fbpx

ברדק הבגרויות: ההודעה הדרמטית על שינוי הבחינות בדרך. למה לצפות?

exams in highschool. shutterstock

 

בעוד כחמישה חודשים תצא לדרך תקופת הבגרויות, ועדיין לא ידוע באיזו מתכונת הן יערכו. באחרונה חשף אותנו משרד החינוך ליוזמות השונות שעלו על הפרק בוועדה שתכריע בנושא, אך אלו בעיקר עוררו מחאה ציבורית והעלו תהיות לגבי השיקולים המובאים בחשבון. אז אילו הפתעות צפויות לנו בעתיד הקרוב?

 

מי שעקב אחר מדורי החינוך והחדשות בחודשים האחרונים בוודאי הבחין בכך שלצד ההודעה הדרמטית על “קיצור החופש הגדול” לכיתות הנמוכות מתגבשת רפורמה דרמטית לא פחות. הכוונה היא לשינויים המשמעותיים הצפויים בבחינות הבגרות. השינויים, הנוגעים הפעם לילדינו המתבגרים, מצויים עדיין בתהליך התגבשות, אך הידיעות הנזרקות לכל עבר מספקות לנוגעים בדבר בעיקר תחושה של אי ודאות וברדק אחד גדול. המעורבים בדבר הם כמובן התלמידים והמורים, אך גם אנחנו ההורים – שמעוניינים מן הסתם לדעת איך ייראה העתיד הקרוב של ילדינו. גם הכיס שלנו יושפע מהשינויים הללו, שכן נוכל לקצץ בהוצאות על שיעורים פרטיים לילד – אם כי בד בבד ניאלץ לרכוש ספרים במהדורות מעודכנות ומיקודים חדשים.
התחושה העיקרית של מי שנחשף לטפטופי הידיעות הללו היא שלא בכדי מערב אותנו המשרד בתהליך קבלת ההחלטות. נדמה כי השר פירון מנסה לבחון את הלך הרוח דרך התגובות שלנו ולבצע מעין ‘הכנה נפשית’ לקראת החדשות המפתיעות שעתידות לבוא. בכל זאת, לא כל יום מחוללים לנו שינויים בסדרי עולם – ובחינות הבגרות במתכונתם הנוכחית היא הרגל שקשה להשתחרר ממנו.

מסתמן: שאלון אחד בכל מקצוע

ההודעה המסודרת והדרמטית תגיע מן הסתם בשבועות הקרובים, ונוכל רק לקוות שההתמהמהות הזו היא לטובה וכל ההשלכות של השינויים נבחנות לעומקן. אבל כדי לצמצם את תחושת אי הוודאות ואת הסיכוי להפתעות גדולות ערכנו סקירה קצרה של “מה היה לנו עד כה?”. על סדר היום עמדו בשלב הראשון איחוד בחינות בגרות במקצועות ההומניים, כמו  היסטוריה עם אזרחות ולשון עם ספרות.  הודעה זו הגיעה לאחר הודעה קודמת על ביטול בחינת הבגרות בספרות, שהובילה למחאה נחרצת מצד אנשי ספרות ואנשי חינוך. אולם גם הניסיון להמיר את ביטול הבחינה בספרות במיזוגה עם הבחינה בלשון עורר השתהות רבה מצד כל הנוגעים בדבר ואף לעצומה נרחבת שעליה חתומים כ-1,500 איש – ביניהם אנשי אקדמיה בכירים וגם אנשי תרבות מוערכים, כמו העיתונאי והסופר רוביק רוזנטל. במקביל העלו מורים להיסטוריה עצומה הקוראת שלא לבטל את הבגרות במקצוע.
יוזמות נוספות שעלו על הפרק (ומשרד החינוך דאג שיגיעו לאוזנינו) הן ביטול הבגרויות לתלמידי כיתות י’ וריכוזן בשנתיים האחרונות של התיכון, וביטול מועדי ב’ של בחינות הבגרות בכל המקצועות למעט מתמטיקה ואנגלית.
בכנס שדרות שנערך בחודש שעבר הצהיר שר החינוך פירון על כך שהמשרד דן במבנה בחינות הבגרות ובעתיד הבחינות במקצועות ההומניים. כמו בהצהרות שהשמיע לקראת כניסתו לתפקיד כך גם בכנס נראה היה שהוא פונה בדבריו בעיקר לתלמידים: “הכנסנו אתכם לעולם שיש בו הרבה מבחנים ועשינו לכם הרבה מבחנים, בעיקר כדי שלא יהיה לכם זמן לשאול שאלות של מהות”, אמר השר בכנס.
מלבד המגמה הכללית של הוועדה לבחינות הבגרות לצמצם את מספר הבחינות, לבטל את בחינות הבגרות לתלמידי כיתות י’ ולבטל את מועדי ב’ של הבחינות, הוצגה גם הכוונה לרכז את הבחינות במקצועות הבחירה לשני ימים בשבוע (שני וחמישי) ולהפחית את המספר הכולל של ימי הבחינה מ-34 ימים ל-16 ימים בלבד. אם תאושר התכנית המתגבשת, לוח הבחינות העתידי והמצומצם יסתיים מדי שנה עד העשירי ביולי ויאפשר למתגייסים הצעירים להיערך לגיוסם כראוי.

