איך אני נראה?

אמנם לא רק בני הנוער נמצאים במרוץ למיתוג עצמי, אך בגיל ההתבגרות ה”מה חושבים עליי?” חשוב עוד יותר. הרשתות החברתיות הן כלי עבור מתבגרים ליצור לעצמם זהות אינטרנטית אישית כבקשתם, ותפקידנו, כהורים, הוא להזכיר להם לחשוב פעמיים לפני פרסום תמונה מביכה או פוסט מתחכם

הרשתות החברתיות המוכרות, כדוגמת פייסבוק ואינסטגרם, הפכו למעשה למנוע מיתוג פעיל. אלה פלטפורמות המאפשרות לנו להראות את עצמנו כפי שאנחנו רוצים שהאחר יראה אותנו. אנחנו מפרסמים ברשתות אלה תמונות ופוסטים שיכולים לשרת את תהליך המיתוג שלנו, ואף מקבלים תגובות ולייקים שמאשרים את הצלחת התהליך. ככה אנחנו רוצים שייראו אותנו.
במצב זה, כדי לעניין את האחרים ולעורר את תגובתם – אנחנו צריכים להעלות בכל פעם את הרף: לספר סיפורים מרגשים, לפרסם סטטוסים מצחיקים, להעלות תמונות שייצרו באזזז.

לעשות “רגע חושבים”

בני הנוער עושים ברשתות החברתיות האלה שימוש מוצלח מאוד. חלק ממש יוצרים לעצמם זהות אינטרנטית שיכולה להיות שונה ממה שהם באמת. האנונימיות שהרשת מספקת, לצד הצורך של בני הנוער בהכרה, מאפשרת להם לבנות את עצמם כ”מותג” שונה, ככל שהסביבה הדיגיטלית הנוכחית מאפשרת להם.
קצת קשה לתייג את התופעה כרעה או טובה. היא קיימת, היא עובדה, ולכן חשוב להכיר את המרחב ואת הכללים הפועלים בו. כהורים, אנחנו צריכים להזכיר לבני הנוער את ההשלכות וההשפעות, שיכולות להיות מרחיקות לכת, של כל פעולה שהם עושים ברשת. בני הנוער מצויים כל הזמן בדילמת המיתוג העצמי – מה להעלות? איך אני נראה? מה זה אומר עליי? חלקם מרוסנים בעשייתם, חלקם כלל לא חושבים על תוצאות מעשיהם, ביחס לאחרים או אפילו לעצמם.
כדי להסביר זאת לבני הנוער חשוב להזכיר להם לעשות “רגע חושבים” לפני שליחת ההודעה, הסטטוס או הפוסט. הם צריכים להביא בחשבון שמה שעולה לרשת נשאר ברשת. הרי כל אחד יכול, בכל זמן נתון, לחפש עליהם מידע, והדבר עלול לפגוע בהם כשהם יחפשו עבודה, יתגייסו לצבא, או סתם יסתכלו אחורה על מה שהם עשו כשהיו “צעירים”.
בנוסף, עלינו להזכיר להם את התפוצה המהירה-עד-כדי-ויראלית של הרשת – האם הם מודעים לכך שלכל תגובה או תמונה שהם מעלים יכולות להיות גם תגובות שליליות. האם הם מוכנים זה? האם הם מודעים לכך שהתמונה יכולה להגיע לעיניים הלא נכונות?

[fancy_box]

פנייה לעזרה

הקו הפתוח של איגוד האינטרנט מסייע לציבור הגולשים בכלל ולבני הנוער או הוריהם בפרט.

03-9700911 @ [email protected] @ באתר

[/fancy_box]

עוד כתבות בנושא:

• האם “לייק” לעמוד פייסבוק שקורא להחרים ילדה בכיתה הוא עילה לפנייה למשטרה?
• החופש והרשתות החברתיות: כללים שכדאי לקבוע כבר בתחילת החופש הגדול
• הגיל שאפשר להתחיל: האם להרשות לילדים פייסבוק לפני גיל 13?

התמונה באמת נעלמת?

אך המרוץ אחר המיתוג העצמי לא מסתיים בפייסבוק. ישנן אפליקציות שונות ומשונות שכביכול “שומרות” עליהם מפני הפרסום. קחו לדוגמה את הסנאפצ’ט. זוהי אפליקציית מסרים מהירים שאפשר באמצעותה לשלוח תמונה או טקסט, שמובטח שייעלמו כמה שניות אחרי השליחה. בני הנוער מרגישים מוגנים – הם יכולים להמשיך במרוץ המיתוג העצמי מבלי לחשוש שמישהו ייראה את התמונה המביכה או הארוטית. הם יכולים ממש לעשות מה שהם רוצים. אז זהו, שלא. האם אנחנו באמת באמת משוכנעים שהתמונות או הטקסטים נעלמים ולא יופצו אחר כך בשום מקום ברשת?
כדאי לדעת, בניגוד למה שבני הנוער חושבים, שימוש בסנאפצ’ט לא מבטיח שהתמונה או הטקסט ייעלמו לחלוטין. רק לאחרונה הגיעו לקו הפתוח של איגוד האינטרנט תלונות של נפגעים ששלחו תמונה בסנאפצ’ט מתוך ידיעה שהן ימחקו, אך מי שקיבל דאג לשמור לעצמו צילום מסך של אותה תמונה מביכה, ואם הוא יחליט לעשות בה שימוש – המיתוג העצמי של אותו מתבגר/ת לא יהיה מה שהוא התכוון.
זה קורה גם עם תמונות בעלות תוכן מיני המועברות בין בני זוג. תופעה זו – המכונה סקסטינג – הופכת להיות שכיחה ככל שהגבולות הם פחות ברורים, וככל שאנחנו מחפשים יותר גירויים. שני המתבגרים מאוהבים באמת, בטוחים שיישארו ביחד לנצח, וכמובן שאף אחד לא ייפגע בשני, הם מעבירים ביניהם תמונה בלבוש מינימלי או סרטון בעל אופי מיני, וכשהזוג הצעיר נפרד, ואחד הצדדים נשאר פגוע – התמונה נשארת ויכולה להיחשף על ידי אחד הצדדים.
גם במקרים אלה חשוב להזכיר למתבגרים שיעצרו ויחשבו לפני שהם מצלמים בנייד ו/או שולחים לחבר/ה. הם חייבים להבין שלהחלטות שלהם היום יכולות להיות גם השפעות בעתיד.

הכותבת היא מנהלת “המרכז לאינטרנט בטוח” של איגוד האינטרנט