מאת דינה רשמן.
שייך לקטגוריית בריאות, גוף ונפש, הדרכת הורים

constipation and Passover. shutterstock

 

החופשה הארוכה מזמנת לילדים ולבני נוער הרבה מצות עם שוקולד וישיבה ללא מעש מול המסכים (מי אמר פעילות גופנית?). התוצאה: בעיות עיכול והתפתחות הדרגתית של עצירות. דינה רשמן מסבירה מה גורם לעצירות אצל ילדים ואיך נימנע ממנה בייחוד בחג. ההמלצות נכונות גם למבוגרים

 

מיד אחרי פסח בשנה שעברה, הגיעה אליי לירון יחד עם אמה והתיישבה בקצה הכיסא כשהיא מכווצת ומחזיקה בבטנה בשתי ידיה. לשאלתי מה הביא אותן אליי, השיבה לירון כי היא סובלת מכאבי בטן, כאבי ראש, בטן נפוחה ועצירות שנמשכת כבר מעל לשבוע. מעבר לכך, מדי פעם במהלך השנה יש לה רק יציאה או שתיים בשבוע, ולכן רופא המשפחה הפנה אותה לייעוץ תזונתי.
התחלנו טיפול. הדגש הושם על שינוי הרכב התזונה שלה למזונות עתירי סיבים ועל הקניית הרגלי יציאה. לירון סבלה מעצירות לעתים קרובות, אולם במהלך פסח החמיר מצבה עוד יותר. מנהגי החג, כידוע, כוללים אכילת מצות ומאכלים מקמח מצה או קמח תפוח אדמה. השילוב הבלתי נמנע של ארוחות משפחתיות הגדושות במזון שאיננו רגילים לאכול בשאר ימות השנה יחד עם המצות גורם הפרעות עיכול לחלק גדול מהאוכלוסייה. הפרעות אלו יכולות לבוא לידי ביטוי בכאבי בטן, באי נוחות, בגזים וכמובן בעצירויות.

 

“נורה אדומה”

איך נזהה “עצירות כרונית” המצריכה טיפול?

  • תדירות התפנות נמוכה (פחות משלוש יציאות בשבוע).
  • תלונות מצד הילד על כאב / קושי / מאמץ בזמן ההתפנות.
  • כאבי בטן חוזרים
  • צואה קשה, יבשה, או בקוטר גדול
  • דם על הנייר בניגוב, או באסלה.
  • פחד להתפנות והרגלים שונים המרמזים על כך (סגירת רגליים, תנועות משונות של האגן)
  • צריבה  – ‘שורף’ בפי הטבעת, או גירוי ואודם סביב פי הטבעת
  • בריחת צואה
  • בריחת שתן ולעתים אף דלקות חוזרות בדרכי השתן (בעיקר אצל בנות)

 

עצירות כרונית מוגדרת כאשר שניים או יותר מהמדדים הנ”ל מתקיימים במהלך שלושה חודשים ברצף – בתוך מחצית שנה 


הערה:
 מתבגרים לא ששים לדבר על היציאות שלהם. יש לשאול את הילד (או הילדה) שאלות מכוונות, כדי לוודא איתו בעדינות את עניין ההתפנות. אם עולה ספק, יש להיוועץ ברופא הילדים. ככל שמקדימים לברר ולטפל, כך נמנעים מהחמרה ומסיבוכים.

