אתם מצפים מהילד שלכם לציונים טובים יותר? האחריות אמנם בידיו, אך גם לכם יש יד בדבר. יעל רוטנברג, מחברת הספר “קל להצליח במבחן”, מציעה להורים כלים פשוטים – על ידיהם ניתן לעזור לילד ללמוד כראוי ולשפר את הישגיו. אל תגידו לא ידענו!
כל הורה רוצה שילדיו יצליחו בלימודים ויקצרו ציונים גבוהים במבחנים. כל הורה מנסה לעזור לילדיו להשיג את היעד הזה, אך לא תמיד נוקט דרכים נכונות ויעילות. אחת ולתמיד – עד כמה עלינו ההורים להתערב בתהליך הלמידה של הילד?, היכן מתחילה האחריות של הילד ומסתיימת האחריות שלנו?, ואיך נוכל לקדם אותו באופן מיטבי להצלחה בלימודים? מדריך שכדאי מאוד לקרוא, להפנים, ולהתחיל ליישם כבר מהיום.
העזרה והתמיכה הן שלכם, האחריות היא שלו
כדי להצליח בלימודים על התלמיד לאו דווקא “להשקיע יותר” אלא “להשקיע נכון”. כשילד לומד יחד עם חברים למבחן, ייתכן שהלמידה לא תהיה יעילה בגלל פטפוטים וצחקוקים, אך באותה מידה הלמידה יכולה להיות לא יעילה אם הילד ילמד לבד – בגלל שעמום, חוסר ריכוז וחוסר הבנה. תפקידנו כהורים הוא לנסות לוודאי שהילד ילמד באופן יעיל, אך יחד עם זאת להעביר לו מסר ברור (אם כי לא מלחיץ!) שהמבחן הוא שלו. הילד הוא זה שעליו מוטלות המחויבות והאחריות לעשות את המרב כדי להצליח, אתם יכולים רק לעזור, לסייע ולתמוך. החינוך לאחריות נחוץ כל כך לא רק כדי ‘לעשות חיים קלים’ להורים, אלא בעיקר כדי לתרום לעיצוב האופי של הילד ולהטמיע בו תכונות של מסוגלוּת ואישיוּת חזקה. אולם בה בעת עלינו לזכור שלילד עדיין חסרים כלים מסוימים, אם מפאת גילו ואם בשל השפעתנו הרגשית עליו, ותפקידנו הוא לנצל את הכלים שבידינו כדי לסייע לו.
“מבט כולל” שלכם להדבקת ה”פרטים” שלו
יכולות קוגניטיביות מתפתחות לאורך שנים. לכן, גם אם יש לכם ילד גאון, סביר להניח שעדיין תוכלו לתרום לו בלמידה למבחן – בעיקר על ידי ראייה כוללנית של החומר. ילדים נוטים להיצמד לפרטים ולא לראות את המכלול. הם יכולים לשבת עם המחברת שלהם ולשנן פרטים, אך רובם יתקשו לתמצת את החומר ולהגדיר באופן כללי על מה מדובר. כך למשל: הילד יודע בעל פה את הנוסחה, אך לא מבין איך ומתי להשתמש בה (אם כך, איך הוא יצליח במבחן?). הדבר נכון גם למקצועות הומניים: אם הילד לומד, למשל, על המהפכה התעשייתית, ומשקיע מאמצים וזמן רבים בזכירת העובדה שאדם בשם ‘נֵד לוד’ הוא זה שהנהיג מחאה. הזמן שהילד השקיע בזכירת השם גרע ממנו הפנמה של דברים מהותיים הרבה יותר (ספק כמה שאלות יישאלו על אותו ‘נד לוד’ שהיה בורג זעיר במערכת הענקית הזו).
קבלו קורס מזורז בהקניית הרגלי למידה
הידעתם? 70 אחוז מתלמידי התיכון נעזרים בשיעורים פרטיים
חרדת בחינות: למה זה קורה ומה אפשר לעשות בעניין?
כהורים, נוכל לוודא שהילד מבין את עיקרי הנושא ואת המערך הכולל של הדברים, כי ‘מבט כולל’ מדביק את הפרטים זה לזה – וכך גם קל יותר לזכור אותם. אפשר להשוות זאת למשחקי הרכבה: בניין של קוביות מתפרק בקלות רבה יותר מאשר מגדל מלגו, כיוון שהקוביות נפרדות זו מזו ואילו חתיכות הלגו מהודקות האחת לשנייה. כך גם בזיכרון – חומר ‘מהודק’ נצרב לזמן רב יותר ואינו נוטה להתפרק מהר. ממרום גילנו כהורים, יש בכוחנו לעזור לילד לאמן את המיומנות הקוגניטיבית הזו של ראיית הכולל (המפותחת פחות בגיל צעיר) ולעודד אותו להשתמש בה.
