מאת הילה פינקלשטיין.
שייך לקטגוריית בנות, מאמרים

 boys and girls. shutterstock

“בתיכון הן מקבלות את השיח הזה כמצב נתון, והן לא מתרגשות. מבחינתן הן ‘לא סופרות את הבנים’. אבל זה רק בזכות העובדה שהן (עדיין) לא צריכות אותם. הבעיה האמיתית מתעוררת כשהן מתבגרות ויוצאות לצבא ולשוק העבודה”. הילה מסבירה מה המחיר של היעדר חינוך מיני

 
אין זו הפעם הראשונה שאני כותבת כאן על פרשת הטרדות מיניות. לפני פחות משנה היו אלה חשדות נגד איש תקשורת ידוע, ומאז ועד היום היו כמובן אינספור מקרים נוספים – אך מן הסתם אנו מתוודעים בחדשות רק לאותם מקרים שבהם מעורבות דמויות ציבוריות. בשבועיים האחרונים, בוודאי לא הצלחתם לפספס, משטרת ישראל היא זו שמתגלה בערוותה עקב חשדות בגין הטרדות מיניות בשוטרות על ידי קצין בכיר. במשטרה הבטיחו לבצע “ניקוי אורוות”, אבל זה לא שאנחנו באמת יכולים לשבת בשילוב ידיים עד שיתנקו כל האורוות בכל המוסדות בארץ (מה שלא יכול לקרות כמובן). כמו לפני שנה, גם היום אני ממליצה בחום לתעל את הפרסומים על פרשת ההטרדות המיניות לטובת שיחה אמיתית עם המתבגרים שלנו. כי אם אנחנו לא נתגבר על המבוכה ונעשה זאת, אף אחד אחר לא יעשה בעבורנו את העבודה.

הטרדות מיניות הן נורמה

לי יש שתי נערות מתבגרות בבית. אף אחת מהן לא שמעה על פרשת ההטרדות המיניות במשטרה (כמובן עד שקיימתי עמן שיחה בנושא). אף אחד לא דיבר איתן על כך במערכת החינוך. ובאמת, למה שידברו? הצוות החינוכי אינו סבור שזה מתוקף תפקידו, או גרוע מכך – אינו יודע כיצד לגשת לעניין, ואיך בכלל מתחילים לשוחח עם הילדים שלנו על מערכות יחסים, על פגיעות מיניות ועל שיח פוגעני ומטריד בין בנים לבנות. אבל אם נודה באמת, גם אנחנו ההורים טומנים ראשנו בחול. כמה הורים אתם מכירים שבאמת משוחחים עם הילדים שלהם על הנושא החשוב והמטריד הזה? עם יד על הלב, מתי לאחרונה אתם שוחחתם עם ילדיכם על העניין?
כעת אתם בטח שואלים “מה הביג דיל?”, ואיפה פה בכלל הבעיה. הבעיה היא זו – בני הנוער שלנו משתייכים למערכת חברתית שבה הטרדות מיניות הן כמעט בגדר נורמה (בסיטואציות ובמסגרות מסוימות הן בגדר נורמה של ממש, הצבא אינו שונה כל כך מהמשטרה). כמשוחחים עם נערות מגלים שהערות הנוגעות לגופן ולמיניותן הן דבר שכיח מאוד בעולמן. הן הולכות ברחוב ובבית הספר וזוכות למבטים חודרניים, להערות סקסיסטיות ולהצעות מיניות מסוגים שונים. לא מזמן רץ ברשת סרטון ויראלי המתאר אישה צעירה שהולכת לבדה בניו-יורק ומתעד את כמות ההערות המגונות שהיא מקבלת מגברים ביום אחד.

כשהראיתי את הסרטון לנערות בישראל, הן לא הופתעו. הן מכירות זאת מקרוב. אם תשאלו אותן הן יגידו לכם שזה “מגוחך ולא אפקטיבי”. בן שמתחיל איתן כך לא משיג את מטרתו. אולם הבנים לא מבינים זאת, הם מבחינתם לא באמת מדברים עם בנות אלא “זורקים הערות” (לעתים קרובות סקסיסטיות) ומקווים להתקרב אליהן בדרך הזו.
בהיעדר שיח אמיתי בין בנים לבנות ימשיך שיח ההטרדות המיניות להיות השיח החברתי המקובל. הבנים חושבים שזה בסדר, הבנות סופגות בלית ברירה, ומתעלמות. בתקופת התיכון הן מקבלות את השיח הזה כמצב נתון ואף מתרגלות אליו, אך הן לא מתרגשות. מבחינתן הן “לא סופרות את הבנים” – אבל זה רק בזכות העובדה שהן (עדיין) לא צריכות אותם. הבעיה האמיתית מתעוררת כשהן מתבגרות ויוצאות לצבא ולשוק העבודה. פתאום גברים נמצאים בעמדות פיקוד וניהול, ומכאן קצרה הדרך לתרבות המושתת על כוחניות וניצול סמכות להשגת טובות הנאה מיניות. הגברים לא רואים כל פסול בהתנהגותם, וככל שיש מעט נשים בעמדות ניהול כך מתקבע השיח המטריד והמנצל. גם מי שאינו פוגע, יודע ושותק.

רק חינוך – בבית ובבתי הספר

תמיד יש מי שיגיד שגם נשים שותפות למצב הזה. אם הן לא נאנסו (לפחות על פי ההגדרה המקובלת), האם לא היו יכולות פשוט להימנע מלשתף פעולה? אבל כאן בדיוק הבעיה. כדי שתופעות כמו זו שהתפוצצה כעת במשטרה ייעלמו מהעולם, אנחנו כחברה חייבים לשאת באחריות על חינוך ילדינו. מכיוון שלא נוכל לכפות על כל ההורים באשר הם לחנך את ילדיהם למיניות בריאה ושיח ראוי ולהעביר את המסרים הנכונים, מערכת החינוך חייבת למלא את תפקידה ולהקנות חינוך מיני לכל בני הנוער בארץ. מערכת החינוך צריכה ללמד נערים ונערות בתיכון שמיניות ומערכות יחסים הן לא דרך להשגת טובות הנאה, שאין קשר בין מערכת יחסים בריאה ורומנטית לבין מין המושג תחת כוח או לחץ חברתי, ושאם לוחצים על בנות לקיים יחסים מותר להן – ולמעשה הן חייבות – להגיד “לא”. אם נסמוך על כך שבני הנוער ילמדו מהחיים (או מהפורנו שהם רואים) הם לעולם לא ילמדו שאפשר אחרת. אם לא נרגיל אותם לשיח אחר, בריא ובטוח, הם ימשיכו לקבע את השיח שמאפשר הטרדה מינית. מחקרים מראים כי ככל שמדברים עם בני נוער על מיניות ומערכות יחסים בריאות, כך הם מוכנים להפר את קשר השתיקה כשהם נתקלים במצוקה. בעיניי זו סיבה מספיק טובה לכך שהמבוגרים, ובראש ובראשונה מערכת החינוך, יציבו בראש סדר העדיפויות את החינוך המיני ואת הדרת הנורמה של ההטרדות המיניות מהשיח ומהתרבות שלנו.

 הכותבת היא פסיכותרפיסטית העובדת עם נשים, נערות ומשפחות ואמא לשלוש בנות. לאתר של הילה