מאת מיכל שפר מיכאלי.
שייך לקטגוריית משפחה פלוס

 

חופשות ארוכות עם הילדים עלולות להוציא מאתנו ביטויים הורסים. במובן הרע של המילה. איך נדע לזהות שהתקשורת שלנו עם המתבגר מחייבת שיפור, וכיצד נוכל להניע אותו לעשייה? קבלו את שלושת השלבים של “מפתח הקסמים” לתקשורת בונה (בייחוד כשיש הפרעת קשב ברקע)

 

כשנגלים קשיים בהתנהגות של הילד המתבגר, אנחנו ממהרים לחפש אשמים. האם אלו הם ההורים, הילד עצמו, המערכת, או אולי כולם יחד? אבל כמעט אף פעם לא נמצא לכך מענה. לעתים קרובות, ההתמודדות הראויה עם הקשיים הללו היא דרך הקניית כישורי חיים בסיסיים, כמו תקשורת בין ההורים לבין הילד ובין הילד לבין עצמו. הסיבה לכך היא שהיעדר תקשורת יוצר פקק, עומס והרבה עצבים. דמיינו את עצמכם נוסעים בדרך עמוסה בשלטים של “אין כניסה” (איסורים) וצפצופי צופר (ביקורות הורסות), כשאתם נתקלים בפקק תנועה גדול ומייאש שלא מאפשר לכם להתקדם לעבר היעד שלכם. מה הפלא אם כן שטיפול טוב חייב להיות מגובה בתקשורת, שתאפשר למתבגר לנוע ולהוכיח את עצמו. התקשורת היא כמו הדלק, ומעבר לכך נחוצה גם תקשורת בין ארבעת גלגלי הרכב על מנת שיוכל להתקדם למחוז חפצו. מחקרים מראים כי ילדים המתמודדים עם קשיי קשב וריכוז מתקשים להפנים כישורי חיים בסיסיים, כמו יכולת הסתגלות ועמידה בכללים, מיומנות חברתית וגיוס מוטיבציה. אם נעמוד על טיבן של התכונות הללו ונשפר או נייעל אותן, נוכל לפתוח עבור ילדינו את האפשרות להתקדם בחיים. תקשורת יכולה לבנות או להרוס אצל כל ילד ומתבגר, כל שכן אצל ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז או הפרעת התנהגות. אני מכירה עשרות ילדים ומתבגרים שמתמודדים עם הפרעת קשב, אך כל אחד מהם הוא סיפור העומד בפני עצמו. להפרעה הזו יש כל כך הרבה פנים, כל כך הרבה דמויות, כך שהשונה רב מהמשותף. ובכל זאת, ההתמודדות עם הקשיים של כולם (כולל כאמור במקרים של מתבגרים ללא הפרעת קשב) חייבת לכלול את “מפתח הקסמים” – כלומר, בניית תקשורת בונה במקום תקשורת הורסת. תקשורת כזו תשפר לא רק את היחסים של המתבגר עם ההורה שלו, אלא גם את התקשורת של המתבגר עם עצמו. במילים אחרות: תקשורת בונה תעלה בהכרח את הדימוי, ההערכה והביטחון העצמיים של המתבגר.

השלב הראשון: זהו את סוג התקשורת שלכם עם המתבגר

חמשת הסגנונות הבאים קיימים בתקשורת של כולנו, ברמה כזו או אחרת. השאלה היא עד כמה השימוש שלכם במשפטים הללו מול ילדכם הוא מוקצן ומובהק. אם זיהיתם את עצמכם במדויק, רצוי כי תחשבו על דרכי תקשורת מיטיבים יותר, שיובילו לתקשורת חיובית ובונה יותר.

    • הכללה: הורים רבים נוטים להכליל בתגובה לאירועים בודדים: “כולם הצליחו במבחן, רק אתה לא”; “למה אתה אף פעם לא מכין שיעורים”.
    • הרצאות של הטפת מוסר: “כמה פעמים הסברתי לך ש…”; “לא היית צריך להתנהג איתו כך, הוא תמיד עוזר לך”. ויש גם כאלה המשלבים ציניות, כמו “אתה ממש גאון, איך בדיוק חשבת שתצליח לעשות את זה?”.
    • גוננות יתר: “המורה לא אמרה שהחומר הזה יהיה במבחן, היא עשתה לכם מבחן ממש ממש קשה”.
    • פרפקציוניזם: “80 זה ציון בסדר, אבל אתה יכול להשיג הרבה יותר”.
    •  שטיפות מוח / השוואות: “למה אתה לא מסוגל להתנהג כמו כולם”?; “אני לא מבינה מה הבעיה שלך להזמין חבר הביתה”?

 

השלב השני:  זהו מה מניע את המתבגר שלכם

המניע לעשייה משתנה מילד לילד, אפילו באותו בית. אם נרצה, נוכל לחלק את הילדים באופן גס על פי מה שמעלה אצלם, יותר מכול, את המוטיבציה לשתף עמנו פעולה בתחומים שונים:

      1. פרגון ועידוד: ישנם ילדים שיחס מפרגן מגייס אותם לעשייה.
      2. תחרותיות: ישנם ילדים שמגייסים מוטיבציה לשינוי על ידי הצבת יעדים.
      3. תגמול: ישנם ילדים שחייבים להבין איך כל דבר משתלם להם.
      4. אתגר: ישנם ילדים שמתקדמים צעד אחר צעד, על ‘אדי ההצלחה’ הקודמת.
      5. צורך לרצות: ישנם ילדים שעושים בשביל אחרים, מכיוון שהם רוצים “למצוא חן” (דפוס רגשי).

 

השלב השלישי: תקשורת בונה + המניע לעשייה

מפתח הקסמים הוא שילוב של שיפור התקשורת שלכם עם הילד יחד עם שימוש באסטרטגיה שמניעה אותו לעשייה. רק כאשר התקשורת שלכם עמו תושתת על משפטים בונים במקום על משפטים הורסים ותתמקד בנקודות החוזק וביכולות שלו, בד בבד שתגבירו אצלו את המוטיבציה לשינוי בדרך המתאימה לו – תוכלו לראות תוצאות. המתבגר יגלה יותר ויותר שיתוף פעולה בכל תחום מתבקש וכך תוכלו להשיג את הבסיס לתפקוד תקין. בהצלחה!

הכותבת היא מאבחנת ומטפלת בשיטת אלבאום, בעלת מרכז אלבאום למצוינות אישית ומרכז “עיגולים של שמחה” לאבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז וקשיי תפקוד ולמידה 

כך בנות משתיקות הפרעת קשב מגיל צעיר

הם מכורים למסכים: איך נגמול אותם בשישה צעדים?

נגמר להם הסוס? כך תגבירו את המוטיבציה שלהם בשליש האחרון