מאת שני נחשון.
שייך לקטגוריית מאמרים, קשב וריכוז

hyperactive pupil. shutterstock

 

כולם רוצים את הטוב ביותר עבור ילדם. את המורה הכי טובה, את הילדים הכי טובים, את הרמה הכי גבוהה. ואז אנחנו מגלים שבכיתה של הילד יש תלמיד היפראקטיבי, ואנחנו נכנסים להיסטריה. שני נחשון מבקשת שנעצור ונראה את הצדדים החיוביים שבדבר, ויש לא מעט!

 

האוצר שלכם קיבל את השיבוץ לכיתה ז’ או י’, ותוך שעות ספורות וכמה טלפונים שרצים בין ההורים אתם מגלים שהבן שלכם שובץ, לא עלינו, עם שניים מ’כוכבי השכבה’. כבר שמעתם עליהם רבות, מכיוון שהשם שלהם הולך לפניהם ולא בהכרח בהקשרים חיוביים. רק זה מה שחסר לנו, אתם חושבים בקול רם, ששני ההיפראקטיביים האלה יפרו את השקט בשיעורים ויפריעו לילד שלנו ולכל הכיתה שלו ללמוד.
נכון, לכולנו יצא לא אחת להיתקל בילד מסוים שהכניס את הבית כולו לאי שקט. האימפולסיביות, הפיזור, התנועתיות, הצורך שלהם לגעת בכל דבר ולשאול שאלות שהן לא תמיד טקטיות – זו דרך אחת לחוות מבחוץ את הפרעת הקשב והריכוז. אבל נסו למשל לצאת לקמפינג עם משפחה כזו (שבה אחד הילדים ולפעמים גם ההורים עם הפרעת קשב), או להשתייך לשבט שלהם בריאליטי “הישרדות” – ותגלו מהר מאוד שבסיטואציות האלה זה דווקא עשוי להיות לכם משתלם. תלמיד היפראקטיבי בכיתה של הילד שלכם זה לא בהכרח מינוס. חלק גדול מהילדים ההיפראקטיביים ניחנים (אם עדיין לא הצליחו לדכא אותם) במלאי בלתי נלאה של אנרגיה ושמחת חיים. אלו הם ילדים מוכשרים, יצירתיים, מקוריים, רגישים לסביבה, זורמים, גמישים, מצחיקים, ועוד. גם אם הם קצת שונים מכם ומהילד שלכם. את כל זה כדאי שתזכרו רגע לפני שאתם נבהלים כל כך מהעובדה שבכיתה של הילד שלכם יש ילד עם הפרעת קשב וריכוז.

הבהרה

“בהפרעת קשב מגוון הילדים הוא רחב”

מדד האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, ה-5 DSM שעודכן במאי האחרון, חילק את הפרעת הקשב לשלושה טיפוסים שונים, תוך הצגת רשימה ארוכה של תסמינים. כל מי שמופיעים אצלו שישה מהתסמינים משני טיפוסים שונים במשך שישה חודשים – מוגדר כלוקה בהפרעת קשב וריכוז. אבחנה זו מעידה על מגוון רחב מאוד של בני אדם, עם כישורים וקשיים שונים, ואכן בניסיוני רב השנים טרם פגשתי שניים זהים. אף על פי כן, לצורך הדיון (ובמחיר של הכללה מסוימת) בחרתי להתייחס במאמר הזה לשניים מתוך שלושת הטיפוסים – אלו שנתברכו במרכיב ההיפראקטיבי.

