עשרת הדיברות להורה ולמורה לשיפור החוסן האישי של התלמיד
מחר יתחילו כל תלמידי ישראל את שנת הלימודים שלהם. חלק מהם יחוו מעבר ממסגרת חינוך אחת למסגרת חינוך אחרת (עלייה לבית הספר היסודי או לחטיבת הביניים או לתיכון), ואחרים יישארו באותה מסגרת אך יחוו שינויים כלשהם (מורה חדשה, מעבר למבנה אחר, וכו’). מערכת החינוך עוסקת רבות בהכנת התלמידים למעבר הצפוי להם ברמת הקוגניטיבית, ההתנהגותית והרגשית. ההכנה כוללת מתן מידע וכלים להתמודדות עם השינוי, כשהמטרה היא להקל ככל האפשר בתהליך ההסתגלות של התלמיד למסגרתו. כל מעבר מחייב את התלמיד לעבוד שינוי חשיבה מהמציאות הקודמת למציאות העתידית. את המנגנון המנטלי שמלווה את הילד בכל אחד מהשלבים של ההסתגלות מקובל לכנות “חוסן”, ולסביבה תפקיד חשוב בבניית החוסן כך שיהיה יציב ואיתן. תחושת המסוגלוּת של הילד היא רכיב קוגניטיבי טהור, ולכן עבודה קוגניטיבית-התנהגותית (מה שמכונה בשפה המקצועית CBT) במרחב הביטחון תספק כלים להתמודדות יעילה עם כל אתגר של התלמיד, גם עם נקודות הכישלון. לכן, חשוב שכל מחנך (הורה או מורה) ינקוט בצעדים הבאים:
1. בניית שגרה עקבית וברורה לכל התלמידים.
2. הצגת הציפיות מהתלמיד והכוונה מתמדת לתהליכי עבודה נכונים, לא לתוצאות!
3. תקשורת תדירה באמצעים לא מילוליים (ח”מ = חיוך ומגע).
4. הכנה מוקדמת לקראת המעבר למסגרת החדשה.
5. הצגת התועלת שתופק מהעשייה של התלמיד עם הצגת כל משימה חדשה.
6. הצגת המטרה עם הצגת כל משימה – בטרם תציעו לילד כלי משלכם, הקשיבו לרעיון שלו. כלי התמודדות שנבנה על ידי הילד עצמו מבוסס על מיומנויות קיימות, ולכן קל יותר להפנמה ויישום גם בסיטואציות אחרות. כך תסייעו לו לפתח מיומנויות של גמישות מחשבתית.
7. הקניית ביטחון לעשיית טעות – חשוב יותר ללמד תלמיד ‘לנקות את הברכיים’ אחרי נפילה מאשר ללמדו להימנע ממנה.
8. תרגול חוזר של כלים קיימים בסיטואציות דומות – סייעו לילד להתאים כלים מוצלחים שבהם כבר עשה שימוש בעבר.
9. עידוד התלמיד להתנסות בכלים חדשים – מנגד, עודדו אותו להתנסות בכלים שונים במצבים שבהם הוא כבר התמודד בהצלחה עם כלים אחרים. כך תספקו לתלמיד ביטחון עצמי ויכולות אוטודידקטיות בפתרון בעיות.
10. קיום משוב על שימור הישגים לאחר ההתנסות (משוב של הילד)
למי הכלים הללו מתאימים?
לעניות דעתי, הכלים הללו עשויים לעזור לכל התלמידים במערכת החינוך לפתח חשיבה יצירתית ועצמאות. אולם ישנן שתי קבוצות תלמידים שכלים אלו חשובים בעבורם במיוחד – אלו הם תלמידים שהחלו מסגרת חדשה לצד תלמידים בעלי קשיים ולקויות.
תלמידים המשתלבים במסגרת חדשה מרגישים מתח ודאגה. הדאגות שלהם מכוונות לתפקוד ההתנהגותי ולשינון החוקים, לתקשורת עם המבוגר ולתקשורת עם החברים. ישנה ציפייה טבעית מכל ילד לנסות להצליח, ולרצות את עולם המבוגרים. הכלים שצוינו כאן יאפשרו לתלמידים החווים מעבר להתמודד עם כלים מוכרים בסיטואציות חדשות – תוך הפעלת בקרה. למעשה, על המחנך להתייחס לשלושת הכלים היוצרים מרחב ביטחון: תקשורת, סמכות ויציבות.
לתלמידים בעלי לקויות והפרעות – ובעיקר לבעלי לקות למידה, הפרעת קשב וחרדות – ישנו חוסן טבעי נמוך יותר בשל התמודדויות כושלות בעבר. בקבוצה זו, תפקיד המחנך הוא להכיל את הניסיון הכושל של התלמיד, לבחון בהם שימור הישגים ולהציג לתלמיד אפשרויות שימוש בכלים אחרים. הכלת הכישלון ולימוד התמורות ממנו הם צעד חשוב בבניית החוסן של תלמידים בעלי קשיי למידה והפרעת קשב.
הכותב הוא מרצה במכללה האקדמית גליל מערבי, מטפל קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) ומנתח התנהגות