איתור “מוקשי הבנה” והסרתם
לעתים נראה לנו שהילד יודע היטב את החומר, אך יש לו ‘מוקש הבנה’ אמיתי ומשמעותי. הרבה פעמים מילה אחת יכולה להרוס את ההבנה; זו יכולה להיות מילה שאינה מוכרת לו, כמו המילה ‘אנדרלמוסיה’, ותיתכן גם מילה המוכרת לו אך הוא מפרשה לא נכון. ניקח למשל ילדה שיושבת בכיתה ולומדת שיעור העשרה על ‘סולמות מוזיקליים’. תארו לכם שהיא בכלל סבורה כי ‘סולם מוזיקלי’ הוא כמו הסולם של אבא, אבל איכשהו הוא ‘מוזיקלי’. זה לא באמת ברור לה, אבל כיוון שהיא יודעת מה פירוש המילה ‘סולם’ והיא יודעת גם מה פירוש המילה ‘מוזיקלי’ – נראה לה שהיא מבינה את הנושא כשבעצם היא אינה מבינה אותו כלל. תופעה זו נפוצה יותר ממה שאנחנו חושבים, ולכן כדאי להיות ערניים לכך. איך נוכל לאתר מוקשים בהבנה? הפנו לילד שאלת הבנה מעמיקה, ובקשו ממנו להסביר לכם את הנושא (או לאחיו הקטן, בשביל האותנטיות והכבוד של ‘אתה הגדול’). אם ההסבר שלו ברור ומקיף, הוא כנראה מבין היטב את הנושא.
עידוד ללמידה ללא הלחצה
לא מומלץ, כמובן, להלחיץ את הילד לפני מבחן. אולם מילים חמות ומכילות צריכות להימסר כל עוד הן מעודדות ומגבירות מוטיבציה, ולא מרדימות אותה. מילון “אבן שושן” מגדיר את המילה עידוד כ”חיזוק רוחו של אדם לעשות דבר מה”. כלומר, הכול תלוי בתוצאה; אם המילים גורמות להגברת האמונה של הילד בכוחותיו ומעלות אצלו את הערך העצמי – אז זו תגובה מעודדת, אך אם לא אז יש כאן החמצה. יש ילדים שיירגעו אם ישמעו: “חמוד, זה כלל לא חשוב איזה ציון תקבל”, בעוד אחרים עלולים להרגיש: “אמא לא מאמינה בי, עובדה שהיא כבר מכינה אותי לכישלון. הכישלון שלי מובטח!”. עלינו לזכור שנבואות, במיוחד הוריות, מגשימות את עצמן לא מעט, וכי מחשבה מולידה מציאות. לפיכך, אמא אוהבת, שפועלת מתוך כוונה להרגיע את ילדה ולהכילו, עלולה לפספס את היעד, שהוא הגברת האמונה של הילד בעצמו. זהו האתגר: מצד אחד לתת לילד לחוש אהוב, להסביר לו שערכו כאדם אינו תלוי במבחן זה או אחר ושהוא מוצלח ומקסים כפי שהוא, אך בד בבד לא לתת לו הרגשה שכישלון הוא דבר נוח וסביר לגביו. אין “נוסחת קסם” קבועה המשפיעה על כל הילדים באופן זהה. כל ילד סופג אחרת חיזוקים ומחמאות, ועלינו כהורים לאמץ גישה מעצימה ולהשקיע מחשבה במציאת המילים הנכונות והמעודדות בעבור ילדנו.
הקניית אסטרטגיות והרגלים ללמידה נכונה
אל לנו לצפות מהילד לדעת באופן אוטומטי איך ללמוד למבחנים, בדיוק כפי שאיננו מצפים ממנו לדעת לנגן או לדבר אנגלית ללא לימוד מוקדם. מיומנויות למידה הן נרכשות, והציפייה ההורית שהילד ידע אותן מעצמו היא טיפשית ומזיקה. נכון אמנם שיש כאלה שנולדים עם ‘ראש’ לזה, כמו שיש כאלה שנולדים עם כישרון ציור מיוחד, אך הרוב הגדול צריך ללמוד איך ללמוד. כשאנחנו מלמדים ילד אנחנו נותנים לו דגים, כשאנחנו מלמדים אותו איך ללמוד אנחנו נותנים לו חכה. ברשת האינטרנט ובספרים רבים ניתן למצוא דרכים מומלצות ועדכניות, שיאפשרו לנו כהורים להעניק לילד את החכה הזו שכה נחוצה לילד שלנו. העולם משתנה בקצב מהיר, דברים ישנים הופכים להיות לא רלוונטיים, וככל שנעודד אצל הילד גמישות מחשבתית והרגלי למידה נכונים – כך נסייע לו לא רק בהשגת ציונים גבוהים אלא גם בהשגת יעדים בעתיד הרחוק יותר.
הכותבת היא מורה בדימוס, אם לשלושה, ומחברת הספר “קל להצליח במבחן” (הוצאת “דני ספרים”) המיועד לתלמידי כיתות ג’-ו’
