fbpx

“גוגל” זה לא מספיק: כיצד נסייע לילדינו לשנות דפוסים והרגלים בלמידה?

she has doubts. shutterstock 

קדושת הבעלות על הידע, שאימצנו בחום בהיותנו ילדים, אינה רלוונטית עוד. אין שום סיבה שהילד שלנו יזכור בעל פה את כל מה ש’גוגל’ זוכר עבורו, אבל עליו לדעת היטב כיצד למצוא בדיוק את מה שהוא צריך. כיצד השתנו צרכי הלמידה לאורך השנים ומהן המיומנויות הנדרשות מהתלמיד של היום?

 

לא מזמן ניגש אלי בני מתן וביקש שאעזור לו להתכונן למבחן בגאוגרפיה. ביררתי עמו על מה החומר, נכנסתי לאינטרנט והוצאתי את המבחן הראשון מתוך עשרות מבחנים שהופיעו בנושא המבוקש. ביקשתי ממנו לשבת ולענות על השאלות, ועל מה שהוא לא יודע – לנסות למצוא מענה בספר ובמחברת הלימוד. למחרת בבוקר הילד הגיע למבחן בבית הספר, ומה הוא רואה? אותו מבחן שהוצאתי לו מהרשת. כן, מסתבר שהמורה שלו עשתה בדיוק את מה שאני עשיתי.
בתי הספר כפי שאנו מכירים אותם היום הומצאו בתקופת המהפכה התעשייתית, בערך לפני כמאתיים שנה. בזמנו, צלצול הפעמון של המפעל היה גם צלצול הפעמון של בית הספר, והמטרה העיקרית של המוסד החינוכי הייתה לשמש ‘בייביסיטר’ לילדי הפועלים (לפחות עבור אלה שלא נאלצו לעבוד במכרה כבר מגיל שמונה) ולהכשירם כפועלים לעתיד. מי מכם שראה את הסרט “זמנים מודרניים” של צ’רלי צ’פלין בוודאי זוכר את הסצנה שבה צ’פלין עומד מול מכונה גדולה ומבצע את אותה פעולה מונוטונית במשך יום שלם. רק מלצפות בכך אנחנו מתחילים להרגיש שחיקה. ועכשיו, בואו נתבונן לרגע בילדים שלנו.

 [fancy_box]

כך תשיגו סביבת למידה נכונה!

ישיבה ליד שולחן: המקום הנוח והנכון ביותר ללמידה אקטיבית, שגם דומה לסביבת הבחינה. דמיון זה מגדיל את הסיכויים לזכור את החומר. מומלץ שהשולחן לא יעמוד מתחת לחלון בחדר כדי למנוע הסחות (החיים שמתנהלים בחוץ תמיד מעניינים יותר מהלימודים).

הכנת העזרים הנדרשים (ורק אותם) בתחילת הלמידה: פעולה זו נועדה למנוע “בריחות” כדוגמת טיולים בבית כדי להביא עוד ציוד נדרש (מחק / מחשבון), וכדי להבטיח סביבת לימוד אסתטית ולא שולחן עמוס ומבולגן בכל מה שהתיק של הילד הכיל באותו יום.

מוזיקת רקע או סביבה שקטה לגמרי, בהתאם להעדפת הילד: ישנם ילדים שאוהבים ללמוד עם מוזיקה ואחרים שזקוקים לשקט מוחלט. אם הילד לומד עם מוזיקה עדיף שזה יהיה דיסק או נגן כלשהו ולא רדיו, כיוון שכך נבטיח שלא יהיו הפתעות כדוגמת שיר שהוא אוהב במיוחד או חדשות שיסיחו אותו מהלמידה. מוטב גם שהילד יאזין ברקע לדיסק שהוא שמע רבות בעבר ולא לדיסק חדש של זמר אהוב – גם כן כדי למנוע הסחות דעת.

