רבים עוברים דירה במהלך החופש הגדול ועומדים בפני התחלה חדשה במקום חדש. אנחנו ההורים עסוקים בעיקר בענייני לוגיסטיקה וביורוקרטיה, אבל הם? המתבגרים? ממש כמו ריילי מ”הקול בראש” הם עלולים לחוות טלטלה של ממש. כך תוכלו להקל עמם בתהליכי הפרידה וההסתגלות
“כאב הראש” הגדול הכרוך במעבר דירה, ובייחוד בחום יולי אוגוסט ובעיצומו של החופש הגדול, אינו נחלת המבוגרים בלבד. מעבר דירה נחשב היום לאחד האירועים המשמעותיים ביותר בחיי ילדים, כל שכן אם הם חווים זאת גיל ההתבגרות. ובזמן שאנחנו טרודים עד אין סוף בפרטים טכניים ועניינים לוגיסטיים, אנחנו עלולים בנקל להתעלם ממצוקת המתבגר ומהקשיים הרגשיים שהוא חווה במעבר. אפילו אולפני פיקסאר ודיסני השכילו להבין זאת בלהיט של הקיץ “הקול בראש”, שהגיבורה שלו היא מתבגרת בת 11 המתמודדת עם קשיי התאקלמות בביתה החדש.
גיל ההתבגרות הוא גיל מורכב ממילא, המאופיין בשינויים בקשר עם ההורים – קשר הנעשה לעתים רופף ורצוף קשיים במהלך התקופה הזו. מעבר דירה עשוי להקצין קונפליקטים והתנהגויות תוקפניות שכבר קיימים, אולם עם מעט מודעות ואמפתיה יש סיכוי לבניית תשתית חיובית ומשתפת פעולה מצד המתבגר. למעשה, זוהי הזדמנות פז לקשר אחר, נינוח יותר, מקבל יותר, מאשים פחות. המתבגר בשל השינוי, המתבגר נזקק יותר מהרגיל ליחסים בריאים עם המשפחה. לעתים המעבר הוא לעיר זרה, לעתים לשכונה מרוחקת המנתקת אותו מאזור הנוחות שלו ומחבריו, ובכל מקרה – המעבר הזה עלול להיחוות כמשברי. אך אפשר גם אחרת.
ארבעה צעדים לחוויה חיובית סביב המעבר
גלו אמפתיה – חשוב שלא לבטל את רגשותיו של המתבגר על ידי אמירות כמו: “יהיו לך הרבה חברים חדשים”. גם אם הדבר נכון, בואו נזכור שהוא עדיין מתאבל על אבדן הקשר עם חבריו הקודמים. הקשיבו לו בתשומת לב מלאה, לא בחצי אוזן ולא תוך כדי מתן עצות. רק הקשיבו. ענו בקצרה, ללא נאומים – למתבגר אין כרגע (או בכל זמן אחר) סבלנות אליכם. רצוי שלא תסבירו לו מדוע המעבר נכון (הוא לא שם!), אך תוכלו לשתף מחוויה אישית (זה דווקא יכול לעזור) בסגנון: “אני מבינה שהמעבר קשה בעבורך, אני עברתי דירה בגיל דומה וזה לא היה פשוט. אבל אני גם זוכרת שמצאתי לעצמי חברה חדשה ושמרתי על קשר עם חבריי מהבית הקודם”.
גייסו אותו לשיתוף פעולה – היו מדויקים בבקשות שלכם (מיון חפצים, בגדים, ספרי לימוד וכו’) והימנעו מלהשמיע ביקורת על המתבגר; ציינו במדויק מהם הצרכים או מרחב האחסון החדש, וכו’. חשוב שתאפשרו לילדכם לשמור על הזהות שלו בזמן המעבר, ולא להחליט להעיף כל דבר שנראה לכם שאינו נחוץ עוד.
אפשרו לו חופש ביטוי וסגנון – זכרו כי על טעם ועל ריח אין מה להתווכח. בבית חדש אנו רוצים שהדברים ייראו יפים ומושלמים בעינינו, אך המתבגר עשוי להעדיף את חדרו אחרת. השאירו לו חופש להתבטא בחדרו כרצונו. חדר זה עוד ישתנה במהלך החיים כמה פעמים, בהתאם לגיל ורוח התקופה.
עודדו לאחריות ולעצמאות – זהו זמן טוב להעביר אחריות למתבגר. לעתים המעבר מחייב למשל נסיעות בתחבורה ציבורית, שעד כה לא נדרשו ממנו. לעתים נוצר צורך להקדים את שעת הקימה. כדאי להתחיל לתרגל את המסלול כמה ימים לפני פתיחת שנת הלימודים, כדי שהמתבגר יוכל להתמודד עם השינויים הרבים בהדרגה. זה הזמן לדבר אליו כאל מי שמסוגל ויכול.
אם המעבר הוא לבניין חדש שרק מתאכלס, ניתן לארגן “מסיבת דיירים” כדי להכיר האחד את השני ולראות האם ישנם מתבגרים נוספים בבניין. רצוי גם לפנות למורה החדשה של המתבגר ולבקש ממנה רשימה של תלמידי הכיתה, כדי שתוכלו להזמינם.
מעבר דירה עשוי בהחלט להיות חוויה מאתגרת. כדאי שנחליט להפכו לחוויה מעצימה גם בעבור המתבגר, נקשיב, נגיב באמפתיה, ונשאיר ערוץ תקשורתי פתוח. כך נוכל להיות שם בשבילו בקשיים, בהתלבטויות ובהתלהבות מדברים חדשים. שיהיה לכולם מעבר קל!
הכותבת היא מנחת הורות ומתבגרים, מרכז “בשביל הדרור” לליווי תהליכים אישיים, משפחתיים ועסקיים
רילוקיישן – הילד לא רוצה לעזוב, מה עושים?
גם אתם מפחדים מהמעבר לחטיבת הביניים?
