fbpx

כדורגל במקום פסיכולוג: למה חשוב שלקויי למידה ילכו לחוגים בשעות הפנאי?

shutterstock_214538920
כדורגל במקום פסיכולוג. צילום: shutterstock

גם כשהכוונות של ההורים טובות, לא תמיד עזרה בלימודים היא מה שתלמידים לקויי למידה צריכים. לחוגים, תנועות נוער ופעילויות בלתי פורמליות אחרות יש תרומה אדירה להעלאת הביטחון העצמי של הילדים, להתמודדות עם תסכולים וליצירת כישורים חברתיים. איך עוזרים להם להתמיד בחוג כזה?

 

מחקרים השוואתיים בין לקויי למידה ושאינם כאלה מעלים שלקויי הלמידה והקשב מתאפיינים בערכים גבוהים יותר משמעותית של רמות חרדה גבוהות, דימוי עצמי נמוך, התנהגות עבריינית, נשירה ונטיות אובדניות. הקשר הוא ברור. הילד לקוי הלמידה והקשב סוחב על גבו שנים רבות של כישלונות ותסכולים.
בגיל שבו בית הספר ממלא את כל עולמו, סבור הילד כי זהו העולם האמיתי. ובעולם הזה, הוא אומר לעצמו באכזבה, לא מעריכים אותי, לא מתגמלים אותי, ואין לי מספיק חברים שאוהבים אותי. התחושה הזו מלווה את הילד 24/7 והתסכול שלו הולך וגובר.

 

[fancy_box]

Shani Nachshon

על שני נחשון

מחנכת ומנחת הורים, מורים, צעירים ובני נוער להתמודדות עם קשיי קשב ריכוז ודחייה חברתית; עוסקת בהדרכת צוותי חינוך בשילוב ילדים עם קשיי למידה והתנהגות. מנחה סדנאות הורים ומורים במכון אדלר, מנחת מנחים ב”עיר ללא אלימות”, מתמחה בפסיכותרפיה ומאמנת נוער וצעירים להתמודדות עם קשיי קשב וריכוז ודחייה חברתית. לאתר של שני

[/fancy_box]

יותר חוגים, פחות לימודים

בגיל ההתבגרות, הכול הופך למסובך ולמסוכן יותר. העצמאות החדשה מאפשרת לנער לבקר את חייו ולהתבונן בהם בצורה אחרת. לעיתים קרובות, המתבגר מרגיש שבבית הספר הוא משקיע הרבה אך מקבל מעט, ולכן הוא עלול, באופן כמעט אוטומטי ואפילו לא תמיד מודע, לזנוח את הלימודים בבית הספר ולבחור לעצמו מקום חדש שבו תנאי הקבלה נמוכים יותר: חבורות, שוטטות, פשיעה, סמים, אלכוהול, הימורים וכיו”ב.
לצערנו, גם איתור מוקדם וטיפול רגיש של ההורים לא תמיד פותרים את הבעיה. גם כשמדובר בילד לקוי למידה “מטופח” שהצליח לשרוד בכיתה רגילה ולמלא את מטלותיו הלימודיות, הוא עדיין סוחב על גבו רצף חוויות מייאשות, תסכול מהקצב האיטי שבו הוא מתקדם ומההישגים הנמוכים ביחס להשקעה שלו.
הורים רבים סבורים בטעות כי אם הילד יצליח, לאחר מאמצים רבים, להעלות את ממוצע הציונים שלו – אז גם הביטחון העצמי שלו יעלה. אלא שבפועל אין זה קורה כך. ההתעקשות של ההורים על למידה בשעות הפנאי משפיעה בעיקר לרעה על מערכת היחסים שלהם עם הילד ומכאן גם על הדימוי העצמי שלו. לתסכול של הילד מתלווה גם תחושה קשה על כך שהוא מייאש ומאכזב את הוריו.
כבר כתבתי בעבר על כך שהפתרון לנזקים המשניים של הפרעת הקשב ולקויות הלמידה הוא הקטנת החלק היחסי של בית הספר בחייו של הילד. כלומר, אם נחלק את עוגת 24 השעות שלנו, כל עזרה לימודית ותמיכה רגשית מגדילות את הנפח של בית הספר בחיי הילד. ולמעשה, מעצימות את נקודות התורפה והחולשה של הילד.
להיפך. דווקא יצירת אלטרנטיבות כמו חברות בתנועת נוער או בקבוצת ספורט (גם במחיר “בזבוז” של זמן לימודים) יכולות להעניק לילד פרופורציות שהעולם לא מסתכם רק בנעשה בין כותלי בית ספר, המקום שבו הוא חלש. בזכות חוגים ועיסוקים אחרים בשעות הפנאי, הילד לומד שיש בו גם כישורים שמאפשרים לו להצליח במקומות אחרים ואינם באים לידי ביטוי בבית הספר, או נחשבים שם כ”לא חשובים”.

