מאת רן שמשוני.
שייך לקטגוריית בצפר, חינוך ותרבות
shutterstock_212994082

חוזרים בקלות ללימודים. צילום: shutterstock

החופש הגדול אוטוטו מסתיים, וצריך להתכונן לקראת שנת הלימודים הממשמשת ובאה. ארבעה צעדים שיהפכו את המעבר מחופשה לשגרת לימודים לנעים וחלק

 

החופש הגדול, או שאולי צריך לקרוא לו החופש הארוך, מסתיים. במשך שמונה שבועות הילדים שלנו מילאו את זמנם בבילויים בבריכה, בטיולים, חברים, טלוויזיה, ספרים, משחקי מחשב, סרטים ועוד פינוקים. עבור רובם היו גם התרעות “צבע אדום” או אזעקות עולות ויורדות. סדר היום של רובם נראה בערך כך: לישון עד הצהריים ולקום בדיוק בזמן לטבילה קצרה בים, לקניון או לחברים, לחזור למנוחת צהריים קצרה כדי לאגור כוחות לבילויים אל תוך שעות הלילה המאוחרות. בקרוב כל זה יהפוך לזיכרון רחוק שייעלם בשגרת הלימודים (לפחות עד החופש הבא).
עבור חלקנו החזרה לשגרה היא מבורכת כי בשבועיים האחרונים של החופש כבר טיפסנו על הקירות מרוב שעמום. אך, מצד שני עבור חלקנו מדובר בחזרה לשג-רע של הכנת השיעורים, ההתכוננות לבחינות, ההסתגלות למורה החדשה, לכיתה החדשה, לסנדוויצ’ים בארוחת העשר ועוד.
החזרה מתקופת הבטלה והמנוחה אל הלימודים והמשימות הנלוות נשמעת כמו משימה בלתי אפשרית, ולהורים למתבגרים יש פתרונות שונים, אך בעזרת העצות הבאות תוכלו להפוך את החזרה לבית הספר לנעימה יותר, גם להורים וגם לילדים.

1. מסכמים את השנה שחלפה

רגע לפני שנצלול פנימה (הפעם לשנה החדשה – לא לים הכחול), כדאי להסתכל על שנת הלימודים הקודמת ולנסות לבחון איך תפקדנו במהלכה מבחינה רגשית ומבחינה מעשית. ההסתכלות הפנימית הזו מאפשרת ראייה מחודשת של שנת הלימודים שדרכה נוכל “לסגור” את השנה שהייתה, להשלים עם כל הטוב והמאתגר שהיה בה, להסיק מסקנות ולקבל החלטות חדשות להתנהלות שלנו בשנה הקרובה. חשוב לא לדלג על השלב הזה גם עם ילדים קטנים יותר. במקרה כזה אנחנו ההורים נקיים איתם שיחה שתשקף את השיחה הפנימית שילד בוגר יותר יכול לעשות בעצמו.
על מה מדברים בשיחה כזו? בעיקר שואלים שאלות ומחפשים תשובות. מנסים להבין איך הייתה השנה שחלפה מבחינת הלימודים ומבחינה חברתית? מה אהבנו ולמה התנגדנו? מה היינו עושים אחרת ומה אפשר ללמוד מזה? וכמובן מה מכל זה אפשר ליישם בשנה הבאה. במסגרת השיחה הזו אפשר לשאול ולשוחח על נושאים רבים נוספים, בהתאם למה שאתם כהורים וגם מה שילדיכם מזהים כנקודות שכדאי להתייחס ולעבוד עליהן.

2. לומדים לנהל את הזמן

אם במהלך החופש הגדול הפעמים היחידות שהיה לנו חשוב לשמור על מסגרת זמנים היא כשלא רצינו לאחר לסרט בקולנוע (וגם זה בעירבון מוגבל), בתחילת שנת הלימודים נתמודד עם מערכת חדשה, דרישות חדשות (בעיקר במעברים בין כיתה ו’ ל-ז’ ובין ט’ ל-י’), חוגים חדשים, פעילות בתנועת נוער ועוד. לקראת סוף החופש כדאי לנסות למצוא את העוגנים המרכזיים שירכיבו את אילוצי הזמן של הילדים בשנת הלימודים שמתחילה. כך נוכל להיערך מראש, להכין את הילדים ולחסוך לכולנו לא מעט כאבי ראש וויכוחים.
איך עושים את זה? אחת הדרכים הטובות ביותר לנהל את הזמן היא שימוש ביומן (בטלפון החכם, באמצעות היומן שב-Gmail או ביומן מודפס כמו פעם). אם נרשום מראש את כל הפעילויות והעוגנים המתוכננים, נוודא שלכל משימה אנחנו מגדירים את שעת ההתחלה ואת שעת הסיום. צריך לשים לב לא לקבוע מועדי לימוד בזמנים שאנחנו יודעים שהם לא מעשיים (למשל, להגדיר בכל יום בשעה 16:00 שעתיים של לימודים, אך ביום שלישי למצוא מועד אחר כשיש פעולה בתנועת הנוער). אם נשמור את היומן הזה מעודכן ואמיתי – נצליח לקבל תמונה ריאלית ומחושבת של מה צריך לעשות, ומתי. כמובן שצריך להביא בחשבון שכל תוכנית היא בסיס לשינויים – אבל חשוב לעדכן את היומן גם בשינויים האלה.
אצל ילדים קטנים יותר חשוב לשים לב לנטייה שלהם לדלג בין משימות שונות (“חוק הדילוג”) או סתם לדחות (ולדחות) משימות קשות או כאלה שלא אוהבים לעשות. כדאי לנסות ולכוון אותם לסיים משימות שהתחילו ולהתמודד עם כאלה שהם אפילו לא רוצים להתחיל– אחרת מהר מאוד נאבד קשר בין התכנון לביצוע ונשאר עם יומן ריק – ועם ביצוע ריק גם כן.