בכיתה עם סלבדור דאלי

הם מזיזים את הידיים והרגלים, מקפצים על הכיסא, רצים ומטפסים במקומות בלתי הולמים. אבל נסו לדמיין אותם בטיול השנתי, במגרש הספורט בהפסקה, או בנבחרת הכדורסל של בית הספר. התלמידים אמנם באים לבית הספר כדי ללמוד, אבל לא רק. על פי רוב, להיות חבר של כוכב נבחרת הכדורסל בגיל העשרה זה ‘שווה יותר’ מאשר להיות חבר של התלמיד המצטיין בפיזיקה. אם אינכם מאמינים, שאלו את הילד שלכם עם מי הוא היה מעדיף לישון בחדר בטיול השנתי – עם  מייקל ג’ורדן או עם ויליהם רנטגן. זאת מבלי להתייחס לעובדה שככל הנראה גם לאלברט איינשטיין ולמדענים-ממציאים רבים נוספים הייתה הפרעת קשב.
נכון, לעתים קרובות הם מדברים ללא הפסקה, פולטים תשובות לפני תום השאלה, או מתפרצים לאמצע משפט. מצד שני, אף פעם לא משעמם איתם. תמיד יש להם מה להגיד, איתם אין שתיקות מביכות, ואם למשל הילד שלכם בישן ומתקשה לפתוח בשיחה אז הוא יכול רק להרוויח מזה.
ויש גם מקום לשבור מיתוסים: הפרעת קשב אינה מעידה על אינטליגנציה נמוכה, על מוסר ירוד או על בעיה נפשית. נהפוך הוא, חוסר היכולת להתמקד בפרטים יוצרת ראייה רחבה ויכולת לקלוט שפע של פרטים במבט חטוף. הם הראשונים לשים לב למי מהחברים יש נעליים חדשות, מי הסתפר, וגם מי עצוב. יש להניח שאם הילד שלכם יחוש בדידות או עצב, הם יהיו הראשונים שירגישו בכך.
לרוב בני האדם יש מחשבה רציפה, או אנכית, הזורמת במורד קו דמיוני לעבר המסקנה המתבקשת. החשיבה האנכית מתבססת על ההנחה שיש תשובה אחת נכונה – אליה ניתן להגיע אם ניצמד לתהליך ברור וסדור, כשכל שלב מוביל לשלב הבא. לילדים ומבוגרים עם הפרעת קשב, לעומת זאת, יש חשיבה לאטרלית (בעברית: צידית, או מקבילה), הפועלת בצורת קפיצות וסטיות של הדמיון במטרה להיחלץ מתפישות ורעיונות קיימים. החשיבה הלאטרלית עוסקת בהרחבת האפשרויות, כדי  להצמיח פתרון. זוהי מחשבה יצירתית, הגורמת לא פעם לאותו נער בתיכון להתווכח ולמרוד במוסכמות, אולם מנגד היא מובילה את החברה שלנו להישגים ולהתפתחות באמנות וגם בתחומים “רציניים” יותר כמו מחשבים ומדעים מדויקים.

על שני נחשון

מחנכת ומנחת הורים, מורים, צעירים ובני נוער להתמודדות עם קשיי קשב ודחייה חברתית; עוסקת בהדרכת צוותי חינוך בשילוב ילדים עם קשיי למידה והתנהגות במסגרות “רגילות”; מנחה סדנאות בהתמודדות עם דחייה חברתית ומאמנת נוער וצעירים להתמודדות עם קשיי קשב וריכוז.

בוגרת תואר ראשון במכללות אורנים וגורדון, תואר שני באוניברסיטת חיפה, אימון אישי ל-ADHD  במכללת  ICA והדרכת הורים במכון אדלר.
לאתר של שני

“לבחון פרדיגמות מחדש”

סלבדור דאלי, פבלו פיקאסו, ליאונרדו דה וינצ’י, וולט דיסני – בלטו והצטיינו בציור; בטהובן ומוצרט  – במוזיקה; הכימאי לואי פסטר והאסטרונום-פילוסוף גלילאו גלילי שינו את פני העולם; ואם לא השתכנעתם בנחיצותם של כל אלו, בטח לא תוכלו לדמיין לעצמכם איך היה נראה היום העולם ללא תרומתו של סטיב ג’ובס – הוגה האייפון.
תלמידים עם הפרעות קשב משתעממים מהר ממשימות שגרתיות, אך באותה עוצמה הם מתמלאים בתשוקה – דבר המגדיל את האנרגיה הזמינה לצורך המשימה והופך אותם לאנשים מוכשרים מאוד. אם כי, ברוב הפעמים הם יעדיפו ללכת בשביל שאותו כבשו בעצמם.
בעיניי, אין צורת חשיבה אחת שאיכותית יותר מהאחרת – כולן רלוונטיות וחשובות. כמי שהייתה מורה כמעט 20 שנה, אני יכולה לומר שאם בכיתה של 35 ילדים כולם היו בעלי צורת מחשבה מסוג אחד – ללא תלמיד אחד לפחות שיקרא תיגר על המורה או על החומר הנלמד, ואחרים שיציבו סימני שאלה במקום סימני קריאה – הילד שלכם היה רק נפגע מכך. במילים אחרות, אם הילד שלכם זוכה להיות בכיתה הטרוגנית, הוא יכול להפיק מכך תועלת רבה.
לא מעט נאמר ונכתב על התלמידים של היום, שמבחני הבגרות דורשים מהם להקיא חומר ללא בקרה וללא עיבוד, והם כבר שכחו איך לחשוב. דווקא השהות בכיתה לצד תלמידים שונים, החושבים באופן מאתגר, יכולה לעודד גם את הילד שלכם לחפש תשובות לדברים שעד כה נראו לו מובנים מאליהם, לבחון שוב פרדיגמות ותיקות, ובעיקר להיחשף למגוון רחב של טיפוסים ומבני אישיות.

שתהיה שנה טובה לכל התלמידים, עם כל צורות החשיבה, כל החוזקות וכל החולשות!

הורים ואנשי חינוך: תחנות בדרך למערכת חינוך אידיאלית בישראל  

עוד בטור של שני נחשון: למה קשה להם לבקש עזרה בלימודים?

12 מיתוסים על תלמידים עם לקויות למידה