קשה להיות הורה למתבגר. אולם קשה עוד יותר להיות הורה למתבגר בעל צרכים מיוחדים. אילו קשיים חווים הורים למתבגרים מיוחדים (היחד לעצמאות ולפרטיות), וכיצד ניתן להקל עליהם ועל ילדיהם לצלוח את התקופה הארוכה הזו? הדרכה הורית להורים לילדים מיוחדים
שינויים רבים מתחוללים במתבגר/ת הן מבחינה פיזית והן מבחינה רגשית – גופם גדל, אצל בנים צומח שיער הפנים ואצל הבנות מופיעה הווסת, וישנה עוררות מינית לצד עצבנות ואי שקט. גיל ההתבגרות כרוך בשינויים דומים גם אצל ילדים עם צרכים מיוחדים, אלא שהורים לאותם ילדים חווים קושי משותף אחד – להכיר בכך שילדם מתבגר. הסיבה לכך היא שבזמן שמתבגרים נתפסים בעינינו כנערים המתחילים את דרכם העצמאית, המתבגר בעל הצרכים המיוחדים נשאר לעתים תלוי בהוריו ובדמויות המטפלות בו גם בשנות התבגרותו. חלק מהמתבגרים הללו זקוקים עדיין לעזרה ברחצה או בהחלפת בגדים, בשירותים, ועוד. כתוצאה מכך, הורים לילד עם צרכים מיוחדים נוטים להמשיך לראות בו “ילד קטן” ומתקשים להתמודד עם אחד הצרכים החשובים למתבגר – הצורך בפרטיות.
“מתבגרים עם צרכים מיוחדים” זו כותרת רחבה מאוד, המתייחסת לטווח רחב של קשיים ואפיונים, ועדיין – ניתן לסייע לאותם הורים ללוות את המתבגר שלהם בתהליך ההתבגרות באופן מיטבי.
[fancy_box]
גזרו ושמרו:
3 המלצות להורים ל”מתבגרים מיוחדים”
היכרות עם איברי הגוף
כבר בגיל צעיר חשוב להטמיע בילד את ההיכרות עם גופו. אפשר להיעזר בספרים עם ציורים/תמונות, אפשר להדגים (למשל, לאבא ולסבא יש שיער פנים והם מתגלחים כל יום. לאמא וסבתא יש שדיים והן לובשות חזייה). לא כדאי להעמיס על המתבגר המיוחד יותר ממה שהוא יכול להבין. חשוב מאוד לשתף פעולה עם הצוות הבית ספרי.
וסת, גילוח, שינוי קול
כדי שהמתבגר לא ייבהל, כדאי להסביר לו על תופעות הללו לפני שהן קורות. רצוי “להתאמן”, בעיקר אצל מתבגרות, על ההיגיינה האישית בתקופת הווסת, איך משתמשים בתחבושות וכו’ (ישנן נערות שיצטרכו עזרה בפעולות אלה, אך מה שהן יוכלו לעשות בעצמן – מבורך). יש נערות שממש אינן מסוגלות להתמודד עם הווסת, ובמקרים כאלה כדאי להתייעץ עם רופאת הנשים (למשלף ניתן לקבל זריקה אחת לשלושה חודשים שמונעת את הופעת הווסת).
התפרצויות זעם ואי שקט
כל הורה למתבגר מכיר זאת. הנער עצבני, צועק, לא יודע מה הוא רוצה. אולם אצל מתבגרים עם צרכים מיוחדים, בייחוד כאלה שאינם מסוגלים להביע את עצמם, התופעה עלולה להיות חריפה יותר ולבוא לידי ביטוי בהתפרצויות זעם קשות, בבכי ובצעקות. הדבר החשוב ביותר בהתפרצויות זעם כאלה הוא כמובן למנוע מהמתבגר לפגוע בעצמו ו/או בסביבה.