סוגי עצירות ולמה זה קורה

עצירות היא בעיה שכיחה. כחמישית מאוכלוסיית המערב סובלת מכך, כולל לא מעט ילדים ובני נוער. פעמים רבות ההורים כלל אינם מודעים לכך שילדיהם סובלים מהבעיה, כיוון שתדירות היציאות משתנה מאדם לאדם. התדירות נחשבת נורמלית כל עוד היא מהווה שגרה סדירה וכל עוד היציאות אינן כרוכות במאמץ, כאב ותחושה של התרוקנות לא מלאה.
ישנם סימני אזהרה מסוימים המאותתים לנו לפנות לרופא בדחיפות, כיוון שתיתכן חסימת מעיים. הסימנים הם: כאבי בטן חזקים, אי־מעבר של גזים ושל צואה, בחילות והקאות.
את תופעת העצירות נהוג לחלק לשני סוגים: “עצירות משנית” – שהיא תוצאה נלווית למחלות, לתרופות או לאורח חיים מסוים, מול “עצירות תפקודית” – שמקורה בהפרעה בתפקוד המעי הגס. האחרונה נחלקת לארבעה סוגים עיקריים: עצירות עם זמן מעבר תקין במעי, עצירות הנובעת מתנועתיות איטית של המעי הגס, הפרעות בהתרוקנות, או “עצירות משולבת”. הסיבות השכיחות לעצירות אצל ילדים ובני נוער הן: תנאי היגיינה לא נאותים בבית הספר ובטיולים (שירותים מלוכלכים או היעדר נייר טואלט שגורמים לילד להתאפק שעות ארוכות), הרגלי תזונה גרועים, הפרעות או שינויים הורמונליים ותזונה דלה בסיבים. עצירות עלולה להיגרם גם עקב נסיבות שונות הגורמות לילד לשנות את תזונתו באופן חד ופתאומי. למשל עקב מחלה שנמשכה כמה ימים, שבהם הילד לא אכל ולא שתה כהרגלו.
ברוב המקרים, הטיפול בעצירות צריך להיות משולב. עליו לכלול טיפול תזונתי, לצד טיפול תרופתי והתנהגותי, ולכן הוא דורש זמן וסבלנות  – ובעיקר תמיכה רבה מצד ההורים. לעתים קרובות, המשפחה כולה מקבלת הדרכה לשינוי הרגלי התזונה בבית וכך כולם יוצאים נשכרים.

מניעת העצירות או טיפול בה

טיפול בעצירויות (וגם מניעתן) יכלול בדרך כלל את השינויים הבאים:

הקפדה על שתייה מרובה, בייחוד מים, שמונה עד עשר כוסות המפוזרות לאורך היום. בארוחות החג יסייעו לכם המים למנוע פקקים בקיבה, שעלולים להיווצר עקב אכילת מצה וקמח מצה. בנוסף לכך, שתיית מים תסייע לכם להבחין האם אתם רעבים באמת – או בעצם רק צמאים. 

הקפדה על אכילה איטית. לעסו את המזון כך שתיהנו מכל נגיסה. ברוק מצויים חומרים המסייעים לתהליך העיכול, ומעבר לכך – אכילה איטית תאפשר לכם להרגיש שבעים וקלילים יותר.

מזונות עשירים בסיבים תזונתיים ודגנים מלאים המכילים תאית, כמו: לחם מלא, אורז מלא, אטריות מחיטה מלאה וכו’. אם בפסח עסקינן, אז דעו כי היום כבר ניתן למצוא מצות מקמח מלא או משיפון ועם תוספת של סובין.

ירקות ופירות, רצוי עם קליפתם – במיוחד פירות הדר, שזיפים, תאנים, עגבניות וסלק.

המעטה בצריכת מזונות שעלולים לגרום עצירות, כמו: פופקורן, אפרסמון, סברס, בננה, בשר אדום, לחם לבן, מזון מעובד, אורז לבן, קקאו, שוקו.

התרוקנות בשעות קבועות, רצוי מדי בוקר. חשוב לשבת בשירותים מדי יום, בזמן מסוים וללא לחץ. כדי להגביר את הסיכוי ליציאה אפשר לבצע קודם לכן תרגיל המפעיל את שרירי הבטן.

ישיבה בשירותים לאחר כל ארוחה במשך חמש עד עשר דקות, במידת האפשר. הסיבה לכך היא ניצול העובדה שבעת הרחבת הקיבה ישנו דחף לריקונה.

שימוש במרככי צואה המותאמים לילדים, במידת הצורך. אלו הם לרוב חומרים “אוסמוטיים” (סופחי מים), כמו:  אבילאק, לבולק, נורמלקס ופגלקס.

פעילות גופנית קבועה. הספורט ממריץ את פעילות המעי, ואילו היעדר פעילות תורם לעצירויות. על ההורים לעודד כמובן את ילדיהם לפעילות גופנית במהלך כל השנה (כולל חופשות ארוכות, כמו חופשת הפסח) – בייחוד בשל שיעורי ההשמנה הגבוהים בקרב בני הנוער.

הכותבת היא דיאטנית קליניתמטפלת בהשמנה ובהתנהגויות אכילה במרכז שפת האכילה“ של איילת קלטר

לטור הקודם של דינה רשמן: הילד סובל מבריונות בגלל משקלו

להקיא את הכאב: למה נערות ונשים רבות כל כך סובלות מבעיות אכילה?

קינוח כשר וטעים – יש דבר כזה:  מתכון לברולה קוקוס עם פירות יער