אם יצא לכם להסתובב בשעות הלילה המאוחרות ביישוב שבו אתם מתגוררים, יתכן כי נתקלתם בקבוצת הורים בלבוש תואם המסיירת בגנים הציבוריים. סיירות ההורים מגיעות לאירועים בעלי סיכון בזמן אמת ומסייעות לא אחת לנער או נערה במצוקה. סיפורים מהשטח
ענת (שם בדוי), נערה בת 15 מיישוב מוכר בדרום הארץ, קבעה להיפגש עם חברות וחברים בגינה הציבורית בשכונה ביום שישי בשעה 23:00 בלילה. היא הגיעה למקום המפגש, וגם כמה בנים מהשכבה הגיעו. את כולם היא הכירה, כולם היו ידידים שלה. המפגש בגינה היה אמנם מתוכנן, אך לא היה ברור לענת מה הולך לקרות בהמשך. אחד הבנים הביא איתו בקבוק וודקה, בקבוק מיץ תפוזים וכמה כוסות פלסטיק. בתוך כמה דקות הפך הספסל בגינה הציבורית לזירה של שתיית אלכוהול. ענת הרגישה שמשהו כאן לא בסדר, היא הבינה שהאירוע יוצא משליטה, והוטרדה מאוד מכך שהחברות שאיתן היא קבעה לא הגיעו. ענת מצאה עצמה עם קבוצה של חמישה נערים שתויים, וחששה מפני האפשרות שהעסק יסתבך והיא תיפגע. כל שנותר לה לעשות הוא ללכת משם, להתרחק. אבל זה לא היה כל כך פשוט. לא היה לה נעים, הבנים כל הזמן נגעו בה, עמדו סביבה, ניסו לשכנע אותה לשתות. בשלב מסוים היא כבר הרגישה מאוימת. ואז, בלי הודעה מוקדמת, כאילו מישהו שמע את המצוקה שלה, הגיעה למקום קבוצת אנשים מבוגרים הלבושים כולם בחולצה ירוקה זוהרת שעליה הכיתוב “סיירת הורים”. כשההורים התקרבו לקבוצה, אחת האימהות הרגישה מיד במצוקה של ענת והציעה לה ללוות אותה הביתה. ענת שמחה על ההצעה והתלוותה להורים. כשהגיעו ליעד, היא הודתה להורים שליוו אותה ואמרה להם שאילולא היו מגיעים, ייתכן שהערב היה נגמר לגמרי אחרת.
איך נולדו הסיירות?
המקרה של ענת אינו חריג. אירועים מהסוג הזה קורים לעתים קרובות, במיוחד במהלך חופשות וסופי שבוע. קבוצות הורים הפזורות ברחבי הארץ מסייעות לא אחת במניעת מקרי אלימות או פגיעה בקרב הצעירים החווים את הגיל המועד לפורענות. איך הכול התחיל?
בשנת 2004 החליטה קבוצת הורים בעיר אילת לסייר בסופי שבוע, בהתנדבות, באזורי הבילוי של בני הנוער ברחבי העיר, במטרה להפחית אירועי אלימות ושתיית אלכוהול. זו הייתה יריית הפתיחה לתופעה שמאז רק הלכה והתרחבה, ומכונה “סיירות הורים”. סיירות כאלה פועלות כיום ביותר מ-150 רשויות, ופעילים בהן כ-2,500 מתנדבים – רובם הורים למתבגרים. מרבית סיירות ההורים פועלות תחת המטרייה הרחבה של המשרד לביטחון פנים – התכנית “עיר ללא אלימות”, “הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול” ו”מצילה”. בין הסיירות הוותיקות והגדולות ניתן למנות את הסיירות באילת, באר-שבע, ראשון לציון, רחובות, אור-עקיבא, טירת הכרמל וחיפה. לצדן, סיירות חדשות וצנועות יותר פועלות בקרית חיים, גדרה, יישובים ממועצה אזורית באר-טוביה ועוד ועוד.
תנועת סיירות ההורים לא החלה בישראל. שורשיה נטועים אי שם בשנות ה-60 של המאה הקודמת בארה”ב, ובשנות ה-80 בבריטניה, כשהגרסה הידועה ביותר היא “משמר השכונה” (neighborhood watch). ישנן עדויות על אלפי סיירות כאלו הפועלות ברחבי העולם, אם כי בעיקר במדינות מערביות, שהוקמו על בסיס מתן עזרה למשטרה המקומית במניעת פשיעה. סיירות אלה משמשות כעיניים ואוזניים למשטרה, ומדווחות על אירועים חשודים בזמן אמת. בהמשך התפתחו מספר גרסאות של סיירות אלו, כגון: “משמר הבתים”, “המלאכים השומרים”, “הורי המסיבות” והמשטרה הקהילתית.
