מאת עשר פלוס. 04.04.13
שייך לקטגוריית מכתבים לשר החינוך החדש

 

במסגרת יוזמה משותפת של מגזין “עשר פלוס” וקבוצת הפייסבוק “הורים רוצים מהפך בחינוך”, ביקשנו להציף בפני השר שייבחר את הבעיות הקיימות במערכת החינוך. כעת הגיעה שעת השין: כבוד השר, אלו הן הטענות הבולטות ביותר, האם וכיצד אתה צפוי להתמודד עם האתגרים הללו?

 

לכבוד: שר החינוך, הרב שי פירון

שלום רב,
ראשית כול ברצוננו לברך אותך עם כניסתך לתפקיד החשוב והנכבד, ולאחל לך בהצלחה. הצלחתך היא כמובן הצלחתנו.
לפני כחודשיים וחצי, מיד עם קבלת תוצאות הבחירות לממשלה, יצאנו – מגזין “עשר פלוס” בשיתוף עמוד הפייסבוק “הורים רוצים מהפך בחינוך” – ביוזמה משותפת שמטרתה לעורר את ציבור ההורים, התלמידים ואנשי החינוך להציף בפני השר שייבחר את הבעיות המהותיות ביותר שקיימות היום במערכת החינוך. במסגרת היוזמה ביקשנו מציבור הקוראים והגולשים להצביע על הדברים המפריעים להם ביותר במערכת, שלעניות דעתם ונוכח ניסיונם בשטח צריכים לעמוד בראש סדר העדיפויות של משרד החינוך.
לאחר ההודעה על מינויךָ לתפקיד שר החינוך החדש של ישראל, בחנו שוב את כלל המכתבים שקיבלנו עד כה בדרכים השונות (בפייסבוק ובתיבות הדואר של העורכות), והוצאנו מתוכם את חמש הבעיות הבולטות ביותר שעליהן הצביעו הורים, מורים ותלמידים:

1. צפיפות בכיתות (מספר תלמידים גבוה בכל כיתה): כיום לומדים בכל כיתה 40-35 תלמידים בממוצע, החל מגילאי הגן וכלה בכיתות הגבוהות. כותבים חזרו והדגישו כי במציאות כזו ישנה פגיעה משמעותית ביכולת הריכוז, הן של התלמידים והן של המורים, ורבים סבורים כי הפחתת מספר התלמידים בכיתות תביא לשיפור ההישגים ולשיפור היחסים עם המורים.

 2. אי שוויון והפרטה במערכת החינוך: קוראים רבים הצביעו על סממני ההפרטה בחינוך, כמו מכוני אבחון ובתי ספר פרטיים, “תשלומי הורים”, השימוש הרב וההכרחי בשירותי המורים הפרטיים, ועוד. כל אלו מובילים כמובן להגדלת הפערים בין תלמידים מאזורים וממגזרים שונים. בין דרכי הפתרון שהוצעו: קביעת דרישות חינוכיות אחידות, וביטול ההרשמה על פי אזורי רישום (מה שיעמיד את בתי הספר הציבוריים ב’תחרות בריאה ומאתגרת מול בתי הספר הפרטיים הרבים שקמים’).

3. השתעבדות לציונים (במקום הקניית ידע וערכים): “בית חרושת לציונים” הוא מונח שגור בפי בני הנוער. אולם גם אנשי חינוך רבים סבורים כי שיטת הלימוד ושיטת ההיבחנות צריכות להשתנות. “הלימודים צריכים להיות חווייתיים יותר” כתבו לנו רבים בפייסבוק ובאימייל, “אין קשר בין הלימודים לבין כישורי חיים”, והיה גם מי שתיאר את בני הנוער כבעלי “הפרעת אכילה” (בולעים את החומר ומקיאים הכול, שלא יעלו ולו גרם ברמת המשכל). אחת ההצעות לפתרון, שחזרה כמה פעמים, היא הפחתת מספר הבגרויות.

 4. מעמד המורה ואובדן הסמכות של הצוות החינוכי: כאן דובר על הידרדרות היחסים בין המורים לבין התלמידים, ועל הקושי לקיים שיעור תקין עקב בעיות משמעת. היעדר הסמכות בא לידי ביטוי בדרכים שונות,כמו אלימות מילולית ופיזית, חשש מפני בריונות מצד הורי התלמידים, ועוד. מורים מכל המגזרים הצביעו על “מגיפת הסמרטפונים בזמן שיעור” כמכשול ממשי בעבודת ההוראה, והציגו את אוזלת היד של המערכת להתמודד עמה. הצעות לפתרון: העלאה משמעותית של השכר והתנאים של העוסקים בהוראה, הגדרה מחודשת של יחסי מורה-תלמיד.

