מאת ירון לוטן.
שייך לקטגוריית הדרכת הורים, מאמרים

shutterstock

 

חן סויסה, בת 20, נזכרת בילדותה בצל הגמגום ובנקודת התפנית שגרמה לה להשלים עם הקושי ולהתמודד עמו כראוי. איך היא עשתה זאת? וכיצד על ההורים לנהוג כדי להקל עם ילדם המגמגם ולהובילו להצלחה על אף הקושי? כתבה מיוחדת לרגל שבוע המודעות לגמגום של אמב”י – ארגון מגמגמים בישראל

 
“הוריי הבינו שיש לי בעיה בדיבור כשהייתי בת שנתיים. במקום לדבר באופן שוטף, משכתי הברות ומילים, וזה רק הלך והחמיר מיום ליום. מגיל צעיר אני זוכרת שנמנעתי מלדבר כי פחדתי. לא רציתי להיות שונה. בזמנו לא באמת ידעו איך לטפל בבעיה, והוריי היו אובדי עצות. הם לקחו אותי לכל טיפול אפשרי – קלינאיות תקשורת, פסיכולוגים, פסיכיאטרים ומטפלים שונים. כל הזמן קינאתי בילדים שהדיבור שלהם שוטף, הייתי מתוסכלת מכך. אמרתי לעצמי: ‘למה הם מצליחים ואני לא?’. הגמגום היה חלק ממני כל חיי וגם עכשיו מוזר לי שאני כותבת ‘הגמגום שלי’ בכזו קלילות, כי עד כיתה י”א הוא היה בעבורי מחסום – אבן בפה שלא אפשרה לי להיות מי שאני ולבטא רגשות, אכזבות, הצלחות. אי אפשר לדבר בכיתה, לגשת למוכר בקיוסק, לענות לטלפון – משימות פשוטות יחסית, שהופכות להיות עול מכביד לאדם מגמגם.
“אצל אדם מגמגם תמיד קיים הפחד שמישהו ישמע ויצחק. אבל אם פעם הפחד הזה היה משתק אותי ומונע ממני לדבר – היום, גם אם הדבר יקרה, זה פשוט לא מזיז לי. היום אני יודעת מי אני, והגמגום הוא חלק בלתי נפרד ממני. אני אפילו אוהבת אותו”.

על הגמגום

גורמים, מאפיינים ומה שביניהם

הגמגום הוא הפרעה בדיבור המתבטאת בחוסר שטף. מחקרים בני זמננו עדיין לא הצליחו לאפיין באופן מדויק את המקור לגמגום, והוא מאופיין בגורמים שונים (מרכיבים גנטיים, נוירולוגיים, התפתחותיים ועוד). בניגוד לתפיסה הרווחת, בעיות רגשיות ופסיכולוגיות עלולות להתפתח בעקבות הגמגום, אך לא להפך (הן אינן הסיבה לגמגום). מיתוס נוסף שיש להפריך הוא כי גמגום עלול להיגרם כתוצאה מטראומה או משבר.
הגמגום ההתפתחותי יופיע בדרך כלל בגיל שנתיים, אך הוא עלול להופיע גם בגיל מאוחר יותר. אצל רוב הילדים (כ-75 אחוז) הגמגום יחלוף תוך שנה עד ארבע שנים. כמו כן, לכל אדם מגמגם יש את סוג הגמגום והסממנים המלווים אותו. הוא יכול להתבטא בצורה חמורה או בצורה קלה, ואף להיות לא מורגש עם חברים או משפחה אך חזק ומשתק עם מורים או אנשים זרים. יכולות להיות תקופות טובות יותר או פחות. הגמגום עשוי להופיע בליווי עוויתות בפנים, אודם, תנועות גוף וכדומה. חשוב לציין כי אנשים המגמגמים אינם בעלי רמת משכל או יכולות מוטוריות ושכליות פחותות יותר. ועדיין, בעיקר ילדים סובלים פעמים רבות מהצקות ולעג, מה שגורם להם להימנע מדיבור ובעקבות כך לחוש גם חרדה, דיכאון, מתח, בושה וכדומה.

