מאת ד״ר גיל מאור.
שייך לקטגוריית בצפר, חינוך
shutterstock_210797443

עוברים לחטיבת הביניים. צילום: shutterstock

 

תקופת המעבר לחטיבת הביניים היא מורכבת ולחוצה בחייו של כל תלמיד, קל וחומר כשמדובר בתלמיד הסובל מהפרעת קשב או לקות למידה. היערכות מוקדמת ויצירת חוסן יכולות להקל מאוד על המעבר ולסייע לתלמיד לחוש ביטחון ולהצליח בלימודים

 

המעבר לחטיבת הביניים הוא אירוע משמעותי בחייהם של כל תלמיד ותלמידה. מעבר זה מייצג שינויים ותמורות שהנער/ה עתידים לעבוד בתקופה קצרה של שלוש שנים, שבמהלכה הם ייכנסו באופן רשמי ל”גיל ההתבגרות”. בחסות תהליכי התבגרות אלה, הנערים יגבשו הרגלי התנהגות ודפוסי אישיות שיאפיינו אותם גם במהלך חייהם הבוגרים.
השינוי המשמעותי ביותר מתרחש בתקופה הראשונה כתלמידי כיתה ז’. בתקופה קצרה זו עובר התלמיד ממסגרת קבועה ויציבה, ממחנכת שמלווה אותו ומצוות מורים מצומצם – למערכת של כיתות שונות ודמויות חינוכיות משתנות. גם מידת האחריות שלו לתפקודו השוטף כתלמיד גדלה. לכל אלה נוסיף את השינויים הטבעיים הכרוכים בכניסה לגיל ההתבגרות, ואת השינוי, שלדעתי הוא המשמעותי ביותר – המעבר מהיותו הבוגר ביותר בבית הספר לצעיר ביותר.
מעברים אלו מהווים פוטנציאל למינוף ולהעצמת בני הנוער. תלמיד שיידע לנתב את השינוי להתחדשות, להתעצמות וליצירת מארג קשרים חדש, יפיק מתקופה זו כוחות והנאה. מאידך, מי שמעבר זה יקשה עליו עלול למצוא עצמו מתמודד עם קשיי הסתגלות עד כדי נשירה מבית הספר.

הקשיים מהיסודי עוברים לחטיבה

המעבר קשה עוד יותר עבור תלמידים המאובחנים כסובלים מהפרעת קשב ומלקויות למידה. קשייהם קשורים באופן עקיף לקשיים האובייקטיביים שחוו בבית הספר היסודי בתחום הלימודי והחברתי. קשיים אלו מחלישים את החוסן הטבעי שלהם בהתמודדות עם קשיים עתידיים.
אולם, המעבר לחטיבת הביניים טומן בו גם קשיים ישירים. למרבית לקויי הלמידה, בצורה מובהקת עוד יותר, מתוארים קשיים בתפקודי ניהול, שהם אוסף של מיומנויות ניהוליות הקשורות בתפעול תקין של הפרט במרחב תפקודו. לפגיעה בתפקודי ניהול יש השלכות על ויסות רגשי והתנהגותי, יכולת תכנון, יכולת לבצע מעברים בין מקומות וזמנים, תיאומים רבים הקשורים לכיתה, מקום, מורה, ועוד.
דיון בנושא מעבר לחטיבת ביניים ולקויות למידה וקשב מחייב הבנה של הצרכים והלחצים המופעלים על תלמיד לקוי למידה כשהוא עובר לחטיבת ביניים, וכפועל יוצא – נפגע גם תהליך ההסתגלות שלו למסגרת הלימודית. מניסיוני, תלמידים בעלי הפרעת קשב ולקות למידה מגיעים לרוב חדורי מוטיבציה לשנות תדמית ולעלות על מסלול ההצלחה. אולם, לרוב בתקופה קצרה מאוד המציאות טופחת על פניהם והם חוזרים לדפוסי התמודדות ישנים, שלעיתים מביאים לנשירה.
החדשות הטובות הן שאפשר להיערך מבעוד מועד למעבר לחטיבת הביניים ולעבוד עם הנער כדי לייצב סביבו סביבה מכילה ומעצימה שתאפשר לו חוסן בהתמודדות, בפרט בתקופה המשמעותית והמורכבת של תחילת השנה.

עוד כתבות בנושא:

 

מה אפשר לעשות?

איך מתמודדים טוב יותר עם המעבר לחטיבת הביניים?
תיאום ציפיות: רצוי לתכנן את התקופה הראשונה של חטיבת הביניים, בכל הנוגע לבניית רמת ציפיות ריאלית, סולם הצלחות בר ביצוע ובר מדידה. בתכנון התקופה הראשונה רצוי להתייחס להתמודדות עם קשיים צפויים.
תפקודי ניהול: רצוי לבצע תכנון של תפקודי ניהול למהלך שנת הלימודים. מדובר בתכנון העוסק במיומנויות בקרה. אפשר להשתמש לעניין זה בספרי עזרה עצמית. כמו גם, במקרה הצורך, להסתייע בהדרכה ממוקדת וקצרה של גורם המכיר הכוונה של תפקודי ניהול למתבגרים.
הגברת החוסן: רצוי להיערך מבעוד מועד להגברת חוסן בהתמודדות. חוסן מורכב מהערכת מצב מול כלים זמינים להתמודדות. ככל שהנער יוכל לתרגל התנהגויות ביטחון בתחילת השנה ולהשתחרר מאמונות פוגעניות, הוא ישפר את רמת המאמץ שיוכל להשקיע בהתמודדות שלו עם קשיים ואתגרים.
אבחון דידקטי: רצוי לבחון תוכנית אבחון התואמת את צרכי התלמיד. מניסיוני, 80 אחוזים מהתלמידים המבקשים לבצע אבחון פסיכו-דידקטי מבצעים אבחון מיותר. חשוב לזכור שאבחנה של הפרעת קשב מספקת מזה כשנתיים התאמות לימודיות של תוספת זמן. לתלמיד הזקוק למערך התאמות רחב יותר ונמצא שסובל מלקות למידה, נדרש בדיקה עם צוות בית הספר לגבי סוג הלקות ולאילו התאמות הוא יהיה זכאי בגינה.
תכשירים תרופתיים: לתלמידים שאובחנו כסובלים מהפרעת קשב, רצוי להיוועץ עם רופא מומחה הבקיא בהפרעת קשב ולבחון את הצורך להיעזר בתכשירים תרופתיים על פי הצרכים של התלמיד, בכל הנובע למשך השפעה ומינון אופטימליים.

 

הכותב הוא מהחוג לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי ובעל המרכז להפרעות קשב “ד”ר קשב” בנושא המעבר לחטיבת הביניים