מאת ריקי ברוך.
שייך לקטגוריית בלוגים, עשרים פלוס

Motorized bicycle. shutterstock

 

‘הם לא מבינים כמה זה מסוכן’, התלוננה חברתי אחרי שבתה נפצעה מנסיעה קצרה באופניים חשמליים”. ריקי מספרת מה הוביל את הבת של חברתה למיון בשבת האחרונה, ומבקשת שנסיק מכך את המסקנה הנדרשת

 
כל מי שמתגורר בעיר וצועד על מדרכותיה מכיר את הסכנה הטמונה במתגלגלים החשמליים למיניהם. אולם הסכנה היא לא רק להולכי הרגל, אלא גם לנהגים הצעירים עצמם. בשבת האחרונה חוותה זו על בשרה בת של חברים טובים שלנו, לאחר שהחליטה לצאת בצהרי היום לרכוב באופניים חשמליים למפגש חברתי, בליווי חברה בת גילה. אלא שהיו בידיהן רק זוג אופניים אחד וקסדה אחת. טלי (שם בדוי), רק בת 13, יצאה לרכיבה הזו אף כי החוק מתיר לרכוב באופניים חשמליים החל מגיל 14, ובהחלטה של רגע החליטה יחד עם חברתה שיר (שם בדוי) לרכוב יחדיו. טלי אחזה בכידון, ואת הקסדה נתנה לשיר, שהורכבה מאחור.
השמחה והצהלה שהיו מנת חלקן של שתי הנערות נמשכו עד לרגע שבו הדרך כבר לא הייתה פנויה. כל מי שאחז בהגה מימיו מכיר את זמן התגובה המהיר הנדרש לעתים כשגורם כלשהו מפתיע את הנוהג, כל שכן כשמדובר בנהג צעיר וחסר ניסיון כמו הנערה הזו, שחדרה ברכיבתה לאזור מאוכלס. לשתיים נותרו רק שניות אחדות של מחשבה עד שפגשו במפתיע את מי שעבר מולן, והנתיב הצר לא אפשר להן לברוח לשום מקום. שיר, שהורכבה מאחור, בחרה לקפוץ מהאופניים תוך כדי רכיבה והשתטחה בגופה על הכביש. התוצאות היו כואבות. החבטה העזה הובילה אותה ואת הוריה היישר לחדר המיון לשרשרת צילומים, בדיקות חבישות וטיפולים, שממשיכים גם כעת – ימים אחדים לאחר הנפילה.

שועטים במהירות לתאונה הבאה

“הם לא מבינים עד כמה זה מסוכן”, התלוננה בפניי חברתי, אמה של שיר. משהו שם כנראה חזק יותר מאשר הידיעה על קיומה של סכנה. הרכיבה על כלי רכב חשמליים מספקת לצעירים הנאה גדולה, אולי גם סטטוס חברתי מסוים, אך אסור לנו להניח להם לשכוח את העיקר. כל מי שרוכב על אופניים חשמליים או כלי חשמלי אחר (הקורקינט החשמלי אמנם קטן יותר, אך מסוכן לא פחות) חייב להיות מודע לאחריות הגדולה שהוא נוטל לידיים שלו. החזקת כלי ממונע שיכולת המהירות שלו גבוהה באזור מאוכלס מסכנת לא רק את הרוכבים הצעירים אלא גם את סביבתם, ונראה כי עדיין לא מוסבת מספיק תשומת לב לעניין.
גם בבתי החולים מודעים היטב לסכנה. בעודה מטפלת בשיר, החבולה בכל גופה: שפשופים, חבלות יבשות ופצעים פתוחים, חזרה וסיפרה הרופאה בחדר המיון כי מדי יום מגיעים אליה שניים או שלושה צעירים או מבוגרים שנפצעו בתאונות שבהן מעורבים אופניים חשמליים. לעתים אלה הם ילדים שרכבו, ולעתים אלה הם הולכי רגל תמימים שלרוע מזלם נקלעו לאירוע.

הפציעה של שיר. רכיבה תמימה במדרכה הובילה למיון

הפציעה של שיר. רכיבה תמימה במדרכה הובילה למיון

כך הפך מה שאמור היה לספק פתרון אקולוגי שיחסוך מההורים את הסעת הילדים לכל מקום, למקור אמיתי לסכנה. הרשויות העירוניות אינן מסוגלות להקצות נתיבים מוגדרים בכל אזוריהן, הצעירים אינם חובשים קסדות ולעתים אף אינם מפעילים שיקול דעת בנהיגה, וזה רק עניין של זמן עד שהם שועטים במהירות גבוהה מדי היישר לתאונה הבאה.

הפתרון: מניעה ואכיפה

התקנות שאושרו באחרונה קובעות כי ההספק המרבי של מנוע האופניים יהיה 250 ואט, ומהירות האופניים לא תעלה על 25 קמ”ש. נוסף על כך, נאסרה רכיבה לילדים מתחת לגיל 14 ונאסר לרכוב על המדרכה. כמו כן, הוסכם שהאכיפה תבוצע באמצעות משטרת ישראל ופקחי הרשויות המקומיות. אבל יש בעיה, והיא שבפועל אינה מתבצעת אכיפה.
אני בהחלט מאמינה שפעילות חינוכית ואכיפה יכולות לצמצם את התופעה, להביא לכך שילדים ובני נוער לא ישתוללו במדרכות ובכבישים, ושרוכבים יקפידו על כללי הרכיבה. רק לפני חודשים אחדים קשיש שנפגע על ידי אופניים חשמליים בתל אביב נפטר מפצעיו, והוכיח לכולנו מעל לכל ספק שמדובר בכלי תחבורה קטלני. מעבר לפגיעה בחיי אדם, אין ספק שגם הילד שרכב באופניים שהביאו למות הקשיש עלול לחוות סבל רב – כשייאלץ לחיות עם הידיעה הזו כל חייו.

 

עוד בבלוג של ריקי: האובססיה לספורט הפגישה את ריקי עם חולה אנורקסיה

תכנית חיסכון: לא מצליחים לקנות בית, איך נחסוך לילדים?