מאת עשר פלוס.
שייך לקטגוריית מחקרים ומידע

violence in school. shutterstock

 

רוב מעשי הבריונות בבתי הספר מתרחשים בכיתות ג’-ד’, אחד מכל חמישה ילדים מרגיש הכי פחות בטוח בשירותים של בית הספר, ובנות חשופות לבריונות מקוונת יותר מאשר בנים. כל הנתונים המדאיגים העולים ממחקרו האחרון של פרופ’ רולידר

 
חוץ מלייעץ להורים על מסך הטלוויזיה שלכם בבית, פרופ’ עמוס רולידר הוא גם ראש המחלקה למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית כנרת ועורך מחקרים עדכניים בנושא אלימות בקרב ילדים ונוער. הממצאים של מחקר חדש שערך רולידר יחד עם ד”ר מירן בוניאל-נסים, מרצה בכירה במחלקה, מציג נתונים מדאיגים. ביניהם: כל ילד שני נמצא קרבן לבריונות ברשתות החברתיות, וכ-70 אחוז מהילדים היו קורבן לבריונות מצד חברים במרחבי בית הספר. המחקר המקיף נערך בקרב מדגם של 1,300 תלמידים בכיתות ג’ עד ט’ במהלך החודשים פברואר-מרץ 2015, באמצעות מכון שריד.
נתונים נוספים שעולים מהמחקר: בחלוקה לפי גיל ניתן לראות כי שכיחות מעשי הבריונות גבוהה משמעותית בגילים צעירים יותר (83 אחוזים בכיתות ג’-ד’) ופוחתת עם הגיל (כ-70 אחוזים בכיתות ה’-ו’, כ-60 אחוזים בכיתות ז’-ט’). בחלוקה לפי מגדר יוצא כי בנות ובנים הם קורבנות לבריונות בבתי הספר במידה שווה כמעט (68 אחוזים מהבנות ביחס ל-70 אחוזים מהבנים). מעשי הבריונות כוללים פגיעה פיזית, איומים, השפלה וחרם, קללות וכינויי גנאי.

 תחקיר “עשר פלוס”: מסע בעקבות האקלים הבית ספרי הסוער בישראל

השיח באינטרנט: איזה גבול עובר בין חופש הביטוי להסתה?
 
עוד עולה כי בבתי הספר ישנם אזורים המועדים לפורענות, שמייצרים תחושת חוסר ביטחון אצל הילדים. 28 אחוזים מהילדים חוששים מהמעברים (תחנת האוטובוס, במהלך ההסעה או בדרך הרגלית), 24 אחוזים חווים חוסר ביטחון במרחבי בית הספר – אחד מכל חמישה ילדים מרגיש הכי פחות בטוח בשירותים שבבית הספר.
הנתון המעודד העולה מהמחקר הוא כי חלק גדול מהילדים (43 אחוזים) פונים לגורם כלשהו בצוות החינוכי כדי לדווח על ההצקה / הפגיעה. לעומתם, 40 אחוזים בוחרים להתרחק מנוכחות המציק, 38 אחוזים מבקשים ממנו להפסיק, ו-34 אחוזים פונים לעזרת בן משפחה.
במרחב הווירטואלי, הנתונים החשובים הם שבנות חשופות לבריונות מקוונת יותר מאשר בנים (52 אחוזים לעומת 42 אחוזים), וכי כל ילד שלישי סובל מדחייה חברתית באמצעות קבוצת פייסבוק או ווטסאפ. יתרה מכך, נגד אחד מכל עשרה ילדים הוקמה במהלך שנת הלימודים האחרונה קבוצת גנאי בפייסבוק או בווטסאפ, ונגד כל ילד חמישי כתבו הודעות פוגעניות במהלך השנה. אחד מכל ארבעה ילדים רומה באינטרנט במהלך שנת הלימודים האחרונה, אחד מכל חמישה ילדים דיווח כי איימו עליו, ו-12 אחוזים דיווחו כי אדם שדיברו איתו ברשת התחזה לאדם אחר בזמן השיחה.
מהמחקר עולה כי ילדים מוצאים פחות דרכים להתמודד עם פגיעה הנעשית במרחב הווירטואלי מאשר במרחב הבית ספרי: רק 12 אחוזים מהילדים שנפגעו באמצעות הרשת פנו לגורם בבית הספר לעומת 43 אחוזים, כאמור, שנפגעים במרחב בית הספר.
יש לציין כי רמת הבריונות המקוונת בישראל גבוהה בארץ ב-שמונה עד 16 אחוזים מהמדדים המקבילים בעולם. “מדד הבריונות לשנת 2015 מצייר תמונת מצב מדאיגה של מגיפה, המתפשטת בהדרגה מבתי הספר והדרך אליו אל הרשתות החברתיות ולא משאירה לילדים אף מרחב בטוח, והיקפיה הולכים וגדלים מדי שנה”, מסכם פרופ’ רולידר את מסקנות המחקר. “כאנשי חינוך, עלינו להשקיע בעבודה רציפה ויסודית עם הגורמים שלהם הכוח למנוע את התופעה – מהתלמידים עצמם ודרך אנשי החינוך וההורים – ולאפשר להם את סט הכלים הדרושים להתמודדות היומיומית והמאתגרת עם מקרי הבריונות השונים”.