fbpx

“קשיים חברתיים”

society difficulties. shutterstock

 

“האדם הוא ייצור סוציאלי. לכן, אם ילד מעדיף להיות רק עם עצמו בהפסקות או בבית ולאורך זמן, יש לראות בכך תמרור אזהרה”. אורלי מסבירה מדוע חשוב לזהות קושי חברתי אצל המתבגר, וכיצד נוכל לסייע לו לשפר את מצבו החברתי במהלך שנת הלימודים

 
הוא נכנס בהיסוס לחדר, הסתכל בחשדנות על הדלת כאילו מחפש פתח מילוט, התיישב על הכורסה הכחולה והתחיל לדבר. “למה אני פה? עכשיו תחפרי לי מה אני צריך לעשות כדי שיהיו לי חברים”, אמר. “אני יודע מה את חושבת. שלבד זה לא טוב, שאני צריך לצאת לבלות, אבל מה אם לא בא לי”?. שתקתי ואפשרתי לו לדבר בשטף. “אולי טוב לי ככה?, מתי ההורים שלי יבינו שטוב לי לבד, שאני אוהב לחשוב, לדמיין, לחלום, לשחק בטאבלט. את מכירה את המשחק sims? שעות אני בונה שם בתים, משפחות…”.
זה עידו. הוריו הגיעו אליי לפגישה מותשים ומודאגים. “אינני יודעת מה לעשות אתו, הוא כל היום בחדרו, חוזר מבית הספר, לחדר ולא יוצא”, סיפרה אמו. “לפעמים הוא יוצא לשחק קצת עם אחיו, אבל הוא לא מזמין אליו חברים. אחת לכמה ימים מתקשר אליו חבר כדי להזמין אותו אליו הביתה, אבל הוא אינו רוצה ללכת. אני אומרת לו, ‘עידו שלי, מה אכפת לך? לך קצת’. הוא עקשן כמו פרד, לא רוצה. זה לא תמיד היה כך. הוא אף פעם לא היה מלך הכיתה, אבל תמיד היו לו חבר או שניים שאיתם היה משחק. אני לא מבינה מה קרה”.
למה עידו מתנהג כך?; האם זו חרדה חברתית? אפיזודה האופיינית לגיל ההתבגרות, שתחלוף מעצמה? ואולי זה פשוט האופי שלו, ועל הוריו לקבל זאת?

להקדים תרופה למכה

ראשית יש זכור כי האדם הוא ייצור סוציאלי, וכי רוב הילדים ובני העשרה מבלים את מרבית שעות היום במסגרות חברתיות-חינוכיות: המעון והגן, בית הספר והצהרון, התיכון וחוגי העשרה. כל אחת מהמסגרות הללו מהווה מסגרת חינוכית במהותה, אך מעל לכול היא משמשת כמסגרת חברתית. לכן, אם ילד מעדיף להיות רק עם עצמו בהפסקות או בבית ולאורך זמן, יש לראות בכך תמרור אזהרה. זו גם הסיבה לכך שהוריו של עידו פנו לטיפול, ואכן במהלכו נחשפה המצוקה החברתית שהילד חווה. לכל פגישה שלנו הקפיד עידו להגיע בדיוק בזמן, ובהדרגה נוצר קשר.
“כל פעם שאני ליד החברים שלי, אני מרגיש שאני עם מסכה”, תיאר בפניי. “אני צריך להיות מישהו אחר כדי שהם יהיו חברים שלי. אם אני מעז להוריד קצת את המסכה, הם יורדים עליי, אז למה שאני אהיה איתם? הם לא חברי אמת. חברי אמת היו מקבלים אותי כמו שאני”.
לכאורה זו נראית כמו בעיה זמנית: ילד מתקשה ליצור קשר עם סביבתו ואינו מוצא חברים, אך בוודאי ימצא כאלו בעתיד – כשיתבגר ויבין טוב יותר ‘כיצד העולם פועל’. הנחה זו נכונה בעבור חלק מהילדים, אך לא בעבור אותם ילדים הסובלים מקשיים חברתיים. במקרה של עידו, למשל, במהלך הטיפו להתחיל להתברר לו הפער בין המשאלה הפרטית שלו להיות הוא עצמו לבין הצורך החברתי שמצריך ממנו להתגמש. כתוצאה מכך, הוא חש מאוים פחות מהתחברות לבני גילו.
ילדים ובני נוער המפתחים בעיות חברתיות של ממש, כדוגמת חרדה חברתית, זקוקים לעזרה בשלב מוקדם ככל האפשר. הסיבה לכך היא שבעיות חברתיות בגיל צעיר עלולות להחמיר עם השנים, ובדרך כלל לא ייפתרו מעצמן. לכך עלולות להיות לא מעט השלכות: התבודדות, קשיי התמודדות במצבי לחץ, התפתחות קשיים רגשיים בסיטואציות חברתיות שונות, דיכאון וחרדות, ואף קשיים חברתיים העלולים להוביל להתמכרות לאלכוהול וסמים.

