fbpx

כל יום פורים: הפריקים, הערסים, המעושרות והגותיים

 

ישראל חוגגת 65 שנה להיווסדה, אך האופנה הישראלית מושפעת בעיקר מאמריקה. כובע הטמבל וסנדלי הקיבוצניק נדחקו כבר מזמן לטובת ארבעה סגנונות אופנה שולטים, שמתקיימים בשלום זה לצד זה כמעט בכל כיתת תיכון בארץ. איך זה נראה ולמי כדאי לשדרג? אופנה לעם

 

 

אמנם התורה היא זו שדיברה על ארבעה בנים, אך מסתבר שגם האופנה הישראלית הולידה ארבעה צאצאים. הכוונה היא לאבות טיפוס של סגנונות אופנה האופייניים מאוד למדינתנו הקטנטונת. תעשו אתם ניסוי קטן וכנסו לכיתה סטנדרטית בחטיבת ביניים או תיכון, בכל מקום בארץ. כעת התבוננו סביב ותגידו לי מה אתם רואים. רוב הסיכויים הם שתוכלו לסווג בקלות יחסית את הנערים והנערות לארבע קטגוריות בולטות (שלא פעם עלולות לעשות עוול אסתטי עם לחבר’ה הצעירים האלה, אבל זה כבר עניין אחר). ויחד עם זאת, עם כל הכבוד ליום העצמאות והייחודיות הישראלית וכו’ וכו’, עם יד על הלב – האופנה הישראלית לא באמת המציאה פה משהו חדש שלא הומצא כבר ביבשת הגדולה שמעבר לים, הלוא היא אמריקה. לטוב ולרע. ככה אנחנו נראים במראה – לפחות בגיל העשרה:

הפריקים

הפריקים, הידועים בכינויים נוספים כמו “היפים” או “ביטניקים”, ביססו את סגנון הלבוש שלהם על המראה של ילדי הפרחים מסוף שנות השישים. הפריקים האמיתיים, כלומר ילדי הפרחים, השתתפו במרד הגדול בארה”ב – בו הם פרקו כל עול וקראו תיגר על המוסכמות החברתיות השמרניות, ועמן גם על “הלבוש המהוגן”. הנוער של היום נוהג לאמץ את הלבוש הזרוק כאקט אופנתי בלבד, לאו דווקא עם אג’נדה חברתית מאחוריה, ובייחוד אם הוא משתתף באיזה פסטיבל מוזיקה כמו “בומבמלה” ורוצה לפנטז שהוא ב”וודסטוק”. מעבר לכך, יש מין סברה כזו בתקופת התיכון שחולצה גזורה (כך שרואים את כתפיות החזייה) היא הדבר הכי סקסי וטרנדי עלי אדמות. מודה, גם אני חשבתי כך לפני עשרים שנה.
הצעה לשדרוג: היום כבר אין צורך לגזור חולצות כפי שאנחנו עשינו בתיכון, הן כבר מגיעות גזורות מעצמן!. אז תעדכנו את הבנות שלכן. וראו זה פלא, מדובר בטרנד שכקרוב לשני עשורים עדיין לא יצא מהאופנה.

כל יום פורים: הפריקים, הערסים, המעושרות והגותיים

המעושרות

בישראל קראו לזה “מעושרות”, ובארצות הברית מכנים אותן ג’אפ: נסיכות יהודיות מפונקות. למעשה זהו שם גנרי לכל תרבות פאריס הילטון וחברותיה, שהחליטו שהן מתבגרות מהר מדי ומעדיפות להתמכר למה שנראה על המסכים כחיים הטובים והקלים. הקונספט הוא מותגים, מותגים ושוב מותגים; האמצעי – גיהוץ כרטיס האשראי של ההורים, או לחילופין בזבוז כספי המלצרות; התוצאה – נערות שנראות כנשים בשלות, מכורות לכל הקשור לאופנה טיפוח ויופי, וקרוב לוודאי שמזניחות את הדבר החשוב ביותר עבורן, שהוא הילדות.
אגב, אפשר להצביע גם על “מעושרים”, אם כי הם פחות בולטים בקרב בני הנוער. אותם לא תמצאו בחיים בלי חולצה או כובע של “בילבונג”, וגם הם מוכרחים להתחדש בבגדי מותגים כמעט בכל שבת וחג.  
הצעה לשדרוג:
מותגים זה נחמד, אבל אם תשאלו כל דוגמנית-על היא תאמר לכן שאין כמו לשלב בגדי יד שנייה עם ג’ינס ממותג, ושהטרנד הירוק חזק יותר השנה מטרנד ה”בלינג בלינג”.

