מחפשים החלטות מועילות לקראת השנה החדשה? עבדו פחות, אל תרשמו את הילד ליותר מחוג אחד, שחקו עם הילדים, ותרו על פיקציית “זמן איכות” ועל מאבקי הכוחות, והשתחררו מהנייד בשעות הערב. לא תאמינו כמה זה יעשה לכם טוב. חג שמח
אני מרגיש עצמי בר מזל. גדלתי בקיבוץ בישראל של שנות ה-70, בסופו של העידן שההיסטוריון הווארד פ. צ’ודאקוף מכנה “תור הזהב” של ילדי המשחק החופשי – הזמן שבו לילדים היה מותר לשחק בחופשיות בלי השגחה מתמדת של מבוגרים ובלי שייקחו מהם (בהדרגה) את החופש לו זכו. הלכנו לבית הספר מדי יום, אך גם בשעות השהייה בו היו זכינו להפסקות ארוכות וארוחות צהריים ארוכות. שיחקנו כל הזמן. סכין, דודס, מחבואים, כדורגל, כדורסל, גוגואים, גולות. טיפסנו על עצים ועל בניינים. המורים השגיחו עלינו, או לא השגיחו עלינו, זה לא היה ממש משנה – כך או כך הם כמעט שלא התערבו.
[fancy_box]
קחו אותה לאט!
אם גם אתם מעדיפים לקחת לאט יותר את השנה החדשה, ספרו לנו מה אתם הולכים לעשות (או לא לעשות) בעניין.
מהי מבחינתכם הורות איטית?; איך אתם מתמודדים עם לחצים מצד החברה או הילדים (סמרטפון חדש, הפקת יום הולדת גרנדיוזית)?; האם יש פעילות משפחתית יצירתית שתוכלו להמליץ עליה?.
כתבו לנו כאן או בעמוד הפייסבוק על חזון השנה האיטית שלכם (מינימום 100 מילה, אין לאן למהר!), ותוכלו לזכות בספרו החדש של אריאל קרס “הורות איטית” – הוצאת מדיה 10. חמישה ספרים יוגרלו בין הכותבים. שנה איטית טובה לכולנו 🙂
[/fancy_box]
מחוץ לשעות בית הספר היו לנו בקיבוץ מטלות וקצת עבודה, למשל עם בעלי החיים במשק הילדים. אבל רוב הזמן היינו חופשיים. לאחר שהסתיים יום הלימודים המשכנו לשחק בחוץ, עד רדת החשכה ובעיקר בסופי שבוע. בחופש הגדול עשינו ככל העולה על רוחנו, מה שכלל השתובבויות בלתי מזיקות שהיום היו מיד מערבים בהן את המשטרה. שיעורי בית היו רק מעט, אפילו בחופשות, כי ההסכמה הכללית הייתה שילדים צריכים לשחק.
היום הכול נראה אחרת. החיים מהירים יותר. הרבה הרבה יותר. המגמה הכללית היא שמוטב כי ילדים ילמדו ויהיו עסוקים כל הזמן, בכל גיל, ורק שלא יישאר להם זמן לבטלה – ממש כמו מבוגרים. ברוח הזו, הורים רבים דואגים למלא את הלו”ז של ילדיהם בפעילות אינסופית מהרגע שבו הם חוזרים מבית הספר, ולא מאפשרים להם לשחק סתם כך או פשוט “לא לעשות כלום”. המצב הזה מתיש הן את הילדים הן את ההורים, ואני אומר – בואו ננסה להאט את הקצב. באופן עקרוני אני לא ממש בעד “החלטות לשנה החדשה”, כי הן מטילות עלינו עול נוסף על שלל המחויבויות שכבר יש לנו. אבל כאן אני חורג ממנהגי, כי המטרה מקדשת את האמצעי. ואם כבר אתם מתעקשים (ורגילים) לקבל החלטות לשנה החדשה, רצוי שיהיו אלה החלטות שיחזירו לילדיכם את החופש האבוד שלהם. תתפלאו לגלות שגם לכם יהיה פתאום קל ונעים יותר בקצב המשפחתי השפוי ובסגנון ההורות המשודרג. הנה כמה עצות ממני, אתם מוזמנים לחשוב על צעדים נוספים בדרך למטרה (ראו מסגרת).
1. עבדו פחות
החופש הגדול לא ארוך מדי. זו העבודה שלא מאפשרת לכם להיות עם הילדים בחופש. פשוט אין לכם זמן למשפחה שלכם. להיות מכור לעבודה, מה שנקרא “וורקוהוליק”, הופך לחיסרון כשמגיעים לענייני משפחה. אנשים שעונים למיילים באמצע הלילה הם לא “עובדים מסורים” אלא חבר’ה שקצת ירדו מהפסים. קבלו החלטה שתיתן קדימות לילדים, לחיי המשפחה ולתחביבים; צמצמו את מספר שעות העבודה שלכם – רצוי ללא יותר מחמש-שש שעות ביום (כן, תוכלו להרשות לעצמכם זאת, אם תעשו ויתורים על דברים חומריים ומיותרים). איך מפחיתים שעות עבודה? למשל, לא לוקחים כל עבודה שמציעים לכם, או מתעקשים על תנאי עבודה שיאפשרו לכם להיות יותר עם המשפחה. אל תאמינו במולטי טאסקינג – זו הונאה אחת גדולה. ריבוי משימות רק גורם לבלבול ולביצוע כושל של המטלות. חלקו את העבודה שלכם למקטעים שאפשר לעמוד בהם, ואל תעשו מיליון דברים בבת אחת. עבדו במתינות, ואל תיקחו על עצמכם משימות גדולות מדי.
