מאת הילה פינקלשטיין.
שייך לקטגוריית בנות, הדרכת הורים, מאמרים
shutterstock_212801593

סלפי סקסי. צילום: shutterstock

אנחנו רואים מין ומיניות בכל מקום – בטלוויזיה, ברחוב ובפרסומות למטבחים. החשיפה המוגברת למיניות משפיעה על יחסם של בני הנוער למין, אך בעוד המבוגרים יודעים “לסנן” את המסרים האלה, בני הנוער זקוקים ליד מכוונת (ההורים) שתסביר להם את המשמעות של כל סרט פורנו מבוים ושל תמונת סלפי בביקיני עם שפתיים משורבבות

 

זה לא חדש שהילדים של היום חשופים למסרים מיניים כמעט בכל מקום שבו הם נמצאים. על תחנת האוטובוס הם רואים את בר רפאלי במיטה בתנוחה מזמינה, הם צופים ב”אח הגדול” וברור לכולם מה קורה שם בלילה בין הסדינים, ובפרסומת למטבחים הם רואים דוגמנית בבגד ים מרוחה על האי במטבח. ראו למשל את הסרטון הקצר שהכינה מיטל גיספן, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית ב-HIT חולון, שבו כוכבות אמיתיות בר רפאלי ומיילי סיירוס מוצגות כמובילות מעברונים ותוכניות ריאליטי בערוץ דמיוני ורוד ומתקתק בשם “פורני”.
אבל איך זה באמת משפיע עליהם? האם הם שטופי מיניות וחסרי מעצורים יותר מהדורות הקודמים? האם בגיל העשרה, כאשר הם מתחילים לקיים יחסי מין, המיניות שלהם שונה מהמיניות של דור ההורים והסבים שלהם? ובכן, לא בהכרח.
אם אנו שואלים בני נוער כיצד הסרטים הפורנוגרפיים והחשיפה המוגברת למיניות באמצעות המדיה משפיעים עליהם ועל יחסם למין, רובם יגחכו במבוכה לשמע השאלה ויחשבו שאנו מזלזלים באינטליגנציה שלהם. ברור להם שיש הבדל בין מה שרואים בסרט לבין המציאות, כמו שאמרה אחת הנערות בכנס האחרון למיניות שערכה “דלת פתוחה” לפני כשנתיים. כמו שלא כל ילד שמשחק במשחקי וידאו אלימים ירצח את חבריו, כך לא כל נער שצופה בפורנוגרפיה יאנוס את חברותיו לספסל הלימודים.

אז איפה הבעיה?

הבעיה היא שבני הנוער, ובמיוחד הצעירים שבהם בגילאי 11-12, חשופים למסרים מיניים ובוטים והם תופסים את העולם בצורה זו מבלי להבין היכן עובר הגבול שמעבר לו הם חשופים לסכנה.
אם ילדה רואה שבכל הצילומים במגזינים הדוגמניות מצולמות בשפתיים משורבבות (Duck Face) המזמינות לנשיקה, בבקיני חושפני ובתנוחה סקסית – היא תעשה סלפי כזה ותסכים ללא בעיה להצטלם כך בבוק של הבת מצווה. הילדות הצעירות לא מודעות לקונוטציות הסקסיות שיש בתמונה וממש לא מתחילות לשער מה עובר בראש של כל מי שמביט בתמונה. כעבור שנתיים הן כבר יקברו את עצמן מבושה כשיבינו שאת התמונה הזו הן שמו כתמונת פרופיל בווטסאפ של הכיתה.
בהמשך, אותן בנות יחשבו שזה משעשע ואפילו מגניב להצטלם בעירום ולשלוח רק לחבר שלהן את התמונה. הן לא ערות לכך שיום אחד התמונה הזו עלולה להגיע לכל השכבה ושהן לא יוכלו למנוע את זה. מבחינתן, הן רק רצו להרגיש יותר יפות ולהיות כמו כל השחקניות הנערצות עליהן, ולא הביאו בחשבון שהן מסוגלות לאבד את עולמן בלחיצה לא חכמה במיוחד על הסמארטפון שלהן.
והבנים הצעירים, בגיל 11-12, הצופים בפורנוגרפיה נחשפים לתקשורת ולמסרים מיניים שאינם מקובלים בחברת הילדים. הם סבורים שזה בסדר לדבר עם ילדות על סקס ולא מבינים למה הילדות נגעלות מהם. כעבור שנתיים הם כבר יבינו שעדיף להסתיר את זה, אבל בינתיים הם מוצפים במסרים שאינם תואמים את גילם ולא יודעים איך להתנהל איתם.

עוד כתבות בנושא:

 

מה ההורים צריכים לעשות?

כל זה מתקיים לרוב בחברת הילדים, ואנו ההורים לא מספיק מודעים לזה. אנו לא מודעים לדרך שבה גם אנחנו מוצפים כל הזמן במסרים המיניים והתרגלנו לראות את אותם דברים שהילדים שלנו חשופים אליהם. ההבדל הוא שאנחנו יודעים איך להתנהל עם זה ובדרך כלל המסרים האלה עוברים לידינו. חשוב שנזכור את ההבדל הזה.
תפקידנו כהורים הוא לשוחח עם הילדות ולהסביר להן שיש משמעות לתמונות בבקיני עם שפתיים משורבבות, שהתמונות האלה לא נעלמות ושיום אחד הן עשויות להתבייש בהן. עלינו להסביר לילדים כי סרט פורנוגרפי הוא לא מציאותי ורוב הבנות אוהבות שמתייחסים אליהן בכבוד ולא כשמעירים להן על צורת הישבן או החזה. באופן כללי, כדאי שאנחנו, ההורים, ננסה להבין איך נתפס עולמנו מוצף המיניות והמסרים האלימים מנקודת מבטם של בני הנוער.

הכותבת היא פסיכותרפיסטית ומנחת קבוצות, העוסקת בהעצמת נשים נערות ומשפחות, ואמא לשלוש בנות. לאתר של הילה