התלמידים? היו מוותרים על ספרות

בתחילת נובמבר התכנסה ועדת החינוך של הכנסת לדון בעתידן של בחינות הבגרות, עוד בטרם יצאו מסקנות הוועדה שהקים משרד החינוך בנושא. בסיכום הישיבה אמר יו”ר הועדה, ח”כ עמרם מצנע, כי “המטרה לא תושג על ידי צמצום או הרחבה של בחינות הבגרות, אלא על ידי תפיסה מערכתית שנותנת הרבה יותר עצמאות לבית הספר, למורה בכיתה, וקובעת את מקצועות החובה בצורה מצומצמת”.
בימים האחרונים נודע כי על אף הפרסומים האחרונים, ואולי בעקבות המחאה שהם גררו אחריהם, הוחלט שלא לבטל או לאחד מקצועות עיקריים לבגרות. תחת זאת, מספר הבחינות יצומצם, כך שבכל מקצוע לימוד תתקיים בחינה אחת בלבד (הן לא יפוצלו לשאלונים שונים, כפי שקורה היום למשל בהיסטוריה ובלשון והבעה), וכי ברוב מקצועות הבחירה יהפכו המבחנים לפנימיים.
ומה התלמידים חושבים? מסקר שערך “הארץ” לקראת תחילת שנת הלימודים לרגל כנס חיפה לחינוך עולה כי רוב תלמידי התיכון (55 אחוז) תומכים בביטול בחינות הבגרות כליל. כאשר נשאלו התלמידים איזה מקצוע הם היו בוחרים לבטל אילו נאלצו לבחור רק אחד, מי שקטף את התואר המפוקפק היה ספרות (47 אחוז מהנשאלים), במקום השני – תנ”ך (17 אחוז מהנשאלים), ואחריו בהפרש קטן – היסטוריה (16 אחוז מהנשאלים).
האינטרס של התלמידים לבטל חלק מבחינות הבגרות עולה בקנה אחד עם האינטרס הכלכלי של משרד החינוך, שקרוב לוודאי מביא בחשבון את ההשלכות המרחיקות לכת שיש לעניין. צמצום הבחינות יוביל לחיסכון ניכר בעלויות המשרד, אולם גם לפיטורי מורים לצד פגיעה במשכורות ובתנאים שלהם (יהיו מורים שהגישו לבגרויות וכבר לא יעשו זאת). לצד אלו, יידרשו כאמור שינויים ניכרים במהדורות של ספרי הלימוד והוצאת ספרי מיקוד חדשים (המיקודים של 2014 יצאו רק לאחרונה לחנויות). מעבר לכך, ניתן לדון רבות בהשלכות שיהיו לשינויים הללו לטווח הרחוק. השר פירון אמנם מתהדר בכוונה להסיט את המוקד מהציונים ומהמרדף אחר הישגיות ללמידה אמיתית וערכית, אולם מורים מנוסים מוכנים להישבע שללא בחינות חיצוניות אין סיכוי שהילדים שלנו יטרחו להקשיב בשיעורים או יתפנו ללמידה מכל סוג שהוא.

לחץ הבגרויות: בבתי הספר נערכים כרגיל

נראה כי הרוחות במסדרונות משרד החינוך ימשיכו לגעוש ולרעוש בשבועות הקרובים סביב עתידן של בחינות הבגרות בארצנו, ולא ברור עדיין אילו שינויים ימומשו כבר במועדי הקיץ הקרובים. אולם לעת עתה מסתפק השר בתגובה קצרה ועניינית: “משרד החינוך מגבש תכנית שמטרתה לשנות את מערך הלימודים כך שיותאם להכנת התלמידים לחיים בעולם המודרני. במסגרת זו עולים רעיונות רבים, שרק חלק מהם יהיו בתכנית החדשה. עם השלמת התכנית היא תוצג בפני הציבור”.
כל עוד לא נפל הפור, הילדים שלנו נערכים בבית הספר לקראת בחינות הבגרות הקרובות כאילו הן מתקיימות כרגיל (אל תתפלאו אם אתם נתקלים בתגובות כמו “אני קורע אותם אם בסוף אני לומד את זה סתם”). ובעצם, מה שנותר לנו הוא רק להמתין בסבלנות למוצא פיו של השר כבר בשבועות הקרובים ולקוות שההשלכות נבחנו בקפידה ושנספיק להיערך לשינויים הצפויים לכולנו – אולי כבר בעוד כמה חודשים.

חרדת בחינות: איך יוצאים מזה?

בין הנשרה לנשירה: האם חוק חינוך חובה מיושם כהלכה?

אז מה הילדים שלנו למדו מפרשת אייל גולן?

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.