fbpx

המשיכה למסך: בשביל מה להם בכלל תקשורת אנושית?

tablet baby. shutterstock

הם נולדו עם סלולרי ביד, הורגלו מינקות למסכים, התבגרו לתוך הסמרטפון, והכישורים הטכנולוגיים שלהם עולים על שלנו בעשרות מונים. אם כך, בשביל מה הם בכלל צריכים תקשורת אנושית ישירה שאינה מתווכת? אורלי זלמן מסבירה למה צרכים אינם קשורים בטכנולוגיה ומה נוכל לעשות בעניין

 

אנחנו חיים בעידן כזה שכמעט בכל רגע נתון ניצב לנגד עינינו מסך כלשהו. ולא חשוב בני כמה אנחנו. לפעמים זה מסך הטלוויזיה, לפעמים מסך המחשב, ובזמן שנותר אנחנו שקועים במסך הטאבלט או הסמרטפון. בשורה התחתונה, אנחנו מביטים במסכים הרבה יותר מאשר בפניהם של בני אדם.
מהפיכת המכשירים החכמים העצימה עוד יותר את התופעה הזו, בייחוד בקרב המתבגרים, שנולדו לתוך כללי המשחק של עידן המסכים. כתוצאה ישירה מכך התקשורת הבין אישית, ללא מתווך טכנולוגי, מוזנחת יותר ויותר. האם זוהי גזירת גורל או שנוכל לשנות את המצב? ומי כאן המבוגר האחראי?

מה רע בעולם שכולו טכנולוגי?

רבים יגידו, במידה של צדק, כי אין כל פסול במציאות טכנולוגית, וכי זו בסך הכול תוספת מבורכת לחיינו – כזו ההופכת אותם לפשוטים יותר ומאפשרת נגישות למידע שהיא קלה ומהירה מאי פעם. הילדים והמתבגרים של היום אינם זקוקים להדרכה – הם נולדו לתוך העידן הדיגיטלי, ולכן הם שולטים במכשירים, מבינים איך הם עובדים ויודעים לחלק את הקשב שלהם הרבה יותר טוב ממה שידעו הדורות שקדמו להם. יתרונות רבים, אין ספק. אבל בל נשכח כי במהות אנחנו יצורים אנושיים, ולכן זקוקים לקשר ולחום אנושיים.
בשיחה המתנהלת באמצעות מתווך טכנולוגי (טלפון, מחשב, טאבלט וכדומה) נעלמים כל המרכיבים הייחודיים לשיח הישיר – הבעות הפנים ותנועות הגוף, החיוניים לא רק להעברת המסר אלא גם להבעת קשר ורגש. השיח המקוון מייצר תקשורת קרה, טכנית ופונקציונלית יותר – ממש כמו המכשיר עצמו, שבעזרתו אנו מקיימים את אותה תקשורת. גם כאן יהיו שישאלו: האם דור המסכים, שגדל לתוך מציאות אחרת, זקוק בכלל לתקשורת פתוחה, חמה ואנושית? אולי התקשורת המתווכת מספקת לו את כל צרכיו?
כדי להשיב על השאלה הזו חישבו על ילדכם – איתו תרצו תמיד קשר קרוב וחם ככל האפשר. כעת חישבו על מציאות שבה הנער המתבגר שלכם אינו מביע כלפיכם שום קרבה, מתַקשר אתכם רק כשהוא זקוק לדבר מה, ואינו ישתף אתכם בדבר ממה שעובר עליו. האם זו המציאות שתרצו לחיות בה? רוב ההורים ישיבו בשלילה מהסיבה הפשוטה: אנחנו יצורים חיים, ולכן זקוקים לאינטראקציה ישירה עם הסובבים אותנו – ולו הבסיסית ביותר.
בעידן המסכים החשש הופך למציאות: כל המשפחה עוברת לחיים מאחורי המסך ומקיימת פחות ופחות שיחות ישירות. אנחנו, בני הדור ה’ישן’ יותר, יכולים אולי לווסת זאת ולשמור על מידה של קשר אנושי חם גם כשהמסכים מהווים חלק מהותי מחיינו. אולם בני הנוער לא תמיד מצליחים (או מנסים) לעשות זאת. בעבורם, החיים מאחורי המסך הם הצורה הנכונה והטבעית. לכאורה.

הטכנולוגיה כאמצעי ולא כמטרה

הקידמה הטכנולוגית היא עובדה מוגמרת. אבל לנו, בתור מבוגרים, יש תפקיד מרכזי בעידן הזה, שהוא למנוע מהילדים שלנו לשלם מחיר כבד על שימוש רב מדי בטכנולוגיה. המסכים ימשיכו להיות חלק מחיינו גם בעתיד הקרוב, חלק הצפוי לגדול, אך הם אינם צריכים לתפוס את כל הזמן הפנוי הנמצא ברשותנו. הם אינם חייבים להפוך למרכז חייהם של הילדים. המכשירים המתוחכמים נועדו לשפר את חיינו, וכך חשוב שנתייחס אליהם. נוכל לשלב אותם בחיים בצורה נפלאה, בלי שיבואו על חשבון התקשורת הישירה עם הסביבה.
השלב הראשון הוא להבין את הסכנה הטמונה בשקיעה אל תוך המסכים, ולמנוע אותה. כך תוכלו להקצות שעה ביום, בתור צעד ראשון, לשיחה ישירה עם הילד, לפעילות משותפת או אפילו למשחק משפחתי מהדור הישן; בהזדמנויות שונות נסו לאתגר את ילדיכם במשימות חשיבה שאינן קשורות לסמרטפון, כמו שאלות טריוויה וידע כללי. תמיד הקפידו למצוא זמן לעודד את בני הנוער שלכם לשוחח אתכם (לא בווטסאפ), לספר לכם על קורותיהם ולהתקרב אליכם רגשית.
הטכנולוגיה היא היום חלק בלתי נפרד מחיינו ומחיי הילדים, ואין סיבה לוותר עליה. רק להזכיר לעתים קרובות לילדים (ולעצמנו) שהיא אמורה להיות האמצעי ולא המטרה. שהיא רק הדרך לחיים נוחים יותר.
 
הכותבת היא עובדת סוציאלית קלינית, מטפלת בקליניקה פרטית בילדים, נוער ומבוגרים

 

עוד ב”חמישי בשבע”: לא היה קל להתנתק לשעה, אבל היה שווה!

בצפר: דרושים מורים אתיופיים

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.