הקפדה על תאורה, על טמפרטורה ועל אוורור המתאימים ללמידה: תאורת שמש ישירה, למשל, היא מעייפת מאוד. כך גם תאורה חלשה או חמה מדי. ביום חורף קר ישנה נטייה לחמם יתר על המידה, ועקב כך קטן מאוד הסיכוי שהילד שלנו יפתח את החלון ויניח למזגן לברוח רק בשביל לאוורר קצת. אולם האוורור הזה נחוץ ביותר.

 [/fancy_box]

“המהפכה המידעית”

המצבים הבאים (או חלק מהם) מוכרים לכל הורה: הילד יושב ללמוד וכעבור כחצי שעה נמאס לו והוא מאבד את הריכוז; הציונים של הילד ירדו באופן דרמטי עם המעבר מבית הספר היסודי לחטיבה; הילד לומד לבחינה שעות ארוכות וברגע האמת שוכח הכול; הילד יושב ולומד בסלון, מול מסך הטלוויזיה, עם סלולרי ביד אחת וכריך ביד השנייה; לפני כל מבחן הילד נכנס ללחץ אדיר שמפריע לו למקד את תשומת הלב  בלמידה. ואיך אנחנו מגיבים? חלק גדול מאתנו לוקח את הילד למורה פרטי, לפעמים לא רק במקצוע אחד, וההתקדמות המיוחלת לא תמיד ממהרת להגיע – אם בכלל.
המצבים הללו ללא ספק מזכירים את אמרתו של אלברט איינשטיין: “אי שפיות היא לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאה אחרת”. מה צריכה להיות המסקנה? שעלינו לנסות לנקוט בגישה אחרת כדי לקבל תוצאות שונות. במאמר הזה אבקש להציע גישה כזו, שבאה לידי ביטוי בשינוי של דפוסים והרגלים של חשיבה ולמידה. בעגה המקצועית מכנים זאת “מיומנויות למידה”.
“מה צריך את זה”?, אתם בטח שואלים. “אנחנו גדלנו בלי זה”. לכן אתחיל בדוגמה קטנה, שתמחיש את ההבדל בין האופן שבו למדנו לבין האופן שבו לומדים הילדים של היום.
בואו ניקח את האנציקלופדיה. קרה משהו מאז המהפכה המידעית, שתחילתה אי שם בסוף המאה העשרים, ששינה את כל התפיסה שלנו לגבי לימודים – ובהתאמה לכך גם את הצרכים שלנו מהלימודים. כשאנו היינו ילדים ונדרשנו לכתוב עבודה, נאלצנו לעיין באנציקלופדיות. אם לא מצאנו את מה שחיפשנו באחד הכרכים שלה – לא היה אף מקום אחר לחפש בו. היום, כל ילד בכל גיל יודע שבכל עניין הוא יכול לפנות לגוגל, ושם הוא עשוי למצוא כמה אלפי תשובות – חלק מהן מהימנות יותר וחלק פחות – ומתוכן לבחור בתשובה המתאימה לו. המיומנות שנדרשה מאתנו, אם כן, הייתה מציאת מידע וסיכומו, בעוד המיומנות שהתלמיד של היום נדרש לה היא סינון מידע (כולל קריאה רבה, לעתים מרפרפת) מתוך מאגר אדיר. מיומנות זו הפוכה במהותה מזו שאנו נדרשנו לה.
הידע בעולם מוכפל כיום בערך כל חצי שנה. לצורך המחשה, אם נכתוב היום בגוגל “מתמטיקה” ונחזור על הפעלה הזו חצי שנה מהיום – בפעם הבאה נקבל כמות כפולה של תשובות. אולם אין המשמעות שכמות הידע בנושא תוכפל, אלא שיהיו כפילויות רבות יותר של המידע. ובכל זאת, מדובר בגדילה בקצב מהיר מאוד – המהיר ביותר שהיה אי פעם. והקצב הזה רק הולך ומתגבר. המסקנה היא שהילד של היום צריך לדעת לאתר מידע, ולא להיות בעלים של ידע. קדושת הבעלות על ידע שאנחנו אימצנו בחום בהיותנו ילדים אינה רלוונטית עוד. אין שום סיבה שנזכור בעל פה את כל מה ש’גוגל’ זוכר בשבילנו, אבל עלינו לדעת היטב, כאמור, כיצד למצוא בדיוק את מה שאנחנו צריכים. מיומנויות למידה, אם כך, הן המפתח להתמודדות עם צרכי החברה העתידית – חברה שאיננו יודעים בדיוק איך ייראו פניה בעוד כעשור, גם לא בעוד כחמש שנים.