2. אל תרשמו את הילדים ליותר מחוג אחד
אני מכיר ילדים שעסוקים כל הזמן. הם פשוט עוברים מחוג למשנהו, ויש להם בערך חמישה או שישה חוגים בשבוע. לפעמים יש להם שני חוגים באותו יום. ההורים שלהם – בדרך כלל זו אמא – מסיעים אותם מחוג לחוג, כך שהשיחות בין הילדים להוריהם מסתכמות ב”איך היה בבית הספר” ו”שמת חגורה, מותק?”. ריבוי חוגים מבלבל את הילד ואינו מאפשר התמדה והשקעה בתחום אחד. ריבוי חוגים הופך את ההורה לנהג בוס, עולה הרבה מאוד כסף, מפקיד את חינוך ילדיכם בידי אחרים, וכמובן, לא מאפשר לכם לבלות זמן עם ילדיכם. המסקנה: מוטב להמעיט בחוגים אחרי הלימודים.
3. שחקו יותר – עדיף עם הילדים
פעם הייתי הולך לבריכה של המושב שבו גרתי עם ילדיי ומשחק איתם שעות ארוכות במים. הורי הילדים האחרים רק ישבו בחוץ והשתזפו, דיברו האחד עם השני, התעסקו בסלולרי או בילו את זמנם במכון הכושר הצמוד. לכן לא התפלאתי כשהילדים בבריכה הצטרפו אליי ואל ילדיי למשחקי המים, הם פשוט קפצו עליי כמוצאי שלל רב כי חיפשו איזה מבוגר משעשע שיעשה איתם דברים מהנים. כשהילדים שלכם נותנים לכם הזדמנות ומבקשים לשחק אתכם – נצלו זאת. משחק עם הילדים (אפילו על חשבון עבודה!) הוא פעילות יצירתית ומשחררת, שלא רק משפרת את מצב הרוח ותחושת הכיף של המבוגר, אלא מועילה ומהנה מאוד לילדים הכמהים לשחק עם הוריהם (לא משנה אם זה כדורגל, שחמט, טיסה 501 או משחקי בריכה). לשם כך עליכם לפנות זמן לשעשועים, שלא יופרע בעבודה או במחויבויות אחרות.
4. ותרו על זמן איכות
“זמן איכות” הוא פיקציה בדיוק כמו מולטי טאסקינג. הורים עסוקים מדי וחסרי מנוח מכנים את הדקות הספורות שהם מבלים עם ילדיהם במשך היום “זמן איכות”, אבל זמן עם הילדים עשוי להיות גם לא איכותי או אפילו משעמם. כדי להגיע לזמן איכות איכותי עם הילדים יש לבלות איתם הרבה זמן ולעשות איתם כל מיני דברים – משחקים, בישולים, לימודים, קריאה – ואז, בטוח שחלק מהזמן יהיה איכותי ביותר. אל תכפו את ה”איכות” על הזמן שלכם עם ילדיכם.
5. השתחררו מהנייד
הנה המשימה שרבים יראו בה את הקשה ביותר. קבלו החלטה שבשעות הערב אתם מתנתקים מהנייד, וחיזרו אליו אחרי הקפה של הבוקר. כך, הנייד המנדנד לא יעכיר לכם את שעות הערב, ותוכלו לנצלן לזמן משפחה. כשהילדים שלכם יראו שהטלפון הסלולרי לא כל כך חשוב לכם, ייתכן שהם אפילו ייקחו מכם דוגמה ויניחו גם את שלהם בצד לזמן מה. הנועזים שבכם יכולים לקחת על עצמם את האתגר האולטימטיבי, ולא לפתוח את הסלולרי במשך כל השבת. אמנם מעטים היו שם ושרדו כדי לספר, אך כדאי לנסות: תתפלאו לגלות כמה זמן פנוי נוצר כאילו “יש מאין” ותוכלו לשחק, לצפות יחד בסרטים או סדרות, לבשל ואפילו להאזין יחד מוזיקה.
6. אל תילחמו בילדים
קבלו חלטה לצמצם את המאבקים בתוך המשפחה. מלחמות אלה, שאותן מעודדת ‘הדמוקרטיה המשפחתית’, הן אחד האתגרים הקשים ביותר בהורות המודרנית. המאבקים יכולים לנבוע ממגוון סיבות, אבל כמו שכבר אמרו לפניי – כדאי לבחור את המלחמות שלנו בחוכמה. אם המאבקים בחופש הגדול על הכנת חוברות העבודה לבית לא נשאו פרי, למה להמשיך להילחם? תנו לילד שלכם לשאת בתוצאות. אותו דבר עם אוכל, שיעורי בית, עבודות בבית וענייני אחריות באופן כללי. אין סיבה לעשות דרמה מכל דבר, ולמשיכת חבל צריך שניים. אחרי שאתם מפסיקים למשוך מהצד שלכם, המאבק נגמר. גם כאן יש סיכוי טוב שהילדים שלכם ייקחו מכם דוגמה אישית ויפחיתו את המלחמות והוויכוחים.
הכותב הוא מחבר הספר “הורות איטית”, אבא לשלושה ילדים, עיתונאי ומוזיקאי
משחק קלפים משפחתי שישתלב נפלא בחופשות החגים (בין ארוחה לארוחה)
