מאת פרופ' ליהוא זיסברג.
שייך לקטגוריית הדרכת הורים, מאמרים, משפחה פלוס

no more smartphone. shutterstock

 

פרופ’ זיסברג אומר כי עולם המחקר החינוכי-התנהגותי מציע כיווני פעולה אפקטיביים לאיזון חוויות המתבגרים בתקופה של חוסר מסגרת, כמו החופש הגדול שבא עלינו לטובה. לא תיקחו? להדפיס ולהצמיד למקרר

 
החופש כבר כאן. מהר מאוד תמצאו את בני ובנות העשרה שלכם שורצים בבית בפרצוף משועמם להחריד, אך כמובן מסרבים לסייע בעבודות הבית. אפם צמוד במשך כל שעות היום למסך המחשב, לטלפון החכם או לטלוויזיה, ולמרות שזה קורה להם גם במהלך השנה – הפעם זה הרבה יותר מסובך. יש להם יותר זמן לבהות מול המסך, וגם יותר זמן לריב ולהתעצבן. ובכלל, הקושי הולך וגובר משנה לשנה (ככל שהילדים גדלים וכבר מסרבים לעניין הקייטנות). והתוצאה: מה שיכול היה להיות הפוגה משפחתית נעימה הופך מהר מאוד לפקעת עצבים מתמשכת. ואם הגעתם עד לשלב הזה בקריאה, אתם בטח נאנחים ואומרים: “טוב, ספר לנו משהו שאנחנו לא יודעים”. חכו רגע, הנה זה בא – המדע בשירות ההורות, או התשובה לשאלה – מה מלמד המחקר החברתי-חינוכי על אופן ההתנהלות הרצוי עם מתבגרים במהלך חופשה ארוכה. בהצלחה!
 
1. הצבת גבולות בחוכמה (או: בחרו על מה לנהל משא-ומתן). הילדים שלכם כבר גדולים, הכירו בכך. ‘הנחתה’ של כללים וגבולות על בני נוער תעורר התנגדות יותר מאשר הסכמה והפנמה, לכן יש להפוך אותם לשותפים בתהליך הצבת הגבולות. שיחה מקדימה רצינית ורגועה צריכה להבהיר מה המטרה של הכללים, ולאפשר למתבגר להיות שותף פעיל בקביעת החוקים. שני יתרונות: ראשית, תתפלאו לגלות שהילדים שלכם מוכנים לקבוע גבולות. שנית, הסיכוי שתזכו להיענות לכללים הללו יגדל. ומה תכללו בגבולות הללו? או, זו שאלת מיליון הדולר, והתשובה היא פשוטה למדי. עליכם לקיים משא ומתן חכם, שבו לא תבקשו הכול בבת אחת. חשבו, מה הכי חשוב לכם – שהילד יעשה קצת ספורט? אולי שיעזור בניקיון הבית או יקפיד על חדר מסודר? שיחזור הביתה מוקדם יותר מבילויים? שישלים את החוברות לחופש שהוא קיבל בבית הספר? התחילו עם נושא או שניים שהם בדמכם.

2. אבדן הטבות וחירויות במקום הענשה. תמורת העמידה של הילד בהתחייבויות האלה כדאי להיות מוכנים להעניק לו חרויות מסוימות. למשל: שעת שינה מאוחרת יותר בחלק מימות השבוע, רשות לצאת לטיול מסוים, וכו’. אל תשלמו בכסף ובמתנות, איננו קונים גבולות.
כשהגבולות נפרצים, הימנעו מהאשמות ורק הזכירו למורד/ת הצעיר/ה כי הכללים נקבעו יחד איתם והם אלה שהתחייבו להם. אם הם אינם מקיימים את חלקם בהסכם, הם יאבדו את אותן חרויות שקיבלו בתמורה (הסבירו להם שזה הסכם של בגרות נפשית, ושאתם מצפים מהם לעמוד בו). עימדו מאחורי המילה שלכם – אכפו את הכללים ודאגו שלשבירתם יהיה מחיר. אם הם כועסים? שיכעסו. זה טבעי, וזה חלק בלתי נפרד מהעבודה שלנו כהורים.

3. החלפת זמן מחשב, אקס-בוקס וטלויזיה בזמן משפחה. זו אולי המשימה הקשה ביותר, אך היא הכרחית לחופשה שפויה. נסו לגזול מ’גולשי הספות’ שלכם חלק מזמן הבהייה במסכים לטובת זמן בילוי אתכם. ואז, אל תתיישבו מולם בפנים רציניות ותתחילו לתחקר (“נו, ספר לי משהו! איך היה היום?”) – זה לא טבעי, לא מזמין, והם לא ישתפו פעולה. במקום זה – דברו איתם. ספרו לבן או לבת על הלחצים בעבודה, על האירוע המצחיק שקרה באירוע כזה או אחר, על ההתלבטות שלכם לאן לנסוע בשבוע האחרון של הקיץ. ספרו להם, הקשיבו להם, ובקשו את עצתם ודעתם. הם ישיבו לכם באותו מטבע אם תהיו כנים ועקביים מספיק. זכרו כי הם כבר אנשים צעירים עם היכולות הקוגניטיביות והרגשיות להבין כל דבר בעולם, ושיש להם דעה על כל דבר.

4. גיוס המדיה לטובת הנער/ה. המסכים אינם בהכרח האויב, כל עוד נעשה בהם שימוש מושכל ומידתי. לכן עלינו להגדיר מראש כמה שעות מוקצות לכך, ולאכוף זאת בעקביות. תוכלו להגמיש להם את זמן המסך ולהוסיף להם מנה קטנה נוספת, בתנאי שתהיה זו מנת תכנים שאתם בוחרים. למשל, הרשו להם שעה נוספת בתנאי שהם יצפו במהלכה בתכנית טבע בערוץ המדע. תתפלאו כמה אפשר ללמוד היום ממסכים אם פונים למקורות הנכונים.

5. גלישה בטוחה ושימוש ברשת החברתית – הדרכה ותיווך. דברו עם ילדיכם על היתרונות והסכנות שטמונים בגלישה באוטוסטרדת המידע, וכן על איכות המידע הזמין היום. כולנו יודעים ששיטוט ברשת, חיפוש תכנים, ואפילו פורומים חברתיים מכילים ערב רב של תכנים. אם תעשו ניסוי פשוט ותערכו חיפוש על נושא כמו “הריון ולידה” תקבלו חומרים רפואיים, פמפלטים דתיים שונים, פרסומות לבתי חולים וחדרי לידה, ו…גם אתרי פורנו. לכן, דברו איתם על התועלת והסכנות שבאוטוסטרדת המידע, על כך שיש לבחון ולבדוק את מקורות המידע, ועל הזהירות שיש לנקוט בתקשורת עם אנשים לא מוכרים בפורומים. הם שמעו כבר הכל – אל תפחדו לדבר איתם על כל מה שחשוב. אין נושא שאסור לדבר עליו עם המתבגרים שלנו, ועדיף שישמעו דברים מכם, הרוצים בטובתם, מאשר מחברים ומזרים.
חופשה נעימה!

הכותב הוא פסיכולוג ארגוני וראש רשות המחקר במכללה האקדמית לחינוך “גורדון” בחיפה