עוד כתבות בנושא:

 

הביטחון העצמי בעלייה

כיצד הצלחה בפעילות בלתי פורמלית עשויה לשפר את תפקודי הילדים לקויי למידה וקשב?
העלאת הביטחון העצמי: השתתפות אינטנסיבית בחוג מתאים והצלחה בו היא הזדמנות מצוינת להיחשף ל”עולם האמיתי” ולהבין שהקושי בבית הספר לא חייב לזלוג לכל תחומי החיים. ילד יכול לגלות שכישורים שקיימים בו הם בעלי ערך. הדרכה בתנועה, יכולות ספורטיביות, כישורי ריקוד – כל אלו זוכים להתייחסות ולמחמאות שמעלים באופן ישיר את הביטחון העצמי. ברוב המקרים, מאמני הספורט, כמו גם שאר מדריכי החוגים, נוטים לעודד את המשתתפים כל העת. ידוע גם ממחקרים שונים שנעשו בעולם כי קיים קשר בין פעילות גופנית לבין התקדמות טובה יותר בלימודים. החוקרים סבורים כי ילד שפעיל מבחינה גופנית מגביר את סיכויו להישגים גבוהים יותר בבית הספר. לדבריהם, ייתכן וקיים לכך הסבר פיזיולוגי מכיוון שפעילות גופנית מגבירה את זרימת הדם בגוף והמוח מקבל יותר חמצן. בנוסף, פעילות גופנית מגבירה את הייצור של הורמונים שונים, כמו אנדורפינים, שמצמצמים את רמת הסטרס ומשפרים את מצב רוח. שתי תופעות אלה תורמות לסיכויים להצליח יותר בלימודים, ובוודאי להרגשה הכללית הטובה.
חיזוק תחושת השייכות: חברות בתנועת נוער, נבחרת ספורט, או בלהקת מחול מעניקה לחברים בה תחושת שייכות עמוקה וגאוות יחידה. דרך תחושה זו מפתחים החברים מוטיבציה גבוהה ואחריות אישית.
שיפור תפקודי ניהול: ספורט קבוצתי או קבוצת מחול מחייבים את השחקנים או הרקדנים להגיע בזמן עם כל הציוד, לשמור על חוקים וכללי התנהגות, להגיע בתלבושת מתאימה, לעבוד עבודת צוות, לקבל את מרותו של המאמן או הקפטן, להתייחס בכבוד לחברים בקבוצה ולמתחרים. הצלחה במשימות אלה משפרת באופן משמעותי את תפקודי הניהול ובאופן עקיף מובילה לשיפור המשמעת ותפקודי הניהול גם בבית ובבית הספר.
שיפור מיומנויות חברתיות: אחת התרומות המרכזיות של השתתפות בחוגים היא טיפוח מיומנויות חברתיות, החל משיחות בשולחן היצירה, דרך שיחות בחדר ההלבשה בסטודיו למחול, דיונים בשכבה הבוגרת של התנועה ועד משחקים קבוצתיים שבהם משתתפים מספר רב של ילדים. בנוסף, יש חוגים שבהם רמת המחויבות והתיאום בין הילדים שטחית, אך ישנם גם חוגים שבהם נוצרת תלות רבה בין המשתתפים, המתבטאת בתהליכי שיתוף פעולה הדוקים כמו: תיאום מהלכים, הובלת משחק ויצירת משחק ביחד עם האחרים.
התמודדות עם הפסד וחוסר הצלחה: ברוב הפעילויות הבלתי פורמליות נדרשת מהילדים התמודדות עם תחרותיות, בין אם בין שתי קבוצות ובין אם בניסיון לשפר הישג אישי. הפעילות אחרי הצהריים מזמנת למידה משמעותית של דחיית סיפוקים, אכזבה, ויתור והתמודדות עם מצבים מתסכלים אחרים. ילד שילמד בחוג להתמודד עם עבודת יצירה שלא הצליחה יוכל בהמשך להתמודד בהצלחה עם ציון נמוך או עם עבודה שכשל בה. קבלה נאותה של הפסד תכשיר את הילד להתמודדות בחברה.

אז איך עושים את זה?

למרות כל הכתוב לעיל, לעיתים מאוד קשה “לגרור” את הילדים הללו לחוגים. וגם אם הצלחנו, לעיתים קשה להשאיר אותם שם כי הרי קושי בהתמדה הוא חלק מהפרופיל ההתנהגותי שלהם.אז מה עושים?
1. התמדה בחוג היא תנאי קיומי: חשוב שההורה באמת באמת יבין שהשתתפות הילד בחוג היא תנאי קיומי להצלחתו בחיים. משום מה רוב ההורים רואים קשר בין הצלחה אקדמית לבין הצלחה בחיים ומעטים רואים קשר בין התמדה בחוגים לבין הצלחה בחיים.
2. מסרים סותרים: כשאנחנו אומרים לילד שחוג זה חשוב, אבל אנו מסכימים שיפסיד אימון כי יש לו עבודה להגיש, אנו למעשה אומרים לו שהגשת העבודה חשובה יותר מאימון. כשאנחנו רצים אחריו משבת לשבת כדי לצפות במשחקים שלו, מקשיבים באריכות לרשמים שלו מהפעילות ותולים בסלון את יצירות האומנות שלו – הילד לומד כי החוג חשוב לנו, ההורים. מבחינתו, הצלחה בחוג שווה לפחות כמו הצלחה בשיעור חשבון, אם לא יותר.
3. בלי תנאי: הורים רבים אומרים לילדים “אני משלם רק אם תתחייב להתמיד בחוג”. זו בקשה לגיטימית לכאורה, אבל מפחידה מאוד ילדים לקויי למידה שמכירים את עצמם. ההמשך הוא שהם לא יעזו לבקש חוג כי בתוך תוכם הם הפנימו את המסר שחייבים להתמיד.
4. דוגמה אישית: רובכם משתתפים בחוג כזה או אחר, ואם לא אז כדאי שתתחילו. שתפו את הילד בחוויות שלכם והזמינו אותו לצפות בכם. הילד ילמד שאבא לא רק עובד בעבודה נחשבת כי הוא הצליח בלימודיו בבית ספר, אלא הוא גם מתאמן בקאנטרי, וזה חשוב לא פחות.

 

 

עוד בנושא

commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.