לא לומדים במטבח או מול הפייסבוק!

התפקיד שלנו כהורים הוא לדאוג לילד שלנו, אך לא לעשות עבורו הכול. בסופו של דבר, המשימה החשובה ביותר שלנו היא להכין את הילד לחיים, כלומר להקנות לו את כלי העבודה הדרושים לו לעתיד שהם למעשה מיומנויות הלמידה. את המיומנויות הללו עלינו להתאים לצרכים המשתנים לאורך השנים – אם בשל שינויים ביכולות האישיות של הילד או שינויים הכרוכים בהתבגרותו, ואם בעקבות השינויים החלים בדרישות הלימודיות (למשל במעבר מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים). המיומנויות הנדרשות משתנות כמובן גם ממקצוע למקצוע (במתמטיקה ובהיסטוריה, למשל, נדרשות מיומנויות שונות), ואפילו ממורה למורה.
ובכל זאת, הנה רשימה קצרה של מיומנויות למידה כלליות הנדרשות מהתלמיד לאורך השנים: הקפדה על סביבת לימוד נכונה, סיכום ותמצות, פתרון מבחנים, ניהול נכון של לוח הזמנים, ארגון חומר הלימוד, ייעול הזיכרון, התמדה והתמודדות עם שחיקה, הכנה רגשית-מנטאלית לבחינות, למידה מכישלונות, ועוד.
המיומנות הראשונה שצוינה כאן היא “סביבת לימוד נכונה”, ואליה ארצה להתייחס כאן בהרחבה בשל חשיבותה הרבה. אם הילד שלכם לומד במטבח, למשל, בזמן שאחיו הקטנים מתרוצצים סביבו, או יושב ולומד מול המחשב בזמן שהפייסבוק פתוח – אין ספק כי הסביבה שלו אינה מתאימה ללמידה. כדי שסביבה תתאים ללמידה, צריכה להתקיים בה אווירת לימודים. אווירה כזו מעודדת ומאפשרת למידה, מפנה מקום לחשיבה, מסייעת לריכוז ומונעת הסחות הדעת.
אבל מה עושים אם הילד מתעקש?, אתם בטח שואלים. אז נכון, ייתכן בהחלט שהילד לא ישתף אתנו פעולה כיוון שכבר אימץ לעצמו הרגלים מסוימים (לא קל לשנות הרגלים), ולנו לא תמיד יש כוח להילחם – אבל אם נדע לזהות את הנקודות החשובות בתהליך הקניית סביבת למידה אופטימלית יש לנו סיכוי רב יותר להצליח. כדאי לשבת יחד עם הילד ולנסות לחשוב יחד אתו על סביבת הלימוד הטובה ביותר עבורו, ועם הרבה כוח רצון והתמדה (ולא ביום אחד) נראה איך הילד מתרגל ללמוד בסביבת למידה נכונה ואיך יכולת הריכוז ושאר היכולות שלו משתפרות פלאים.

 

הכותב הוא סמנכ”ל פיתוח והדרכה בחברת פסיפס – חברה בתחום המוטיבציה והלמידה הפעילה, איש חינוך ומומחה למיומנויות למידה, בעל תואר שני בחינוך ותואר ראשון בהנדסה. ממחברי הספר “סודות הלמידה”

“תנו לנו עצות, רק אל תחפרו”- הצצה לעולם המתבגרים

ההורה הוא המורה הפרטי הטוב ביותר

שלחתם את הילד לאבחון?

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.