מאת לימור בנדל.
שייך לקטגוריית הדרכת הורים, מאמרים, מין צעיר
shutterstock_206587315

רוצים לגעת. צילום: shutterstock

לנו, כמבוגרים, לא תמיד נעים לדבר על זה – אבל חשוב שנתגבר על הבושה ונשוחח עם המתבגרים שלנו על אוננות. במיוחד אם אנחנו “תופסים אותם על חם”. מדוע הם מאוננים (גם הן מאוננות כמובן), איזה מסרים חשוב להעביר להם לגבי האוננות (זה טבעי ונורמלי), ולמה לא לשאול אותם “מה עשית בחדר?”

 

את במטבח מכינה ארוחת ערב. הילדה בחדר שלה משחקת בטאבלט. הילד בסלון ואת שומעת אותו מזפזפ מדי פעם ומחליף תוכניות טלוויזיה. האוכל כמעט מוכן. בעלך יחזור הביתה בעוד חמש דקות, ואת רוצה להתחיל לערוך את השולחן. ניסיון העבר שלך לקרוא למתבגר שלך לעזרה, כשהוא שקוע בתוכנית כלשהי בטלוויזיה אף פעם לא צלח, ולכן את מחליטה ללכת לסלון ולבקש ממנו פנים מול פנים שיבוא לעזור לך לסדר את השולחן לפני הארוחה.
שום דבר לא יכול להכין אותך לקראת המראה שאת הולכת לראות. יש שקט בסלון ורק קולות תוכנית הנוער שהוא צופה בה נשמעים מהמסך. כשאת מתקרבת בשקט לעברו, כדי לא להבהיל אותו, את קולטת מה קורה על הספה. הבן שלך יושב שם עם היד בתוך המכנסיים שלו ומאונן בעונג מול השחקנית התורנית בסדרה. חשכו עינייך. את עומדת המומה מול המראה הזה. הוא רק בן עשר. אין לך מושג מה לעשות ואיך להגיב למראה הנער המאונן מולך.

“אולי הילד/ה שלי סוטה?”

בערבים שאני מנחה, הורים רבים מספרים לי שהם “תופסים” את בני הנוער שלהם במצבים אינטימיים עם עצמם – מאוננים. חלקם עושים זאת לעיתים גם ליד אחרים בחדרים משותפים כמו הסלון, חדר המחשב או חדר המשחקים, ולא רק בחדרם הפרטי. רבים מההורים מוצאים את עצמם חסרי אונים והם לא יודעים מה לעשות במצב שכזה.
מורות רבות וגננות מתארות בפניי ילדים שעוסקים באוננות בשעת סיפור בגן או בזמן שיעור בבית הספר, והן נשארות פעורות פה ומבוהלות מול התופעה. האם זה נורמלי? האם זה בסדר שזה קורה? אולי הילד/ה שלי סוטה? זה לא מוקדם מדי? זה לא יעשה לו/לה נזק? – אלה השאלות שאני תמיד נשאלת.
חלקנו גדלנו בבתים שבהם קיבלנו מסרים לא טובים לגבי אוננות. בבתים דתיים ומסורתיים יש איסור מפורש לעסוק באוננות. יש כמה משפטים ששמעתי ממטופלים בקליניקה שלי, שההורים שלהם אמרו להם כילדים בזמן שהם “נתפסו” מאוננים: “אם תאונן יגדלו לך שערות על הידיים”, “אתה תהיה עיוור אם תמשיך”, “את תהיי נכה בגלל שאת מאוננת”, “צריך לשטוף לך שם עם אקונומיקה עכשיו! זה מלוכלך!”.

עיין ערך: אוננות

בואו נתחיל בהגדרה: אוננות היא פעולה מינית עצמית המשמשת לסיפוק והנאה מינית. זוהי פעולה טבעית ונורמלית, המתרחשת בכל הגילים החל מינקות אצל תינוקות ועד גיל זיקנה. פעולה זו בצורתה המינית מתחילה להתרחש בשלב ההתבגרות. באמצעות האוננות גברים ונשים לומדים להכיר את העונג המיני שהגוף הנפלא שלהם יכול להעניק להם, הם לומדים לאהוב את עצמם, לפתח קירבה ולחזק את הביטחון העצמי שלהם. אנשים שמאוננים גדלים עם מודעות עצמית יותר גבוה ותחושת רוגע ושלווה מובנים. פעולת האוננות מתרחשת על ידי גירוי פיזי ישיר או עקיף של איברי המין. נשים מגרות את פתח הנרתיק או/ו הדגדגן ואצל גברים הגירוי נעשה בפין, באשכים ובפי הטבעת. הנאה זו יכולה להסתיים באורגזמה ובחיבור לתחושה גופנית נפלאה של סיפוק, רוגע ושחרור. אוננות לא מזיקה גם אם היא נעשית בגיל ההתבגרות כמה פעמים ביום, אלא רק אם היא פוגעת בהתנהלות יומית וחברתית תקינה.
בשלב הילדות פעולת האוננות איננה לגירוי מיני אלה מהווה חלק מחקירה נורמלית של הגוף. אצל תינוקות מגע באיבר המין הוא חלק מההיכרות שלהם את גופם מתוך סקרנות טבעית. כמו שהם לומדים שיש להם ידיים, אף ובטן, הם נוגעים באיבר המין ומרגישים שממש נעים לגעת שם ונשארים למגע ממושך. חלק מההורים מספרים שהילדים משתפשפים בפינות השולחן בסלון, בכיסאות שונים ברחבי הבית, ואפילו במשחק על הרגל של מי מהם. ישנם הורים שמגיבים בתגובה חריפה כמו: “לא!! אסור!! מגעיל!!” וגם מוציאים לילד/ה את היד מהאיבר ואפילו נותנים מכה על היד. תגובה זו מלמדת את הילדים כי פעולה זו של מגע עצמי וגירוי עצמי היא אסורה. שעונג הוא אסור. תגובות אלה עלולות לגרום בעתיד לבעיות מיניות שונות כמו: שפיכה מוקדמת או חוסר אורגזמות נשיות, חוסר היכולת להיות אינטימי עם אדם אהוב ובן זוג. חיבור נושא המיניות לתחושות של סלידה וגועל וכן תפיסה כי העיסוק במין הוא דבר אסור, מביך ומבייש. רגשות כאלה יגרמו בעתיד לביטחון עצמי נמוך, לריחוק חברתי ולחוסר אהבה עצמית.

