fbpx

אפליה מצד מורים

discrimination in the class. shutterstock

 

שני מכתבים של אמהות שהגיעו למערכת מבטאים תחושות תסכול של בנותיהן, הטוענות ליחס מפלה לתלמידים מצד המורה. “עשר פלוס” יצא לבדוק מה נחשב “אפליה” מצד המורה ולמי אפשר לפנות בעניין?

 
“הילדה שלי אומרת שהמורה לא אוהבת אותה”, כתבה לי אמא במכתב המביע תסכול, ובו וסיפרה כי בתה אמנם הולכת בשמחה לבית הספר וקוטפת ציונים יפים, אך טוענת בפניה לא אחת כי “יש בכיתה כמה תלמידים שהמחנכת אוהבת יותר מאשר את כל השאר”. וזה לא המכתב היחיד שהגיע ל”עשר פלוס” בעניין אפליה מצד מורים. במכתב אחר, אמא מספרת שבמגמת המחול שבה לומדת בתה ישנה העדפה ברורה לתלמידות מסוימות, ועקב כך קבוצת בנות נפגעת ממנה פעם אחר פעם. לדבריה, “כבר בבחינות הקבלה למגמה הייתה העדפה ברורה לכמה תלמידות, שאותן הכירה המורה קודם לכן בשל השתתפותן בחוגים שהיא עורכת בשעות אחר הצהריים”. מורה זו היא אגב גם רכזת המגמה למחול בבית הספר. עקב תלונת האם הוענקה לבתה הזדמנות נוספת להיבחן למגמה, והיא אכן התקבלה, אך הבת טוענת כי מופנים אליה חצים של ביקורת והשפלה מתמדת מצד המורה – כשמנגד בולט יחסה הטוב לתלמידותיה מהחוג.

“גנבו לבני את הנייד מהילקוט, של מי האחריות?”

אלימות בבתי הספר בישראל – תמונת מצב
 
שני המכתבים הללו מייצגים מצב שכיח למדי, שבו מורים מפגינים העדפה ברורה כלפי תלמיד מסוים או קבוצת תלמידים. במקרה הגרוע יותר, הם מפגינים בד בבד יחס מזלזל או משפיל כלפי קבוצת תלמידים אחרת. בחלק מהמקרים (כמו במקרה של המורה למחול) עולה הסוגיה של אינטרסים מנוגדים, שאותה ניתן לבחון מול משרד החינוך, אולם לעתים קרובות מדובר בתחושת התלמידים – עניין סובייקטיבי שקשה יותר להוכיח. אז איך יש לנהגו במצב כזה, ולמי אפשר לפנות?

“גישה חיובית וזהירה”

פרופ’ יריב אליעזר, מרצה במכללת גורדון לחינוך בחיפה ופסיכולוג בשירות הפסיכולוגי חינוכי של עיריית קריית מוצקין, אומר כי שני המקרים שתוארו במכתבים למערכת “עשר פלוס” אינם חריגים. “כולנו בני אדם, ויש אנשים שאנחנו מחבבים ואוהבים יותר או פחות”, הוא מדגיש, “הבעיה היא שהדרישה במערכת החינוך היא להתייחס לכל הילדים בגישה שוויונית, כי כל תלמיד ראוי ליחס טוב”. לדבריו, גם אירועי אפליה ברורים יותר הם שכיחים במערכת. “הנטייה האנושית מתנגשת בדרישה של מערכת החינוך, יש כאן קונפליקט מובנה”. על פי מחקרים שונים, הוא מוסיף, מורים עושים מאמצים אדירים לנהוג באופן שוויוני עם תלמידיהם, אך במקרים רבים היחס או הרגש שלהם ליחידים זולג בלי שהם בכלל יהיו מודעים לכך”.
פרופ’ אליעזר מציין כי מקרים של אפליה בוטה מערערים את התשתית החינוכית ועלולים לפגוע בתלמיד, אך לדבריו “כל זמן שהפגנת יחס שונה נעשית בגבולות סבירים, עלינו להבין שאלה הם כללי המשחק”.
מה הם, אם כן, “גבולות סבירים”? פרופ’ אליעזר מסביר: “כל עוד ה’אפליה’ נעשית באופן סמוי, כשמתייחסים בחביבות גם לאחרים בהזדמנויות אחרות. הרי גם במשפחה הורים נותנים תשומת לב ייחודית לאחד הילדים בנסיבות מסוימות. כל עוד נשמרת מראית עין של שוויוניות זה בסדר. אולם אם האפליה הופכת להיות גלויה או בוטה מדי, ויש העדפה שגורמת לאחרים לתחושות של מרמור ודחייה – אז ישנה התנגשות עם הדרישות השוויוניות של המערכת”.
טובה בן ארי, מפקחת ארצית ליישום חוק זכויות התלמיד במשרד החינוך, מדווחת כל שנה על עשרות תלונות העוסקות באפליה. “בהרבה מקרים העניין סובייקטיבי לגמרי, אבל היו מקרים שבהם פעלנו בחומרה. כך למשל, מול תלונות על מנהל שעשה אפליה על רקע עדתי ומנע מקבוצת תלמידים להשתתף בשיעורי ספורט. במקרה אחר נמצאו תלונות מוצדקות על אפליה של תלמידים לרעה בגלל שהוריהם גילו מעורבות יתר בבית הספר. לדבריה, “על פי חוק זכויות התלמיד לא יוענש תלמיד בשל מחדל הורים או התנהגות אחרת שלהם, והעניין אכן טופל”.
פרופ’ אליעזר מוסיף, כי במבחן המציאות מורים מקדישים זמן רב למאמצים להימנע מהפגנת העדפה כלפי תלמידים מסוימים. “מורים רגישים מאוד לביקורת מהסוג הזה”, הוא אומר, ולכן ממליץ להורים לנסות להעלות את הבעיה, ראשית כול, מול המורה – ולנקוט בגישה חיובית וזהירה. “מוטב לבקש מהמורה למשל לשתף יותר את התלמיד מאשר לצאת בהאשמה בנוסח ‘את/ה שונא/ת את הילד שלי”.
בן ארי ממליצה, במקרים שבהם עולה חשד לאפליה ממשית מצד מורים, לפנות למחלקה העוסקת בזכויות התלמיד
כמו כן, ניתן לפנות לאגף לתלונות תלמידים

 

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.