בשונה מהסיירות ברחבי העולם, סיירות ההורים בישראל לא קמו במטרה לסייע למשטרה או לעבוד בצמוד לגורמי הביטחון (כמו שיטור עירוני), אלא כדי לצמצם אירועים המתרחשים כתוצאה מהתנהגויות סיכון בקרב בני נוער, כגון: שתיית אלכוהול, שימוש בסמים, אלימות, וונדליזם וכדומה. נוסף לכך, אחת המטרות היא להעמיק את הדיאלוג עם המתבגרים, להסביר ולהעניק להם כלים להתמודדות, ואף להגיש סיוע בשעת צורך. הורים המבקשים להצטרף לסיירות הורים עוברים הכשרה בת מספר מפגשים, שבמהלכה הם מקבלים כלים ומידע המסייעים להם בהתמודדות עם בני הנוער. רוב הסיירות יוצאות לסיורים בשעות הלילה בסופי השבוע, אך יש גם סיירות המסיירות במהלך השבוע, בהתאם לצרכים (מן הסתם בעיקר בחופשות).
הסיירות פועלות לרוב בשעות הלילה המאוחרות, החל מהשעה 23:00 ועד לשעות הקטנות של הלילה ובהתאם לצרכים בשטח. בהחלט ייתכן כי סיירת הורים תשוב על עקבותיה ותסיים את הסיור מוקדם מהצפוי בגלל מה שמכנים ההורים “סיור משעמם”. מנגד, ישנן סיירות שנאלצות להאריך את שעות הפעילות לאור התמודדות עם ריכוזים גדולים של בני נוער ברחבי היישוב וריבוי אירועים שבהם נדרשת התערבות הסיירת.
הכלי העיקרי – דיאלוג
לסיירות ההורים בישראל אין סמכויות חוקיות ואין באפשרותן לבצע פעילות אכיפה, כמו החרמת בקבוקי אלכוהול במסגרת חוק איסור שתיית אלכוהול במקומות ציבוריים. הכלי העיקרי העומד לרשות ההורים בסיירות הוא, אם כן, הדיאלוג עם בני הנוער. זו הסיבה לכך שחלק נכבד מהכשרת ההורים לקראת היציאה לסיורים נוגע לתקשורת עם בני הנוער, ולדרך הנכונה להעביר להם מסרים בלי “לחפור” – בייחוד לאור העובדה שמדובר במפגש שאינו רשמי, באמצע הלילה, על ספסל בגינה הציבורית. כמו כן, הציפייה מסיירות ההורים היא לתת לבני הנוער מידע, במינונים קטנים, כדי להעניק לסיורים הללו ערך חינוכי וערכי.
הסיפורים שאני שומע מההורים בסיירות אינם משאירים ספק לגבי מידת החשיבות והנחיצות שיש לסיירות הללו לקהילה בכלל ולבני הנוער בפרט. כך למשל, באחד האירועים האחרונים באזור הדרום שבו נתקלו הורי הסיירות בבני נוער שתויים בגינה ציבורית, הם זיהו כי אחד הנערים חש ברע וזקוק לטיפול רפואי ומיהרו להזמין בעבורו ניידת אמבולנס שבה הוענק לו טיפול מהיר. באירוע אחר של סיירת באזור השרון פגשו ההורים קבוצה של צעירים בני 20 השותים אלכוהול בגינה, ובשיחה עמם עלה כי הם עומדים לעלות לרכביהם ולנסוע לבילוי בתל-אביב. ההורים יצרו קשר עם השיטור המקומי (לא בנוכחות הצעירים) ודיווחו על כוונתם לעלות לרכבים כשהם שתויים. נוכחות המשטרה בגן הציבורי בדקות שלאחר מכן מנעה מהצעירים לנסוע לתל-אביב תחת השפעת אלכוהול. באירוע אחר, באזור הצפון, נער שיתף הורים מהסיירת בכוונה שלו להסתלק מבית הספר בלי לשתף את הוריו. השיחה הובילה לטיפול יעיל של אנשי המקצוע הרלוונטיים במטרה לסייע לנער להתמודד עם המצב.
מסר חשוב לחברה – אכפת לנו!
מלבד העזרה לנערים ולנערות במצוקה והעברת מידע ומסרים חינוכיים לצעירים, הנוכחות של סיירות ההורים ברחובות תורמת לתחושת הביטחון של בני הנוער המבלים בלילות ושל התושבים ביישוב. כך עולה ממחקרים שנעשו בקרב סיירות הורים בארץ ובעולם. סיירות הורים כיום הן נכס משמעותי במערך הגופים העוסקים בחינוך ומניעה בנושא אלכוהול, סמים והתנהגויות סיכון נוספות בקרב בני נוער. הורים המתנדבים בסיירות מדווחים על הנאה רבה מהסיורים עצמם ועל תחושת שליחות במפגשים עם בני הנוער בשעות הלילה. אין הוכחות חד משמעיות לכך שסיירות ההורים מסייעות בצמצום אירועי פשיעה או התנהגויות סיכון, אך נוכחותן בשטח היא מסר חשוב לחברה בכלל ולבני הנוער בפרט – בין היתר בכל הנוגע ליחס של המבוגרים כלפי המתבגרים ולרצון האמיתי לעזור לצעירים לעבור את גיל ההתבגרות בשלום.
הכותב הוא עו”ס, מרצה ומנחה קבוצות, עובד עם הורים, מתבגרים ואנשי מקצוע בתחום החינוך והמניעה, ואב לשלושה
תרבות הגינה והנרגילה: מה מחפשים בני הנוער בגינות ציבוריות?
הרצח שלא נמנע: לפני כשלוש שנים וחצי נרצח גדי ויכמן על ידי צעיר שתוי בגינה ציבורית
