מאת לימור הררי.
שייך לקטגוריית בצפר, חינוך, מאמרים

The Digital Classroom in Gordon College

 

דמיינו את הילד שלכם יושב במרחב פתוח וצבעוני, מוקף מסכים גדולים ופופים נוחים, כשהמורה מאתגר את החשיבה שלו בעזרת אמצעים טכנולוגיים. נשמע כמו חלום? לימור הררי חושבת שגם אם זה נראה רחוק, זו המטרה שעלינו להציב כנגד עינינו (ולשים בצד את בעיות התקציב, הצפיפות וכל השאר)

 
קצב השינויים הטכנולוגיים המהיר כל כך בשנים האחרונות מצריך גם ממערכת החינוך להתעדכן תדיר. השינויים הטכנולוגיים משליכים על תחומים נוספים, כמו סף הגירוי של התלמידים (שרק הולך ועולה), אופן הפצת המידע וקליטתו, ועוד. הילדים ‘נולדים עם סמארטפון ביד’, ויוצא שהם נגישים לטכנולוגיה אף יותר מההורים והמורים. מערכת החינוך מצדה מתקשה להדביק את הקצב.
אבל כאן טמון האתגר הגדול ביותר של מערכת החינוך כיום – היא נדרשת להכין את דור העתיד לקראת הטכנולוגיות שטרם הומצאו, לעודד יצירתיות בקרב התלמידים ולספק למורים כלים טכנולוגיים ופדגוגיים בהלימה למיומנויות המאה ה-21. האם המערכת עושה זאת?, האם זה אפשרי?

המורה כמוביל, ולא כמוסר מידע

קיימים בישראל כמה בתי ספר שבהם המורים משלבים היטב טכנולוגיה בלמידה, אך זו עדיין אינה נחלת הכלל. אחת הדרכים להפצת שיטות לימוד חדשניות בעולם הוא “יום הלמידה הדיגיטלית”, שצוין בחודש שעבר (ב-13 במרץ) וקורא לכל העוסקים בהוראה להתעדכן. אבל אסור להתבלבל, יום הלמידה הדיגיטלי הוא לא על טכנולוגיה אלא על למידה. הוא מדגיש פרקטיקות הוראה חדשניות ומציג את המורים כמנהיגים, יוזמים ומקדמי למידה דיגיטלית – המורים שאנו שואפים שיימצאו בכל מערכת החינוך.

האפליקציות שיעזרו לילד שלכם להצליח בבגרות

פשר החלומות: על מה חולמים בגיל ההתבגרות?
 
חשוב לי לציין כי משרד החינוך פועל במספר ערוצים, הן בפיתוח מקצועי של מורים והן באספקת תשתיות מתאימות, כדי לתת למורים כלים טכנולוגיים ודידקטיים שיאפשרו להם ללמד ברוח התקופה הנוכחית. עם זאת, אני מאמינה שאנשי החינוך לא צריכים לחכות שיובילו אותם. בידי כל אחד מהם מצויה היכולת לעשות זאת: לקחת צעד אחורה מקדמת הכיתה, לא למסור מידע לתלמיד אלא להבנות ידע, ליצור מרחב חשיבתי בכיתה, לעודד לשאילת שאלות, לערער על הסכמות ולהציב לתלמידים אתגרי חשיבה לימודיים. באמצעות שילוב מגוון אמצעים דיגיטליים נוכל לאפשר לתלמידים לבחור, ורצוי שכל זה יתרחש במרחב למידה טכנולוגי. אין ספק כי הטכנולוגיה של היום מאפשרת לנו לעשות דברים שלא התאפשרו בעבר, ויש לרתום זאת לטובה תהליך הלמידה.

הכירו: מגמות חדשות בהוראה

בעבור הורים ומורים המעוניינים להבין לאן נושבת הרוח בהוראה ובלמידה, ריכזתי כאן את השינויים העיקריים. אני מאמינה שככל שהטכנולוגיה תהיה “שקופה” יותר, כך המורים יאמצו אותה ביתר קלות ונוכל לראות אותה משתלבת ביותר ויותר בתי ספר בארץ.

  • שימוש באמצעי קצה כסמארטפונים ואייפדים בהוראה – למשל, שימוש פשוט של פיתוח משחקים דוגמתKahoot , המאפשר למורה ליצור משחק אינטראקטיבי רב-משתתפים (ניתן לשחק בו בכל סמארטפון או אייפד). שימוש מורכב יותר של שימוש באמצעי קצה הוא תיעוד תהליכי למידה ויצירת תוצר של ממש, דוגמת סרטון. אגב, אולי תופתעו לשמוע כי ישראל היא המדינה הרביעית בגודלה המשתמשת ב Kahoot !

 

  • הבעת הקול האישי של התלמיד באמצעות טכנולוגיה – ניתן לעשות זאת למשל בעזרת אפליקציית Nearpod, המאפשרת בניית תוכן אינטראקטיבי שאותו המורה או התלמיד יוצר. ישנה אפשרות להוסיף תמונה, טקסט או ציור חופשי. בעזרת Nearpod App  כלל התלמידים יכולים לבטא עצמם בעת השיעור, ולא רק אלו שמצביעים.

 

  • מרחבי למידה דיגיטליים ייחודיים – הכוונה היא למרחבים המאפשרים הוראה בתצורות למידה שונות, לא רק מול שולחנות. דוגמת כיתת העתיד שלנו, המאפשרת שידור מכל מכשיר לכל מסך, כוללת פופים לישיבה, ‘אמפי’, ומרחבים מיוחדים נוספים לצרכי למידה.

 

הכותבת היא ראש תחום תקשוב במכללה האקדמית גורדון לחינוך