עוד כתבות בנושא:

 

3. מארגנים את סביבת הלימוד

במהלך החופשה החדר היה המקום שבו הילדים אירחו חברים, שיחקו, השתוללו ובילו בו עד הצהריים או נחו בו קצת בין בילוי לבילוי. אז אחרי שהוצאנו את הכביסה, שאריות האוכל, פתחנו את החלונות והכנסנו קצת אוויר פנימה – הגיע הזמן לחשוב על איך אפשר לארגן את החדר בצורה הטובה ביותר ללימודים.
מה כדאי לעשות? חשוב לוודא שהשולחן והכיסא נוחים ומתאימים ללמידה, לבדוק שהמחשב (שבשאיפה לא נמצא בחדר) לא מוצב במרכז שולחן הכתיבה, אלא בצידו, ושהסביבה באמת מאפשרת למידה ולא “מושכת” לדברים אחרים. שינוי בסביבת הלמידה הוא שינוי לא פשוט, בין אם זה מכיוון שלא תמיד ברור לנו מה תורם ללמידה ומה מפריע (ללמוד עם מוזיקה ברקע זה טוב או רע?) ובין אם כי רכשנו כבר הרגלים מסוימים שלא תמיד קל לשנות אותם (למשל ילד שרגיל ללמוד על המיטה במקום ליד שולחן הכתיבה). חשוב להיות מודעים לאתגר ולהבין ששינוי כזה עלול לגרום לנסיגה זמנית אבל לאחר תקופת הסתגלות השינוי יכול לשפר את יעילות הלמידה ואת ההישגים.

4. מדברים על הרגשות והחששות

חשבנו וניתחנו את השנה שהייתה, רשמנו ביומן מה צריך לעשות ומתי, ארגנו את סביבת הלימודים בצורה האופטימלית, זהו אפשר כבר לחזור ללימודים? כמעט… לפעמים תוך כדי ההכנות וההתרגשות אנחנו שוכחים לדבר גם על הפחדים והחששות שלנו. תחילת השנה החדשה (אפילו אם זה באותו בית ספר ובאותה כיתה) יכולה להיות מלווה בלא מעט חששות ואתגרים. אמונה וביטחון עצמי הם הכלים הטובים ביותר להתמודד עם החששות הללו.
מה המסר שמעבירים לילדים? כאשר אנחנו לא מאמינים שאנחנו מסוגלים לעשות דבר מה, כנראה לא נצליח לעשותו. כך הדבר גם בנוגע ללימודים. אם הילד שלנו לא יאמין ביכולתו לקבל ציון 93, הוא לא יקבל ציון זה, גם אם מבחינת ההכנה והידע שלו הוא ברמה שמצדיקה ציון כזה. רק אמונה ביכולתו בשילוב הכנה מחזקת ונכונה יביאו הישגים גבוהים והצלחה. עכשיו זה הזמן הטוב ביותר כדי לבנות את הביטחון העצמי של הילד, לחזק אותו, לזהות את גורמי המוטיבציה המניעים אותו ולסייע לו לרכוש את התשתית המנטלית הנדרשת כדי לפתוח את השנה במומנטום חיובי ככל האפשר.

שתהיה לכולנו שנת לימודים מהנה ומוצלחת!

 

הכותב הוא איש חינוך ומומחה למיומנויות למידה, בעל תואר שני בחינוך ותואר ראשון בהנדסה. ממקימי פסיפס ובעל נסיון של 15 שנה בהנחיה והקניה של מיומנויות למידה להורים, סגלי חינוך וילדים. ממחברי הספר “סודות הלמידה”. לאתר של רן