מאת אריאל קרס.
שייך לקטגוריית ספרים להורים, תרבות ופנאי

Ariel with the book

 

“הורות איטית”, ספרו החדש של המוזיקאי והעיתונאי אריאל קרס, מציע לנו לצאת למסע לא פשוט, אבל הרווח המובטח לנו בסופו מפתה בהחלט. בטור אישי מספר המחבר מה הביא אותו לתנועת ההאטה וגרם לו לכתוב על כך ספר, ולמה כולנו חייבים לקרוא אותו?

 
כל מרכיבי החיים שלנו – העבודה, חיי החברה, ההורות, החינוך, התרבות, הפנאי – מעודדים אותנו למהר, לרוץ, להגיע, להשיג, להספיק. לחיות כל הזמן בתחושה שאנחנו עלולים לפספס משהו. אף פעם אין לנו מספיק זמן, וכשאנחנו מסתכלים סביב אנחנו נתקלים בשעונים שמודדים את זמננו בכל מקום אפשרי – בעבודה, במכונית, בחדר הכושר, במחשב, בטלפון החכם, אפילו בבריכה. כל הזמן מודדים אותנו, מעריכים אותנו. התחושה האישית שלי, מאז עמדתי על דעתי, היא שאני רוצה להיות אדון לזמן שלי, לא עבד שלו. לכן אני מתנגד למלא את זמני בפעילויות אינסופיות, למרות שזה קל מאוד. מול התרבות הזו, שממהירה את עצמה לדעת ומתמכרת לפעלתנות יתר, הרגשתי יוצא דופן, ולא נסחפתי עם הזרם.
את הגישה האיטית אני מיישם בכל תחומי החיים, ומהרגע שהפכתי לאב החלטתי ליישם את הדרך הזו גם בתחום ההורות. על כך נכתב הספר שלי “הורות איטית”.

מה היא בעצם “הורות איטית”?

ההורות האיטית היא הורות רגועה עם רגליים על הקרקע, שמצד אחד אינה לוחצת על הילדים להפוך ל”מבוגרים קטנים” ומצד שני אינה מרחפת מעליהם כמו הליקופטר חרדתי. הורות איטית היא ההפך הגמור מההורות המהירה – החרדתית, הלחוצה, הדוחפת, מלאת רגשות האשם. זוהי הורות המיישמת את כללי האיטיות בהתנהלות היומיומית שלכם עם הילדים, ולא משנה באיזה גיל הם. מובן שרצוי להתחיל את ההאטה כשהילדים עדיין קטנים, או אפילו לפני שהם נולדים – כשמתכננים להיות הורים.
בעבור מי שרגיל לחיים מהירים העצות בספר עלולות להיראות מוזרות. האטת הקצב דורשת תרגול, כמו כל שינוי שעושים בחיים, ויש להתמיד בדיאטה מהורות מהירה כדי להתנקות ממנה ומהשפעותיה השליליות.
הספר שלי כולל תשעה פרקים, שכל אחד מהם מוקדש לתחום אחר בחיים:
בשלב הראשון כדאי לערוך כמה ניסויים מחשבתיים, ולבדוק האם אתם הורים מהירים והאם אתם רוצים בשינוי אמיתי, ובד בבד להפסיק את המאבקים בתוך המשפחה. הפרק השני בודק את יחסכם לכסף ורכוש ומברר עד כמה אתם מסוגלים לעמוד בלחץ חברתי. הפרק השלישי דן בעבודה – כיצד מתמודדים עם עבודת יתר, מולטי טאסקינג, קריירה ותחרותיות בהקשר ההורי-משפחתי. הפרק הרביעי עוסק בעידן השפע ובאפשרויות שלנו לחיים חסכוניים. הפרק החמישי בודק כיצד ההאטה משפיעה על הזוגיות, ועומד על ההבדל בין נשים וגברים ומהן הציפיות מכל מגדר בהקשר המשפחתי. פרק שש עוסק בקשר שבין ההורות האיטית לטבע, ובנזק שנגרם לתא המשפחתי בעקבות המדיה (מסכים, ספרים, הצגות, שפה עסקית-משרדית, עיתונות, טלפונים חכמים).
הפרק השביעי הוא אולי המשמעותי ביותר בספר. בו אני דן במנוחה ופנאי, ובשאלה כיצד נוכל ליהנות מהם במסגרת משפחתית. בפרק הבא אני עוסק ביחסים בתוך ומחוץ למשפחה, בשמירה על הפרטיות, ובחשיבות של השקט לחיים מאוזנים. הפרק התשיעי והאחרון הוא למעשה הרהור פילוסופי על משמעות ההורות: הרדיפה אחר האושר, מה אנו רוצים מעצמנו בתור הורים, ולמה אנו מצפים מילדינו. כל אחד מהפרקים האלה גדוש בשיטות מעשיות ליישום ההורות האיטית, להאטת החיים באופן כללי ולגמילה מההתמכרות להורות מהירה.

הרבה מאוד הורים מזדהים

לפני 17 שנים, כשהפכתי לאב, התחלתי לעבוד במערכת השבועון “סגנון” של העיתון מעריב. למערכת הגיעו מוצרים רבים לתינוקות ולילדים, ואני הוזמנתי לנסות אותם ולכתוב עליהם. עד מהרה הרחבתי את הכתיבה בנושאים של הורות, ילדים ואבהוּת, ובהמשך חלקתי את חוויותיי עם ילדיי גם בעיתונים כמו “הארץ”, במגזינים כמו “להיות משפחה” ו”הורים וילדים” וכן במגזין שבו אתם קוראים כרגע – “עשר פלוס”. לאחר שנים רבות של אבהוּת פעילה, כתיבה ועבודה מול הורים וילדים בתפקידי כמורה למוזיקה, הרגשתי צורך לחלוק את ההשקפה שלי על ההורות המודרנית עם כמה שיותר אנשים. לאחר תחקיר נרחב ועריכה קפדנית יצא לאור הספר “הורות איטית” בפסח האחרון. לשמחתי, התגובות שאני מקבל על הספר הן מעל ומעבר לציפיותיי, ואני מאושר שכל כך הרבה הורים מזדהים עם העמדות שאני מביע בו.
המסר שלי להורים הוא שלעולם לא מאוחר מדי ללחוץ על הבלמים ולהתחיל להאט את המרוץ. מהרגע שמתחילים, יש להתמיד. והתוצאות לא מאחרות לבוא. הוויתור על ההתמכרות להורות מהירה יאפשר לכם להפחית פעילויות, ועקב כך גם הוצאות. זמן רב יותר יתפנה לכם ולילדים, האווירה בבית תשתפר, הריבים יצטמצמו, הכעס והטינה יפחתו. ואולי חשוב מכול – רגשות האשם והחרדות יפנו את מקומם לטובת רגשות מספקים וחיוביים יותר. גם אם לא תצליחו ליישם את כל הרעיונות שבספר, אני בטוח שנקודת המבט שלכם על הורות, משפחה וילדים תשתנה.

 

מוזיקה: עשרת הדיברות לגיטריסט השאפתן 

קשב משפחתי: השיחה השבועית  תעשה להם רק טוב!