[/fancy_box]
הורים רבים מרחמים על הילד המיוחד שלהם, ולכן מפנקים אותו. הרגשתם מובנת, אך היא יוצרת בעיה, היות שכל ילד – גם המוגבל ביותר – מתאים את עצמו לציפיות של הוריו. לכן, כדאי מאוד להורים להגדיר לעצמם מה הן הציפיות החדשות שיש להם מילדם המתבגר – כמובן בהתאם ליכולות שלו – ולהאמין בהם. הילד, מוגבל ככל שיהיה, ינסה להתאים את עצמו לציפיות של הוריו ושל סביבתו. לצורך כך, נחוץ שיתוף פעולה בין ההורים לבין הצוות הבית ספרי ואנשים נוספים המטפלים במתבגר (סב, דוד, אחים, מטפלת זרה). תיאום ציפיות ושיתוף פעולה בין כל הגורמים המעורבים בטיפול במתבגר נחוצים מאוד – הן ברמת היחס שלהם אליו והן ברמת התכנים המועברים לו.
פרטיות, על אף הצרכים המיוחדים
מתבגר בעל צרכים מיוחדים זקוק לעתים קרובות לעזרה תכופה בפעילות היומיומית, כולל רחצה, שירותים, הלבשה וכו’. מכאן נובעת החשיבות הרבה שיש לנושא הפרטיות בעבורם. הורים לילד עם צרכים מיוחדים צריך לספק לילדו הסבר ברור ופשוט על פרטיות: ישנם דברים שעושים בפרטיות, כמו להתפשט ולהתלבש (בחדר, בדלת סגורה – כך גם לאונן), וכמובן להתפנות בשירותים בדלת סגורה. גם אם המתבגר זקוק לעזרה בהלבשה או בשירותים, למשל, חשוב להבהיר לו שסוגרים את החלונות ואת הדלת כדי שתהיה לו פרטיות. בו בזמן יש לעודד את הילד לעשות בכוחות עצמו כל דבר שיש ביכולתו (לנקות את עצמו, לשטוף ידיים, להוריד את המים באסלה – או כל דבר אחר). כל התקדמות כזו היא צעד גדול בעבור המתבגר, כיוון שממחיש לו מושגים המובנים מאליהם עבור המתבגר הרגיל.
השמירה על פרטיות קשורה בנושא מורכב אחר, שאינו מוטמע במתבגר המיוחד באופן מובן מאליו – והוא מיניות. הורים הרואים את ילדם בעל הצרכים המיוחדים הולך ומתבגר ומגלה את המיניות שלו, מוצפים לעתים מדאגה מפני פגיעה מינית. דאגה זו מוצדקת בהחלט, כיוון שילדים אלה אכן חשופים יותר לפגיעות מיניות. לכן, רצוי שהורים ישוחחו על הנושא הזה בינם לבין עצמם, יתייעצו עם יועצת בית הספר או בקבוצת הורים, ויסבירו למתבגר שלאף אחד אסור לגעת בגופו (פרט למקרים שבהם אין ברירה, במסגרת הטיפול בו). חשוב גם להבהיר לו את ההבדל בין מעגל המטפלים בו לבין אנשים זרים, שיכולים להיות מוכרים לו אך אינם מוסמכים לטפל בו. הסבר כזה הוא כמובן מורכב מאוד, וחשוב לחזור עליו שוב ושוב, במשך חודשים ואף שנים, וגם להביא בחשבון שאנשים סביב הנער מתחלפים – בעיקר אנשים מצוות בית הספר.
קחו נשימה עמוקה, שמרו על חשיבה חיובית
אין ספק, המתבגר בעל הצרכים המיוחדים והוריו חווים תקופה לא קלה כלל בשנות התבגרותו. אולם חשוב מאוד שהורים אלה יזכירו לעצמם שעל אף הקושי הרב והמוגבלות הרבה, במהלך התבגרותו לומד ילדם להכיר את עצמו ואת גופו טוב יותר, וכי בעיצומו של התהליך הוא יהיה מוכן יותר לחיים מחוץ לבית – בכל מסגרת שתהיה. כמו כן, גיל ההתבגרות אמנם מתפרס על פני כמה שנים לא פשוטות, אך בסופו של דבר – השלב הזה חולף.
הכותבת היא סופרת ומנחת קבוצות הורים בכירה, מומחית לתחום הצרכים המיוחדים, המרכז להורות ומשפחה במכללת סמינר הקיבוצים