5. היעדר שיתוף פעולה בין הצוות החינוכי לבין ההורים (ולעתים אף יחסי עוינות): הורים רבים שיתפו אותנו בתחושה שהם היו רוצים להיות חלק מהמערכת, כלומר מעורבים יותר ולא מצדו השני של המתרס. כיום נוצר מצב שהורים רבים אינם נותנים גיבוי למורים, ורק מנסים “לסנגר” על ילדיהם. מצד שני, מורים רואים לא פעם בהורי התלמידים אויבים ולא מנסים להקשיב. חינוך ילדינו מורכב מהמשולש: הורים-מורים-תלמידים, ולכן יש למצוא דרכים לשיפור היחסים ביניהם. בין הפניות והתגובות שקיבלנו – ארגוני הורים שמבקשים שקולם יישמע במערכת החינוך; וגם עובדת סוציאלית ומנחת הורים וצוותים חינוכיים המציעות לשקול הכשרת הורים במסגרת המוסד החינוכי, מתוך התפיסה שההורה הוא דמות המחנך החשובה ביותר.

 “טענות” בולטות נוספות שנדונו במסגרת הפרויקט ואנחנו מבקשות להביא בפני השר:

  1. ריבוי החופשות: פניות רבות בפייסבוק (בעיקר בעמוד “הורים רוצים מהפך בחינוך”) התייחסו לריבוי החופשות של התלמידים במהלך שנת הלימודים. כידוע, חופשות אלו אינן מותאמות לשאר המשק, ולכן יש להן השלכות ישירות על כל אמא עובדת, שאינה מורה. רמז: מציאת מסגרות חלופיות לילדים כרוכות בעלויות גבוהות באופן אבסורדי (מי אמר “חוק חינוך חינם”?).
  2. אי היערכות מספקת לקליטת פעוטות בגילאי שלוש בגנים הציבוריים: הורים רבים קוראים להוספת סייעת אחת לפחות בכל גני טרום טרום חובה. במילים אחרות, הורים אומרים: אם הפעוט בן השלוש שלכם אינו משתייך לפעוטות העצמאיים במיוחד, שכבר גמולים באופן מוחלט ולא זקוקים לאף עזרה בשירותים או באוכל (שלא להזכיר חיבוק באמצע היום), מוטב שתמצאו להם מסגרת פרטית ותמשיכו לשלם אלפי שקלים בחודש.
  3. אכזבה מחטיבות הביניים: לא מעט הורים קוראים לשוב אל ‘השיטה הישנה והטובה’ (להגדרתם), שבה התלמידים חוו מעבר אחד בלבד – מבית הספר היסודי לתיכון. חטיבות הביניים לא הוכיחו את עצמן, אומרים הורים ומורים, הן רק הובילו לבעיות ולקשיים חדשים במערכת.
  4. תיוג תלמידים: אמא לשלושה קוראת לשר החינוך “לחשוב מחוץ לקופסה“, ולהוביל לכך שהיצירתיות תחליף את הנטייה של המערכת לתייג ילדים (והיא עושה זאת רגע לפני הדלפת מסמך המורה, שהתהדר בהגדרות כמו “תינוקת מגודלת“).
  5. תהליך למידה לא יעיל (‘שיעמום’ במקום ‘אתגרים לימודיים’) וארוך מדי: המדען-מדריך מחוננים ד”ר רמי קאליר סבור כי ניתן לקצר את שנות הלימוד ולאפשר לצעירים לצאת מוכנים יותר ובשלב מוקדם יותר לשוק העבודה. בתוך כך, הוא אומר, אפשר גם לחסוך הוצאות מיותרות של המערכת. אנחנו חושבות שכדאי להקשיב למה שיש לו להגיד.
  6. מעמד התלמידים לקויי הלמידה אינו מוסדר: ד”ר מלי דנינו, מנכ”לית ניצן, קוראת לשר החדש להסדרת הנושא של ליקויי הלמידה מכל היבטיו (אחידות האבחון במכונים, יישום ההתאמות בבתי הספר, וכו’).

בברכה ותודה מראש,

מערכת מגזין “עשר פלוס” ומנהלות עמוד הפייסבוק “הורים רוצים מהפך בחינוך”, בשם כלל ההורים, אנשי החינוך ובני הנוער שנרתמו לפרויקט