחת ‘בוסים’ לא סימפטיים. הצבא מאפשר אימון בתפקוד עצמאי. עד הגיוס מתגוררים רוב החיילים בבית ההורים, וחלק גדול מהם זוכה שם לשירותי מלון “חמישה כוכבים” – הכול כלול. בצבא לא תהיה להם ברירה אלא לארגן בעצמם את החפצים שלהם, לתכנן שימוש בכסף, לנסוע בתחבורה ציבורית, וכדומה. הם ייווכחו לדעת שאמנם נעים מאוד להתפנק אצל אמא ואבא, אך הם מסוגלים להסתדר היטב גם הרחק מהם.
אולם כאמור, ישנם נערים ונערות שיחוו קשיי הסתגלות מהותיים, ואותם כדאי לנו לאתר מבעוד מועד. שאלו את עצמכם האם ישנם תחומים שבהם ילדכם צפוי להתקשות במיוחד. התבוננו בו לעומת חבריו, בני גילו, או לעומת הילדים האחרים במשפחה, ונסו לבחון: האם הוא עצמאי הרבה פחות?, האם הוא מתקשה מהותית בקבלת מרות?, האם הוא ביישן ומתקשה ביצירת קשרים חברתיים?, האם הוא רגיש במיוחד ונוטה למשברים?
אם עניתם בחיוב על אחת השאלות הללו ייתכן כי כדאי לשקול תכנית מתאימה של אימוני הסתגלות ולפנות לגורם מייעץ המתמחה בכך.
שיהיה לכולם שירות מוצלח, משמעותי, מצמיח ומחזק!

הכותבת שירתה 13 שנים כקב”נית במגוון תפקידים ויחידות וכיום מנהלת מקצועית במכון “שערים לגיוס”, המסייע למתגייסים וחיילים המתמודדים עם קשיים רגשיים והסתגלותיים

חרדים בצבא: הצצה לעולמם של חרדים המתגייסים לצה”ל

לילה ראשון בלי אמא: מדריך לאמא לילד ראשון בצבא

אמא שואלת: הוא רק בן 11 וכבר מפחד מהצבא. איך להגיב?