שגרה, אבל הפעם באמת!

 

לא רק המעבר מהגן לבית הספר טומן בחובו חששות חברתיים ולימודיים. גם המעבר לחטיבת הביניים ולתיכון מתרחש לעתים קרובות בליווי תחושות של אי ודאות ואף חרדה. הנה כמה ספרים שכדאי לילדים המתבגרים שלכם לקרוא במהלך התקופה הקרובה

 
שנת הלימודים נפתחה אמנם באחד בספטמבר, אבל רק בימים אלה ממש התלמידים נכנסים לשגרה אמיתית. אלו מהם שעברו למסגרת חדשה ירגישו בכך ביתר שאת. בלי חופשות וחגים באופק, התלמידים הללו יצטרכו להסתגל למכלול השינויים ולמצוא את מקומם החדש. בשונה ממה שהורים רבים חושבים, לא רק המעבר מהגן לבית הספר טומן בחובו חששות חברתיים ולימודיים. גם המעבר לחטיבת הביניים ולתיכון מתקיים לעתים קרובות בליווי תחושות של אי ודאות ואף חרדה. ובגיל כזה, הורים יקרים, החששות הם כבר יותר של הילדים מאשר שלכם (בשונה מהמעבר לכיתה א’). ומה יכול ללוות אותם במעבר הזה טוב יותר מאשר ספר ראוי? “ספרי תחילת שנה” הם ז’אנר מובחן בספרות הילדים והנוער, שמציב לעצמו בין היתר את המטרה להפיג תחושות חרדה ומתח. הקוראים הצעירים מבינים שהם אינם לבד בסיפור הזה, ושהפחדים שלהם משותפים לכלל הילדים החווים מעברים דומים. לצד שלל הספרים העוסקים במעבר מהגן לבית הספר, איתרתי ארבעה ספרי קריאה נפלאים העוסקים במעבר למסגרות הגבוהות וכדאי לצייד בהם את המתבגר.

___________________________

 1. “חטיבת הביניים או שנות חיי הגרועות ביותר”, מאת ג’יימס פטרסון, הוצאת ידיעות אחרונות

זהו סיפורו של רייף בשנתו הראשונה בחטיבת הביניים. כבר בתחילת השנה, רייף, החווה את עצמו כ”לא נורמלי” (במילותיו שלו), מרים ידיים ומחליט שלא להשתלב בחטיבת הביניים אלא לקרוא תיגר על החוקים הרבים שמאפיינים את המקום. הוא מחליט להפר בזה אחר זה כל חוק מתקנון בית הספר, ובכך יוצר הלעגה על מוסד שדומה יותר למתקן כליאה מאשר למקום חינוכי. במהלך השנה הוא אינו יוצר כל קשר חברתי, והנפש הקרובה אליו, המשמשת לו אוזן קשבת כמו גם עיניים מעריכות לציוריו (המאיירים את הספר, במקביל) היא ליאו – חברו הדמיוני.

תוך שימוש במעטה הומוריסטי ובכתיבה קולחת בגוף ראשון מזמין אותנו פטרסון להיכנס לנבכי נפשו של נער המתויג כמופרע מיומו הראשון בחטיבת הביניים. למעשה, זהו נער רגיש החוזר מדי יום לבית שבו חיים אחותו הקטנה, אמו ובן זוגה האלים. זהו נער המרגיש שונה מיתר הילדים, נלעג ומבוזה הן בביתו והן בבית ספרו. הוא סובל מבריונות של מילר ה”קילר” בן כיתתו, אולם אין לו מושיע; אמו עסוקה בבעיות פרנסה והישרדות, ותחושה אפלה שרויה מעל הבית (תחושה המתבהרת בסיומו המפתיע של הרומן). בספר הזה מוצגים ברגישות, בהומור ובתבונה – דימוי עצמי ירוד, אבל, יחסים עם הורים ואחים, וכן האופן המורכב שבו חווה נער-אמן את החיים (בתרגמו כל רגש למעשה אמנות). יפה במיוחד לגלות שאף כי מדובר בז’אנר ה’מתמחה’ בהכפשת מורים, דווקא מורתו לספרות של רייף, המכונה “הדרקונית”, מגלה את הכישרון החבוי בו ומצליחה להראות לו את האור שבקצה המנהרה.