עוד כתבות בנושא:

 

 לא לייצר דור המשך לבורות מינית

תהליך ההתבגרות המינית והמעבר מילדות לבגרות מתחילים אצל בנות מגיל תשע עד 12 ואצל בנים מגיל עשר עד 14. בסוף גיל ההתבגרות מגיעים בני הנוער לבגרות מינית, אך לא בהכרח לבגרות נפשית. כאן, לעומת הינקות, המחשבות המיניות מוצמדות לגירוי איברי המין.
לפעמים המעבר מילד/ה לנער/ה מתבגר/ת קשה רגשית להורים. לחלק מההורים קשה לקבל את הרעיון שהילדים הקטנים שלהם הפכו ליצורים מיניים. לפעמים שלב זה גם מעלה קושי אישי של ההורים במיניות הזוגית שלהם. כאן חשוב לעצור לרגע ולחשוב – איזה מסר אתם מעוניינים להעניק לילדים שלכם בנושא מיניות? האם אתם רוצים שגם להם יהיו בעיות במיניות? האם תרצו שגם הם יחוו חיבור של מיניות למקום של בושה, אשמה או איסור? סביר להניח שלא.
אפשר להבין שהגיע הזמן לשנות. לא לייצר דור המשך לבורות מינית. מחקרים פסיכולוגיים אחרונים, העוסקים בנושא תקשורת מינית בין הורים למתבגרים, מראים בצורה ברורה – הורים ששוחחנו עם ילדהם בצורה פתוחה, אוהבת וטבעית על מיניות ייצרו ילדים אחראים יותר שקיימו יחסי מין בגיל מאוחר יותר כשהיתה להם מוכנות נפשית לכך. עוד נמצא במחקרים אלו כי בני נוער בעלי מודעות מינית גבוהה, שהוריהם פתחו איתם שיח חופשי בנושא מיניות, השתמשו בקונדומים באמצעי מניעה בצורה אחראית יותר.

ראיתם את הילד/ה מאוננ/ת – מה עושים?

חשוב לחבר את האוננות למקור של שמחה ועונג. לא להראות פניקה, להיבהל או להיכנס ללחץ מזה שהילדים מאוננים. בחיוך להגיב שזו פעולה נהדרת וטובה! בשלב הראשוני, כשהילדים עדיין קטנים לפני הבגרות המינית, יש להסביר להם מהו מרחב פרטי ומהו מרחב ציבורי. למדו אותם מהי “צנעת הפרט” – אפשר להסביר שיש פעולות מסוימות שעושים בחברה (בסלון) ויש פעולות שהן מוצנעות יותר ועושים במרחב החדר הפרטי שלי או במיטה שלי, ושזה נפלא ומבורך לגעת בגופי בחדרי הפרטי. אין צורך בשלב זה בידע מיני נרחב – להתאים את השיחה לגיל הילד. בשלב הצעיר השיחה היא עם המונחים פין ופות וכיף בחדר שלך.
ובשלב ההתבגרות? אם ראיתי את המתבגר/ת שלי מאוננ/ת? קודם כל תירגעו. השיחה שלכם איתם צריכה להיות נעימה, שקטה ונינוחה. הכול בסדר. הם מתבגרים. רצוי להגיד להם שזו פעולה נורמלית ואין צורך להתבייש בה. אפשר להסביר למתבגר שזו פעולה שבני נוער ומבוגרים נהנים ממנה מאוד והיא טבעית ונעימה, אבל אם נמצאים בבית הספר או בחברת אנשים אחרים לא עושים אותה. הציעו למתבגרים ללכת לחדר או למיטה שלהם אם הם מרגישים את הצורך. כבדו את הפרטיות שלהם. אין צורך לשאול אותם “מה עשית בחדר?” אם הם נעלמים פתאום מהסלון.

מתי זה לא בסדר או יותר מדי?

  1. אם הילד מעדיף להיות לבד בגן או בבית, הוא לא יוצא לחצר ולא משתתף בפעילויות הגן ומסתגר עם עצמו.
  2. כשילדים כל הזמן משחקים במיניות וזה המפעיל העיקרי שלהם. משחקי רופא וחולה / אבא ואמא שכוללים הורדת בגדים ומגע
    באיברי המין.
  3. כשמשחקים מיניים מתרחשים בין ילדים לא בני אותו גיל – לקטוע מיד את הפעילות ולשוחח עם גורם חיצוני מומחה.
  4. כשהילדים מכריחים ילדים אחרים בכוח לעשות דברים שלא נכונים להם.
  5. אם בני הנוער חווים קושי חברתי ויש להם בעיות חברתיות בבית הספר והם מעסיקים עצמם באוננות יתרה וסגורים בחדרם במשך רוב שעות היום.

במצבים כאלה כדאי לערב גורם טיפול חיצוני ולהיעזר בייעוץ מקצועי.

 

הכותבת היא יועצת זוגית, אישית, מגשרת וסקסולוגית www.limorbandel.com