כל יום פורים: הפריקים, הערסים, המעושרות והגותיים

הערסים והפרחות


כמו כל אופנה מוקצנת, גם כאן מדובר במראה ישראלי-סטריאוטיפי, שאפשר למקם על טווח רחב יחסית (יש ערסים יותר ופחות, ויש גם כאלה שנעות בין הקטגוריה של “המעושרות” לקטגוריה של “הפרחות”).
הלבוש הסטנדרטי של “ערס מצוי” תואר כבר לפני שנים בעולם התרבות, והוא כולל גופייה או חולצה מכופתרת הפתוחה בחזה, שרשרת מוזהבת (רצוי עם המילה “חי”) וכפכפים. כמובן שמדובר בסטריאוטיפ חזק, אך תודו שבבית ספרנו הוא שכיח למדי.
בגזרה הנשית בקטגוריה קל לדמיין בחורות עם ג’ינס נמוך מאוד, או מיני צמוד וקצר, לרוב בשילוב של עקבי פלטפורמה גבוהים ומחשופים שלא יביישו אף אישה בוגרת. איפור עז, שפתיים תחומות בחוזקה, שימוש בצלליות בשלל צבעי הקשת, נעלי עקב, ובעיקר – חוסר טעם. הגזמתי? כנראה שלא ראיתם מספיק נערות ישראליות בשנים האחרונות.  
הצעה לשדרוג:
אין כזו. טרנד אופנתי זה מעולם לא היה באמת. סגנון הלבוש בקטגוריה הזו נשען בעיקר על “תופעת העדר”, כי בני נוער רבים לא אוהבים להיות שונים. הם רוצים “להיות כמו כולם”, וכשהרוב מכריע זה מה שקורה. החדשות הטובות: זה יכול לעבור להם אחרי גיל העשרה.

כל יום פורים: הפריקים, הערסים, המעושרות והגותיים

הגותיים

בשנות השמונים הייתה ידועה כיכר דיזנגוף בתל אביב כמקום המפגש של מה שכונה אז “הפאנקיסטים”. תרבות הפאנק היא תרבות ענפה בפני עצמה, שבאה לידי ביטוי במוזיקה אפלה וקודרת, במסרים חברתיים חזקים, וכמובן בלבוש. מה שבעבר היה נחלתם של פנקיסטים בלבד: ניטים, חולצות שחורות, שיער צבוע בשלל צבעים, וגילוחי ראש שונים ומשונים – הפך בשנים האחרונות לנחלתו של המיינסטרים. אם בעבר בכל כיתה היה ילד פאנקיסט אחד, היום הם באים בקבוצות, ומכונים: גותיים. גם כאן לא תמיד מדובר בתרבות ממודרת, שנמשכים אליה מתוך אג’נדה תרבותית או מוזיקלית, אלא בעיקר ב”לוק מאגניב” – שאפילו נינט אימצה. האירוני בכל הסיפור הגותי הוא שמה שהתיימר להיות יוצא דופן ולעורר תשומת לב, הפך זה מכבר ללב הקונצנזוס.
הצעה לשדרוג:
ניטים הם הטרנד החם ביותר העונה, אבל לא חייבים גם לגלח את הראש. במיוחד אם אתם עדיין בבית הספר. את הפסים בשיער תשמרו לפורים או לחופש הגדול, ובינתיים מוטב להסתפק בניטים ובנעליים צבאיות. זה די והותר כדי שתיראו “גותיים”, אבל בטעם טוב.

 כל יום פורים: הפריקים, הערסים, המעושרות והגותיים

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.