 

______________________________________

2. “אני אתגבר”, מאת דבורה עומר, הוצאת יוסף שרברק

קלאסיקה ישראלית. גילה, ילדה שנולדה עם שיתוק מוחין, מגוללת בגוף ראשון את סיפור חייה, שמוקדיו המרכזיים הם המעבר לבית הספר היסודי ובהמשך לתיכון. זהו סיפור מפעים העוסק בהתגברות על קשיים, ובכוחות הפנימיים המניעים את הגיבורה להתגבר על נכותה ולזכות בהשכלה ראויה – עד שהיא עצמה הופכת למורה. הקוראים צועדים עמה צעד אחר צעד במאבקיה השונים, חלקם פנימיים וחלקם חברתיים, וכמובן שידה יוצאת על העליונה.

 

______________________________________

 3. “קשה לי ללמוד”, מאת גלילה רון פדר-עמית, הוצאת מודן

ירון חווה מעבר מורכב מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים. לאחר שבמשך שנים הונה את סביבתו והעתיק מאלו שישבו לידו בבחינות, הוא נאלץ לראשונה להתמודד עם לקות הלמידה שלו. התמודדותו הרגשית היא מורכבת – תחילתה בהסתרה ובמסכת שקרים שהולכת ומסתבכת והמשכה בלמידת דרכי הסתגלות למצב, שחרור מהסוד המעיק ואף התאהבות. מעבר למסגרת חדשה מזמן קשיים וחרדות, כל שכן כשמדובר בתלמידים לקויי למידה – ומכאן חשיבות הסיפור הזה. הקורא מתוודע לעולמו הפנימי של ילד לקוי למידה – תחושת הבושה, אי הבנת הלקות, הקושי של ההורים להכיר בכך שילדם לקוי למידה, ההפנמה, והשחרור המבורך שהוא חווה.

______________________________________

4. “פלא”, מאת ר”ג’ פלאסיו, הוצאת כנרת זמורה ביתן

קשה להפריז בחשיבותו של “פלא”, רומן מאתגר ויוצא דופן הממגנט את קוראיו למן הרגע הראשון. פלאסיו כותבת על ילד בעל מום גנטי שפניו מעוותות, ומעניקה קול לא רק לו כי אם גם לסובבים אותו. ההחלטה המעניינת לכתוב רומן רב-קולי לילדים הופכת את הסיפור לעשיר ולמרגש. כך אנו נחשפים לקשיים של אוגוסט פולמן בן העשר, גיבור היצירה, הנאלץ ללכת בפעם הראשונה לבית הספר לאחר שלמד עד כה בביתו, עם אמו. אוגוסט נאלץ לפגוש במבטים המבוהלים של סביבתו, להתעמת עם ילדים והורים הרואים בו “ילד עם צרכים מיוחדים” שאינו מתאים למערכת החינוך ה”רגילה”, ויותר מכול – עם הפער בין התחושה הפנימית שלו כילד רגיל (הוא הרי אינו סובל מנכות או מלקות כלשהי, אלא להפך – הוא תלמיד מצטיין) לבין תגובות הסביבה. הקורא מלווה את חבריו של אוגוסט, המכונה “אוגי”, במעבר מסלידה נפשית ופיזית ועד להתוודעות לאישיותו המלבבת וקבלתו לא רק כבעל מום. זהו רומן מופתי, מומלץ לילדים ולמבוגרים, המאפשר לכולנו להכיר את הילדים ה”אחרים” המצויים בעולמנו. ללא פיתולים עלילתיים מוגזמים וללא הטפות מעצבת פלאסיו יצירת מרגשת, המחלחלת ללב ומלמדת את קוראיה שיעור חשוב בהומניות.

 

 

______________________________________

הכותב הוא מרצה בחוג לספרות ובתכנית MA לחינוך משלב במכללה האקדמית גורדון