סימנים לזיהוי הקושי

כהורים יש לנו תפקיד חשוב בהתמודדות של המתבגר עם קשיים חברתיים. אחד הפחדים הגדולים ביותר של כל ההורה הממוצע הוא לגלות שהילד שלו דחוי או אינו מקובל חברתית. אולם הדרך למנוע זאת אינה עוברת בהפעלת לחץ על הילד, בניסיון ‘לחלץ’ אותו מהמצב בכל מחיר או ביצירת חומות הגנה מדומות. הדרך עוברת, בראש ובראשונה, באיתור הסימנים להתפתחות קשיים חברתיים כאלו ואחרים אצל הילד. הסימנים הברורים ביותר הם: התבודדות של הילד, מיעוט בדיבור (בעיקר בנוכחות זרים), היעדר קשר עין גם עם ההורים, תוקפנות או דיבור פוגעני כלפי הסובבים, מרדנות קיצונית, ביישנות חריגה ובעיות בביטחון העצמי. לאחר שמזהים זאת, חשוב להבין מאין נובעת ההתנהגות הזו: לעתים הילד פשוט מתקשה להתמודד עם הציפיות ממנו, שהולכות וגוברות באופן טבעי ככל שהוא גדל; לא פעם, מדובר בבעיות הקשורות לחוויה לא נעימה שחווה בעבר (במעברים שונים או בתפקד המשפחה) ועקב כך בנה הגנות רגשיות. נוסף לכך, בעיות חברתיות עשויות לנבוע מהקשיים שמביא איתו גיל ההתבגרות – השינויים הפיזיולוגיים המשפיעים על מצבי הרוח של המתבגר לצד הדרישות הגוברות ממנו בכל תחומי החיים.

מוּדעוּת, הכנה מראש, שיחות פתוחות

המוּדעוּת לבעיה ומציאת הגורם לה יאפשרו לנו לסייע לילד. הנה שלושה צעדים שנוכל לעשות כבר בשבועות הראשונים של השנה, אם זיהינו קושי אצל הילד:
עדכון הצוות החינוכי – אם הילד סובל מבעיות חברתיות, חשוב לדבר על כך עם המורים ולהכינם מראש למצב הזה.
שיחות פתוחות עם הילד – נקיים שיחות אשר יאפשרו למתבגר לפרוק מעליו את העול הרגשי הכבד ואף ישפרו את המיומנות שלו בפיתוח שיחה. חשוב שנעביר לילד את המסר שמצב חברתי הוא מצב זמני, והוא יכול להשתנות.
ייעוץ עם איש מקצוע או פנייה לטיפול – לעתים עזרה מפי מומחים מתגלה כפתרון המהיר ביותר בפתרון הבעיה.
 
הכותבת היא מטפלת קלינית בבני נוער

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.