הגמגום כבר לא היה העיקר

כך מתארת חן סויסה, כיום בת 20, את חייה כילדה ונערה מגמגמת. אולם במהלך היותה בתיכון התרחש דבר מה אשר שינה את תפיסת עולמה ואפשר לה לחיות בשלום עם הגמגום. “הייתי בכיתה י”א כשהכרתי את אמב”י – ארגון מגמגמים בישראל”, היא ממשיכה ונזכרת. “האנשים שם תמכו כל כך, וזו הייתה הפעם הראשונה שבאמת התוודעתי לאנשים מגמגמים אחרים. ראיתי את הפתיחות שבה הם מדברים על הגמגום, ראיתי אנשים מצליחים שלא נותנים לגמגום להפריע להם בחיים, והחלטתי שסרט הגמר שלי במגמת תקשורת בתיכון יהיה על הנושא הזה. חוויתי תהליך ארוך ומייגע, ובסופו זכיתי בפרס הראשון בפסטיבל ירושלים לקולנוע בקטגוריית “היצירה הצעירה”. התקופה הזו הייתה מדהימה. מילדה ביישנית שאינה מדברת, חן החלה להופיע בראיונות בטלוויזיה סביב הסרט, ואף העבירה הרצאות בכיתה ובאירועים של אמב”י. “איכשהו הגמגום כבר לא היה העיקר, כי אני הפכתי לעיקר. המוטו שאימצתי ואני תמיד זוכרת הוא: ‘אם אתם לא אוהבים משהו בעצמכם, שנו אותו. אם אין ביכולתכם לשנות אותו, השלימו איתו”.
ילדים רבים חווים ילדות לא פשוטה בצל הגמגום, כפי שתיארה חן. פעמים רבות, מאמצי ההורים לעזור לילדיהם יכול להביא לתוצאה ההפוכה ללא הכלים המתאימים. בדרך כלל, ההורים עצמם חווים מתח מהעניין ומעבירים לילדיהם את תחושות הפחד, הלחץ וחוסר הביטחון. לכן חשוב להתייעץ עם גורם מוסמך (קלינאי תקשורת המתמחה בגמגום ו/או אמב”י – ארגון מגמגמים בישראל).

צעדים חשובים בהתמודדות עם גמגום

1. דברו על הגמגום – הילד מרגיש בושה ומנסה להסתיר את היותו מגמגם ככל האפשר, אך הסגירות הזו רק תלבה אצלו את הרגשות השליליים. הבינו שהילד מובך וקשה לו – אף יותר מאשר לכם, ותנו לו הרגשה שהוא יכול לפנות אליכם ולדבר איתכם בכל עת (אך אל תנסו לכפות עליו שיחה).
2. למדו את הנושא – באתר של אמב”י וברחבי הרשת ישנו מידע רב. ככל שתדעו יותר, כך תוכלו לעזור לילדכם בצורה הטובה ביותר. שימו לב כי המידע הוא ממקור מהימן, והיו מודעים לכך שישנם מטפלים מסוגים שונים המציעים פתרון מיידי ללא שום ביסוס עובדתי.
3. התייעצו עם גורם מוסמך – קלינאי תקשורת הוא הגורם המקצועי שאמון על הטיפול בגמגום. התייעצו איתו לגבי ילדכם והתחילו טיפול בהתאם לצורך. קלינאי התקשורת המתמחה בטיפול בגמגום יידע לצייד את ילדכם בארסנל כלים שיעזור לו להתמודד עם התופעה בחיי היום יום (ולא להתייאש, ישנם סוגי טיפולים שונים שמתאימים לסוגים ולרמות שונות של גמגום).
4. קבלו את הגמגום – הגמגום הוא הפרעה בדיבור, אך שום דבר מעבר לכך. אל תתנו לגמגום של הילד להפריע לכם, וכך גם הילד ילמד שחוסר השטף לא צריך להגבילו בחיים. הוא אינו פחות חכם או מוצלח מכל ילד אחר.
5. היו קשובים – בעוד הסביבה החיצונית לא תמיד תהיה קשובה וסבלנית, העניקו אתם לילד את הביטחון והתמיכה המלאים. הדגישו בפניו כי הוא יכול לפנות אליכם בכל בעיה או קושי בהתמודדות.
6. בשיחותיכם עם הילד, אמצו את ההתנהלות הבאה – תנו לו לסיים לדבר, שכן השלמת משפטים ומילים (גם אם ‘מתוך רצון לעזור’) רק תגרום לו לתחושה של חוסר סבלנות. הוא יודע הכי טוב מה הוא רוצה לומר; שימרו על דיבור ברור ואיטי, אך לא מכני ומלאכותי (הילד מחקה את צורת הדיבור שלכם); צרו תרבות דיבור והקשבה – בייחוד אם יש ילדים נוספים בבית; נתקו עצמכם מגורמים מסיחים (סלולרי, טלוויזיה, סידור הבית וכו’) ושימרו על קשר עין עם הילד בזמן שיחה ישירה; אל תכפו על הילד את התרגילים שהוא צריך לעשות (שניתנו לו עי ידי הקלינאית) ואל תתקנו אותו בזמן התרגול; הקשיבו למה שהילד שלכם אומר, לא לצורה שבה הוא מדבר.
הכותב הוא מנכ”ל אמב”י – ארגון מגמגמים בישראל

סרטון הדרכת הורים שהופק על ידי אמב”י (ארגון מגמגמים בישראל) לטובת שיפור הקשר בין הורים לילדיהם המגמגמים

השבוע (6-1 בנובמבר) מצוין שבוע המודעות לגמגום של אמב”י, שבמסגרתו יתקיימו שלושה מפגשים – בחיפה, בירושלים ובתל אביב. המפגשים יכללו שיחות עם מגמגמים, אנשי מקצוע, פאנלים, סדנאות ועוד, והן מיועדות לילדים מגמגמים, להורים ולציבור הרחב. פרטים נוספים על האירועים באתר אמב”י

 

שירים וג’יבריש: דרך יצירתית להתמודדות על הגמגום

 חרדה חברתית: נערים ונערות מספרים חוויות אישיות