fbpx

קולם של תלמידים: סופסוף הם אומרים מה הם באמת צריכים, הקשיבו להם!

what the pupils say. shutterstock

 

למה מבחינתם דומה בית-ספר (כלא או מוסד סגור); מה הם רוצים לשפר (פחות עומס), מה לשמר (מורים טובים וטיולים); ומה הם חושבים על מקצועות הלימוד (חבל שאי אפשר להסתפק בשלוש-ארבע יחידות במתמטיקה; לשון הוא מקצוע קשה, הזוי ומיותר). המחקר שכולנו צריכים להכיר!

 
רגע לפני שהתלמידים יצאו לחופש הגדול, נערך במכון מופ”ת כנס חשוב שנועד לחשוף ממצאי מחקר המתחקה אחר קול התלמידים בישראל. כן, דווקא אותם כמעט שאיננו מצליחים לשמוע. הקול הצעיר והחשוב הזה נבלע בתוך שלל קולות ההורים, הפוליטיקאים ואנשי החינוך – קולות הנשמעים חדשות לבקרים ובעצמה גבוהה. כיוון שחששנו שהיציאה לחופשה הארוכה תטשטש שוב את קולו החשוב של דור ההמשך, המתנו לפתיחת שנת הלימודים החדשה. והנה היא אוטוטו כאן.
המחקר האמור נערך בקרב כ-300 תלמידים ותלמידות מעשרה בתי ספר שונים ברחבי הארץ, ובאמצעות סדנאות מעמיקות. המחקר נערך על ידי ד”ר עידן ירון, מרצה בכיר בסוציולוגיה במכללה האקדמית אשקלון וחוקר במכון מופ”ת.
מטרת המחקר היא להשמיע את קולם הצלול של הילדים בפני קובעי מדיניות (בנט, לטיפולך!) , מקבלי החלטות, אקדמאים, אנשי מקצוע, אמצעי תקשורת והציבור הרחב. הנה כמה מהממצאים העיקריים (למידע מפורט יותר – היכנסו):
 
1. מהי לדעתם מטרת בית הספר – הקניית ערכים? פיתוח חשיבה עצמאית? הרחבת אופקים? – אלו הופיעו רק בשיעורים נמוכים ביותר. רוב התלמידים ציינו את המטרות הבאות, על פי סדר: ללמד, לחנך, להשכיל, לספק ידע וכלים, ובהמשך גם “לספק מסגרת”, “לשחרר את ההורים”, “להעביר את הזמן” ו”שלא נידרדר לדברים מסוכנים”. לשאלה “אילו מטרות מיושמות למעשה”? השיבו רוב התלמידים כי כל המטרות אינן מיושמות, וכי “המציאו את בית הספר בשביל ללמוד, אבל בתכלס – פוגשים פה חברים”.

2. האסוציאציות שלהם מ”בית ספר” – “חברים”, “לימודים”, לאחר מכן “מבחנים / עבודות / ציונים”, ובהמשך גם “שעמום”, “עייפות”, ו”עצבים”.
כשנתבקשו להשלים את המשפט “בית ספר הוא כמו…” – בשכיחות גבוהה ביותר השיבו התלמידים “בית כלא / בית סוהר / מוסד סגור”. לדבריהם, “יש מדורדרים, יש כאלה שלומדים ורוצים להשתחרר, ויש מורים שהם שוטרים או סוהרים”; “יש הפסקות קצרות, כדי להסתובב בחצר ולעשן סיגריה”. בשכיחות נמוכה יותר השלימו: “בית שני”, והוסיפו: “ככה המורות אומרות; אבל זה לא בית, זה בית ספר”; “מבלים כאן חלק גדול מהיום”; “רוב האנשים שאנחנו מכירים ואנחנו אוהבים נמצאים פה”; וגם “המורָה היא כמו אמא שלנו, תמיד צועקת עלינו”.

3. נקודות לשיפור – הרוב המוחלט של התשובות התייחס להפחתת העומס והלחץ, ולניפוי מורים לא מתאימים או שינוי גישתם כלפי התלמידים. השאר דאגו ל’טיפוח הסביבה’ ולשיפור התנאים בכיתות. רבים מעוניינים בקפיטריה / מזנון / מסעדה, ואף ב”חופש לבוש מוחלט או ביטול התלבושת האחידה”. לא מעט תלמידים מעוניינים שיהיה חופש בימי שישי.

4. נקודות לשימור – תלמידים רבים מבקשים לשמר בבית הספר את “איכות המורים” ואת היחס של המורים לתלמידים. בבתי ספר מסוימים השאיפה היא לשמר את מבנה / חזות בית הספר, ורבים מעוניינים לשמר גם את הפעילויות החברתיות / הטיולים / המסעות והסיורים.

5. מה דעתם על המקצועות השונים – התלמידים אינם תמימי דעים לגבי חשיבות למידת המתמטיקה במתכונת של 5 יחידות לימוד, ומעלים סימני שאלה לגבי השימושיות שלה. רבים מזהים מתמטיקה עם ‘קושי’, ומבקשים לגשת לבחינה של 3 או 4 יחידות בלי שהדבר ייחשב כפיחות ערך או יגביל את אפשרויות חייהם בעתיד. באשר ללימודי ההיסטוריה, תלמידים רבים הלינו על כך ש’לא לומדים כלל היסטוריה של לאומים אחרים, ולא לומדים על תרבויות ועל דתות אחרות’. ומה עם לשון? תלמידים רבים רואים בו מקצוע “מיותר” ואפילו “הזוי”, והוא נחשב (לצד המתמטיקה והאנגלית) כ’מקצוע קשה’. כללי הדקדוק והתחביר נתפסים כ”שטויות”, ומבחינת התלמידים תפיסת התקניוּת של השפה רק מביאה להתאבנות ולהפחתת ערכה של השפה כמתחדשת וכחיה.

6. מהו “בית הספר המושלם” – בבית הספר המושלם יהיו, לפני הכול, “מורים איכותיים / קשובים לתלמידים / מגלים יחס אישי / שוויוני”. לאחר מכן, התלמידים רואים חשיבות מרכזית ב”חופש בחירה” הן של מקצועות / מגמות הלימוד הן של התכנים בכל מקצוע, וכן בהוספת מקצועות העשרה. הם גם מעוניינים להתחיל את יום הלימודים מאוחר יותר (רק בשעה 9:00), שתכנית הלימודים תהיה רלוונטית לחיים (“הוראת מקצועות שימושיים / מעשיים”) ושיהיו להם יותר פעילויות חברתיות / פעילויות גיבוש / טיולים / סיורים.

 

מכתב לשר הקודם מתלמיד בכיתה י”א 

איך תיראה הלמידה בדור הבא?

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.