המציאות שלנו מעודדת בחירה חופשית ומציעה מגוון מוסדות לימוד אלטרנטיביים. ועדיין, קשה להורים ולמתבגרים לקבל החלטה ולעזוב את התיכון הציבורי כדי לעבור לבית ספר אחר, שעשוי להתאים להם יותר. למה מעבר בית ספר דורש אומץ, ועם מה מתמודדים אלה שמחליטים להעז?
קוֹרְסוּס הוֹנוֹרוּם (cursus honorum) הוא מושג לטיני המתאר את מסלול המשרות הציבוריות שהיה נהוג ברפובליקה ובאימפריה הרומית. רק מי שהצליח לצלוח את הדרישות השונות של אותו מסלול נוקשה הצליח להפוך למשרת ציבור ברפובליקה. כלומר, בעת העתיקה קיים היה מסלול אחד מחייב המוביל אדם להצלחה חברתית וכלכלית.
באורח מעט אבסורדי, גם היום, במציאות שלנו יש כמעיין “קוֹרְסוּס הוֹנוֹרוּם” להשתלבות ולהצלחה בחברה הישראלית. המסלול הישראלי כולל משתנים רבים: בית הספר היסודי, תנועת הנוער, החוגים, חטיבת הביניים והתיכון. למה אבסורד? כי בשונה מעולם הערכים המסורתי שהיה נהוג בעת העתיקה, היום אנו חיים במציאות מגוונת המברכת שונו·ת ומעודדת בחירה אישית.
מי מהחברים נרשם לבית הספר?
אם כך, נשאלת השאלה, מדוע כל כך קשה היום למתבגרים ולהוריהם לעזוב את בית הספר הציבורי, האורגני שאליו הם משויכים, ולהשתלב בבית ספר המתאים יותר לצורכיהם ולרצונותיהם? שינויים ומעברים מהווים אתגר לא פשוט עבור מבוגרים ומתבגרים כאחד. אך אצל המתבגרים, לא מדובר רק בבחירה לצעוד אל הלא-נודע, אלא גם ביכולת לקבל החלטות מכריעות שאינן בהכרח ההחלטות ה”מקובלות”, הדורשות עוצמות נפש ומוטיבציה פנימית אמתית. תלמידות ותלמידים בוחרים לאיזו חטיבת ביניים או לאיזה תיכון להירשם בהתבסס על משתנים רבים ומגוונים, ביניהם: המיקום הגאוגרפי של בית הספר, החברים שנרשמו אליו, המוניטין והיוקרה שלו, המגמות הייחודיות ומקצועות הלימוד שהוא מציע, ההשתייכות הקהילתית והמסורת הלימודית-משפחתית של התלמיד. מתבגרים ומתבגרות רואים בהחלטתה זו את אחת ההחלטות הגורליות ביותר שהם נדרשים אליה בשנות התבגרותם. ככזו, תקופת קבלת ההחלטה, לצד תהליך ניסיונות הקבלה לבתי הספר המבוקשים, היא אתגר הטומן בחובו מתח רב ופוטנציאל חיכוך לא מבוטל.
אך, לאמתו של דבר, אותה בחירה גורלית אינה באמת בחירה אותנטית של המתבגרים. לעתים מתקבלת התחושה כאילו מדובר בברירת מחדל מוגדרת מראש או במעין אקט כמעט אוטומטי המנותק בפועל מרצונותיהם ושאיפותיהם של המתבגרים ולפעמים גם של הוריהם. לרוב, הפרמטרים המכריעים, אצל ההורים והילדים כאחד, הם הצרכים החברתיים של התלמיד, ובמילים אחרות – בית הספר שאליו מרבית החברים נרשמו. זאת לצד המרחק הגאוגרפי בין ביתו של התלמיד לבית הספר המיועד.
הורים, בחירת בית הספר התיכון היא גם קצת שלכם
פייסבוק למורים? כך תישארו בעניינים ותתגוננו מהסכנות ברשת
חינוך מיני, הדור הבא: הגישה השמרנית של משרד החינוך אינה מתאימה
למימוש העצמי יש חשיבות מכרעת
במקביל לתהליכי המעבר הסטנדרטים יש תלמידים שבכל זאת בוחרים במהלך שנות החטיבה או התיכון לעזוב את המסגרות הציבוריות הרגילות ולבחור בבית ספר “ייחודי”. דבריו של החוקר יוסי יונה מגדירים היטב את השינויים המתרחשים בשדה החינוך הישראלי בשנים האחרונות:
“התמורות החינוכיות, חברתיות והערכיות המשמעותיות שאותם עוברת החברה הישראלית בתחום החינוך… מאופיינות על-ידי שינוי מערכת הערכים המרכזית מערכים קולקטיביסטיים ולאומיים לערכים אינדיווידואליסטים המעמידים את הפרט והאינטרס העצמי שלו במרכז..”
המשמעות היא שמרבית התלמידים, הבוחרים להעז ולצאת מן התלם, עושים זאת כדי לממש אינטרס עצמי מובהק. בחירתם באה לספק צרכים עצמיים שלא טופלו כראוי ולא זכו למענה בבית הספר הציבורי הרגיל שבו למדו. כמנהל בית ספר פרטי ייחודי, אני נתקל מדי שנה בעשרות סיפורים של תלמידות ותלמידים שאזרו אומץ ובחרו במסלול שונה כדי לממש את שאיפותיהם. המשותף לכל אותם תלמידים היה הבנה פנימית, הדורשת מידה לא מבוטלת של בגרות, כי בית הספר הציבורי הרגיל שאליו הם רשומים לא יצליח לתת מענה לצרכים הלימודיים/ חברתיים/ רגשיים שלהם.
תלמידים רבים יצליחו לממש את שאיפותיהם בתחום הלמידה גם במסגרת כיתתית שבה ניצב מורה בודד מול 40 תלמידים ויותר, וגם כאשר יש בבית הספר כמה וכמה כיתות בשכבה. אבל יש תלמידים שהבינו שהתנאים הקיימים במסגרות הרגילות מייצרים מציאות שאינה טובה להם, לצמיחתם ולהתפתחותם. תחושת המוגנות והנראו·ת שלהן זוכה תלמיד בבית ספר שבו למעלה מאלף תלמידים אינה בהכרח בחירה אוטומטית של כל מתבגר. יש מתבגרים המבקשים לבחור במציאות בית ספרית אינטימית יותר, בתקשורת בין-אישית המאפשרת קשר אותנטי קרוב יותר בין המורים לתלמידים ומציאות של נראות ומוגנות נרחבים יותר. תלמידים העוברים לבתי ספר אלה מבקשים מקום לימודי שיראה אותם כפי שהם מבלי להשוותם לקבוצת התייחסות כלשהי. הם מבקשים שבית הספר יספק להם את הצרכים הנדרשים להם בתהליך הלימודי/ חברתי כדי שיצליחו לממש את עצמם בחוויה של הצלחה והתקדמות.
בדרך כלל, לכל התלמידים שהעזו לבחור במסגרת ייחודית שתספק את צורכיהם ותוביל אותם להצלחה, זוכים גם לתמיכה של ההורים למהלך. מכיוון שהבחירה בדרך אחרת, המנוגדת למסלול המקובל, מהווה אתגר עצום בגיל ההתבגרות, רק תלמידים הזוכים בהורים מלווים וקשובים התומכים בהם בתהליך, יצלחו את המהלך המורכב של בחירה ומעבר.
הכותב הוא מנהל קמפוס “אנקורי” בירושלים. אנקורי היא רשת תיכונים אינטרניים פרטיים, בפיקוח ובהכרה של משרד החינוך
