מאת עידית גודס-גרינבאום.
שייך לקטגוריית בלוג אורח, בלוגים

חשוב לגעת בילדים שלנו, וגם חשוב שהם יגעו בנו. הצעה לתרגול ביתי במגע בשיטת “ריו אביירטו”. כדאי לנסות את זה בבית, גם כשהם כבר בגיל ההתבגרות

 

בחיי היומיום אנחנו נוגעים הרבה בילדים שלנו, בעיקר מגע אקראי ולא מתוכנן. פה חיבוק, שם נשיקה, פה ליטוף, שם נגיעה. כל אלה חשובים מאוד כמובן, אבל רצוי גם שהילד יתנסה במגע ממושך ומכוון יותר, כזה שמאפשר לו להתחבר לתחושות הפנימיות שלו, להכיר את גופו ואת נפשו, להירגע ולהתאזן. כדי להתאמן במגע עם הילד לא צריך לקחת אותו למטפל מומחה במגע, אפשר בקלות לעשות את זה גם בבית, ביחד.

מה עושים?

  • מיצאו זמן שקט שבו אתם יכולים להיות שניכם יחד בלי הפרעות (אפשר לסגור את דלת החדר של הילד כדי שיתר בני הבית לא יפריעו), הימנעו מאור חזק מדי. אפשר לשלב גם מוזיקה מרגיעה ושקטה, אך אין חובה.
  • בקשו מהילד לשכב בנוחות על הגב ולהניח את ידיו על הבטן ו/או החזה ולהקשיב לנשימותיו. הנחו אותו לשאוף עד קצה השאיפה ולנשוף עד “הטיפה האחרונה”.
  • אחר כך בקשו ממנו לפרוש את הידיים לצדדים והניחו אתם את הידיים שלכם במנח המאפשר לכם להרגיש את נשימותיו.
  • נשמו יחד איתו. חשוב שאתם תנשמו עמוקות ותהיו נינוחים. הנשימות העמוקות שלכם יעזרו לכם להתכוונן יותר טוב למגע וגם לילד להירגע.
  • התחילו במגע עדין ורך באזור הראש והפנים ולאט לאט רדו לידיים, כפות ידיים, אצבעות, רגליים וכפות רגליים. השתהו בכל אזור בהתאם להרגשתכם. סמכו על ההנחיה הפנימית שלכם.
  • שימו לב שהילד אינו מכווץ את השפתיים, עליהן להיות קצת מרווחות.
  • הנחו את הילד להיות קשוב למה שתופס את תשומת ליבו באותו רגע, בין אם זה רעש מבחוץ, רגש, מחשבה או תחושה פיזית. בקשו ממנו שלא ינסה לסלק שום תחושה או מחשבה, אלא פשוט שישים לב למה שהוא חווה. הנחיה זו חשובה מאוד כדי שהילד ילמד שאין רגש או מחשבה שהם לא רצויים.
  • אל תנהלו שיחות עם הילד בזמן המגע.
  • אחר כך בקשו מהילד לעבור לשכיבה על הבטן, וגם כאן עברו בהדרגה מהראש לרגליים או מהרגליים לראש תוך השתהות, ולא במהירות כדי “להספיק הכל”. איכות המגע חשובה יותר מההספק.
  • אפשר גם להתחיל משכיבה על הבטן ואחר כך לעבור לשכיבה על הגב.
  • בחרו דרך או “טקס” שיציינו את סיום הטיפול. הנחת ידיים על בית החזה ונשימות משותפות, נשיקה על המצח או כל דרך אחרת.
  • לאחר הטיפול – שאלו את הילד איך הוא הרגיש.

ייתכן מאוד שבפעמים הראשונות הילד יהיה חסר סבלנות וחשדן כלפי העניין. לכן כדאי להתחיל מטיפול קצר של כמה דקות ולהאריך אותו בהדרגה לכרבע שעה (כן, זה הכל. לא צריך לפנות בלו”ז שעה וחצי). כשהילד מתרגל לטיפול המגע, הנחו אותו לשכב בהרפיה במשך כמה דקות נוספות גם לאחר שסיימתם.

 

זמן איכות: מה אפשר לשחק עם מתבגרים חוץ ממשחקי מחשב?

קשר בינדורי: “זמן איכות” הוא הכרחי, גם אחרי שהם חוצים את גיל 20

לגעת ביופי: למה כל כך הרבה בני נוער סובלים מתפיסה בעייתית של דימוי הגוף?

 

ועכשיו – להיפך

אחרי כמה פעמים שבהן הילד היה “המטופל”, תגידו לו שגם אתם תשמחו לקבל טיפול קצר מידיו. למה חשוב לתת לילד לטפל גם בנו? בראש ובראשונה, כי זה מעצים אותו לדעת שגם הוא יכול להעניק למבוגר החזק רגעים של הנאה ותמיכה. בנוסף, דרך המגע – הילד לומד על הכוחות, הכשרונות והיכולות שלו, לומד לסמוך על עצמו ועל ההנחיה הפנימית שלו ולומד להיות קשוב ורגיש לאחר. המגע הזה גם מקרב ביניכם ומעביר לילד את המסר כי אתם סומכים עליו ונותנים בו אמון.

מה עושים?

  • שכבו, ובקשו מהילד לחקות את מה שאתם עשיתם לו ולגוון כמידת רצונו.
  • אם משהו במגע שלו לא נעים לכם – אמרו לו בעדינות איך לשנות זאת. התמסרו למגע ואל תנחו את הילד במילים.
  • הטיפול לא צריך להיות “נכון”, אלא כמידת רצונו ויכולתו של הילד. מומלץ להשמיע מוזיקה מלווה שתעניק השראה ותכניס לאווירה.
  • אפשר לגוון את הטיפולים: טיפול מגע בעזרת כדור טניס, באמצעות ליטופים של צעיף, ועוד.
  • בסוף הטיפול הביעו את הערכתכם והנאתכם. אפשר לשכב כמה דקות יחד לחיבוק משותף עם הילד.
  • את הטיפולים במגע חשוב לעשות בהדרגה, בלי כפייה ובלי כעס. תנו לתהליך את הזמן שלו.

 

הכותבת היא מנחת קבוצות מוסמכת בתנועה, מגע והרפיה בשיטת “ריו אביירטו”. לעמוד הפייסבוק של עידית