מאת שרה שלום.
שייך לקטגוריית בלוגים, סבתא למתבגרת

.time.shutterstock

 

הצעירים, שכל השנים לפניהם, אצים רצים. דווקא הזקנים מעדיפים להאט…

 

וואו, בשבוע הבא היומולדת הארבעה עשר שלך, אמרתי לנכדתי, צריך להתכונן.

 אני מחשבת לפי הלוח הלועזי, היא ענתה לי. יש לי עוד שבועיים ליומולדת, הרווחתי שבוע.

 למה הרווחת?

 ככה אני נשארת ילדה עוד שבוע.

 חשבתי שאת כבר מזמן רוצה להיות נערה, אפילו אישה צעירה.

 למה חשבת?

 בגלל הוויכוחים עם אמא על המיני שאת רוצה ללבוש ועל האיפור שאת רוצה לשים, והיא לא מרשה.

 כן, נכון. אני רוצה מיני ואיפור. אבל גם להיות ילדה…בעצם, אני די מבולבלת. סבתא, למה נשים לא מגלות את הגיל האמיתי שלהן?

 לא יודעת, עניתי, לא כולן. אולי כי בחברה שלנו מעריצים את הצעירים, ולכן מנסים להסתיר את העובדה שמתבגרים. שמזקינים.

 את מסתירה?

 לא.

 טוב, זו לא חוכמה, היא אמרה לי. את נראית צעירה לגילך אז את מקבלת מחמאה ב’הפוך על הפוך’.

 “הפוך על הפוך” זה בהחלט ביטוי של צעירים.

עולם הפוך

 ליום ההולדת קניתי לנכדתי כרטיס להצגה, כדי שנלך יחד.

סבתא, מתי יוצאים?

 שעה לפני ההצגה.

 שעה? זה המון זמן!

 נכון. אני רוצה לנהוג לאט, לחפש חנייה בנחת, ללכת מהחניה לתיאטרון בכיף, לא לרוץ.

 סבתא, את שונאת למהר?

 כן. בשנים האחרונות אני שונאת למהר, זה מלחיץ אותי. אני אוהבת להרגיש שיש זמן, שאפשר לעשות דברים בקצב שמתאים לי.

 סבתא, אני דווקא מרגישה כל הזמן שאין לי זמן, שאני צריכה להספיק, צריכה להשיג. את יודעת,  פתאום אני שמה לב שאני ממש ממהרת כל הזמן.

 ככה זה בגילך. דווקא בגיל צעיר, כשלפניכם יש עוד הרבה שנים, אתם  הצעירים כל הזמן ממהרים. אצים, רצים, לחוצים באופן קבוע. ואילו אני וחבריי המבוגרים – שנותרו לנו הרבה פחות שנים לחיות- דווקא אנחנו מעדיפים להאט.

 משהו לא הגיוני, נכון סבתא?

 נכון, לא הגיוני.

ומה אתן אומרות, סבתות? אשמח לקרוא את תגובותיכן (גם סבים יכולים)

לפוסט הקודם של סבתא שרה: מכירים את השאלות הרטוריות של בני העשרה?

אמא שואלת: “בני חושש מהחזרה ללימודים בגלל ילד שמציק לו, מה עושים?”

אופנה וטיפוח: אחרי החגים זה זמן טוב לצעירים להתחדש בתספורת אופנתית