fbpx

בזכות אלוהי הטכנולוגיה: “רק הסמארטפון עזר לילד שלי להיות מקובל בכיתה”

whatsapp and us. shutterstock

 

if you can’t beat him join him – זה בדיוק מה שאומרת אמא לשלושה, שביקשה להישאר בעילום שם. במילים אחרות: אם אינכם רוצים שילדכם יהיה מנודה, קנו לו סמרטפון. ואם לא השתכנעתם, חכו ליום שבו הוא יהיה חייל – אז אתם תהיו אלה שתזדקקו לווטסאפ יותר מכול

 
במה ילדינו המתבגרים מתעסקים רוב שעות היום? אני מניחה שרוב ההורים יסכימו איתי, בלי להניף עפעף, שהתשובה היא “בסמארטפון”. כך אנחנו מוצאים עצמו רוטנים ומתלוננים בפני המתבגר שוב ושוב: “כל היום אתה בוואטסאפ, מה יהיה?”, “אולי תרים את הראש מהנייד, ותתחיל לעשות שיעורי בית?”, וכיוצא בזה. אבל הסיפורים שאספר לכם כאן על ילדיי בעולם הסלולרי עשויים לגרום לכם לרטון קצת פחות.

בכיתה, בבית ובצבא

נתחיל בבני בן ה-12 הלומד בכיתה ו’. רק עד לפני חודשים ספורים הילד לא היה מקובל חברתית בכיתתו כלל וכלל. כבר בכיתה ה’, כשהיה עדיין מופנם ושקט מאוד, עם שני חברים בלבד, הוא ביקש ממני טלפון נייד ורכשתי זאת בעבורו. מהר מאוד הוא התחבר לווטסאפ. יום בהיר אחד, קיבלתי שיחת טלפון כשמעבר לקו זעמה אמא של אחד הילדים בשכבה. היא טענה בפניי כי בני הפיץ סרטון של בנה ללא בגדים לחברים בשכבה. הזדעזעתי. החלטתי לנתק לבני את החיבור לאינטרנט לאלתר!
אבל חכו – יש המשך. בתחילת כיתה ו’ ביקש בני שוב טלפון חדש עם חיבור לאינטרנט “כי לכולם יש ולי אין”. כיוון שרציתי לשפר את מצבו החברתי, הרגשתי שאין לי ברירה ו’שדרגתי’ אותו בטלפון חדש (כמובן עם חיבור לאינטרנט, כי זה לא שווה בלי זה). חלפו רק כמה שבועות עד שקיבלתי מהמורה טלפון מרוגש ביותר, שנועד לספר לי שבני פשוט הפך למקובל ביותר בכיתה. המורה סיפרה לי שכולם חברים שלו, שהוא התחיל להיות פעיל יותר בהפסקות ושהוא פשוט הפך לילד אחר לחלוטין. כשניסיתי לברר יחד איתו איך זה קרה, הוא רק אמר: “אמא, זה הכול בזכות הוואטסאפ”. ואכן, יש לו הרבה מאוד קבוצות וחברים שהכיר רק שם, והוא נהיה ילד חברותי ומאושר בחלקו.

בכל יום חמישי בשבע בערב מתנתקים ממסכים

אילו סרטונים הילדים שלכם מקבלים בווטסאפ? 
 
אל תבינו אותי לא נכון, אני די נגד העניין הזה של הווטסאפ. אי אפשר לדבר איתם כי כל הזמן הם בתוך הנייד, יש להם רק מעט תקשורת מסוג “פנים מול פנים” כי הכול בהודעות מרחוק. ובכל זאת, איני יכולה להתעלם מהמסקנה האחת והיחידה: כל דור והמצאותיו, ועם זה אנחנו צריכים לנצח.
הבטחתי לספר גם על ילדיי האחרים, אז הנה זה בא. יש לי עוד שני ילדים – חייל וחיילת. גם הם, כמו הצעיר ואף יותר, מחוברים לנייד שלהם כמו באינפוזיה. אבל גם אני מוצאת עצמי לעתים נעזרת בכלי הזה ונתמכת בו. בני הוא חייל קרבי, והוואטסאפ ממש הציל אותי בימים קשים, בייחוד במהלך המלחמה בקיץ. לעתים זו הייתה התקשורת היחידה של בני אתנו, והודינו לאלוהי הטכנולוגיה על כל תמונה או הודעה של “הכול בסדר” שקיבלנו ממנו ועזרה לנו להמשיך לתפקד בזמנים הקשים.
גם בתי החיילת מתקשרת אתי לא פעם בעיקר בדרך הזו. אם נודה באמת, גם כשהיא הייתה נערה מתבגרת לעתים הדרך היחידה לדבר איתה או לעזור לה הייתה באמצעות הודעות בנייד.

בין הרצוי למצוי

עדיין, אם תשאלו אותי, אני מעדיפה תקשורת אנושית. התקשורת באמצעות הווטסאפ היא רובוטית וחסרה. יחד עם זאת, במצבים מסוימים – ובייחוד בגיל ההתבגרות ובתקופת הצבא – זו הדרך היחידה שלנו להגיע לילדים שלנו. נכון, התקשורת הטכנולוגית מחבלת לנו בשיחה הבלתי אמצעית עם הילדים, בשימוש בשפה התקנית. ובל נשכח שלא רק אתנו הם מדברים בעיקר בצורה הזו, אלא גם עם חבריהם. אבל אי אפשר באמת להילחם בכך. בואו נזכור שבעיני רוב המתבגרים ילד שאין לו סמארטפון נתפס כילד לא מקובל, ואף אחד מאתנו לא רוצה שזה מה שיקרה לילד שלו.
וגם אם בינתיים אתם איכשהו מצליחים להתנהל בלי הסלולרי והווטסאפ (יש ביניכם כאלה?), חכו שילדיכם יתגייסו לצה”ל. אני מבטיחה לכם שהווטסאפ יהפוך לחברכם הנאמן והטוב.

 

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.