fbpx

זה חופש זה?

זה חופש זה?

 

בת 15 פונה למבוגרים: “שחררו אותנו מהעבדוּת של פסח”

חשבו על זה רגע: באמצע תקופת המבחנים הבאה עלינו לטובה (כן, בטח) יש לנו פתאום שבועיים וחצי, 17 ימים תמימים, של חופש. חופש!!! באמצע כל התקופה המלחיצה הזאת. רגע לפני הבגרות, המפמ”ר, המיצ”ב, בחינות סוף השנה, בחינות כניסה למגמות – רגע לפני כל הדברים האלה, אנחנו מקבלים במתנה מאלוהים וממשרד החינוך שבועיים שלמים ועוד חצי שבוע של חופשה. האמת היא שרק על הנייר זה שבועיים וחצי נקיים וטהורים, כשבעצם אלו הימים הכי “מלוכלכים” שיש. אלו הם ימים שבהם ההורים מכריחים אותנו לנקות או לשמור על האחים הקטנים; ימים שבהם אנחנו כל הזמן שומעים מהמבוגרים: “לא ללכת לשם”, “לא לעשות את זה”, “לענות על השאלה הזאת”, “ללמוד למבחן ההוא”, “לעזור עם ה… ולא, אסור לך לצאת! תחזור בשש, אני צריכה אותך בבית…”.
לימדו אותנו שבחודש ניסן עם ישראל יצא מעבדות לחירות, אבל הדרישות והמשימות הבלתי נגמרות נותנות לנו את התחושה שההפך בדיוק הוא הנכון. לא נותנים לנו רגע מנוח! ורק בלי התירוץ של “אנחנו עושים בשבילכם כל הזמן”. רע לכם לראות אותנו קצת נחים? אתם רוצים שנצליח, לא? אז למה לגרום לחופשה שלנו להיראות כמו חופשה מגיהינום וכמו עבדות במקום לתת לנו זמן לאגור כוחות? לפעמים נדמה לי שאתם חושבים שאם תעבידו אותנו קשה מדי נתחיל להתגעגע לבית הספר. אז זהו, שזה לא עובד.
נו, אז עד מתי חופשת הפסח תהיה יותר שיעבוד לבית מאשר זמן להנאה? רוצים שנעזור בניקיונות? אין בעיה, נעזור. אבל למה לא לצאת למחרת בבוקר לטיול עם חברים? ועוד אחרי שניקיתי היום? למה כדי לנקות את המקרר אנחנו מספיק בוגרים, אך כדי לצאת לבלות יום שלם מחוץ לבית אנחנו לא? ממה יש לכם לפחד? אפשר לחשוב שאם לא תגידו לנו איפה להיות בכל שנייה נתונה אנחנו נתחיל לקחת סמים, נידבק במחלה טרופית מוזרה ולאחר מכן נלך ונקפוץ מצוק.
דעו לכם שעל פי רוב, המתלוננים על סמכות יתר הם ילדים טובים יחסית. עוּבדה שהם לא עושים את כל מה שציינתי. לכן, אם אתם רוצים להוכיח שאנחנו מספיק בוגרים ואחראיים, הדרך הטובה ביותר היא להראות לנו שאתם סומכים עלינו. איך? לתת לנו קצת חופש. חופש בחירה.

תנו לאגור כוחות להמשך

אני לא אומרת שתתנו לנו חופש מוחלט בכול. אבל בחייכם, זאת חופשה. לא כלא. אני לא אומרת שיתנו לנו לצאת לבלות עד שתיים בלילה בלי לומר איפה אנחנו. אבל תניחו לנו להשתולל קצת, לנוח קצת, ליהנות קצת. מתי ביומיום יוצא לנו לצאת ליום שלם? לעשות דברים שאנחנו באמת אוהבים ושאין לנו זמן אליהם? אנחנו מספיק בוגרים כדי להחליט לבד חלק מההחלטות: לאן אנחנו מעדיפים ללכת, מה אנחנו מעדיפים לעשות (כמובן שההורים יכולים לחלוק על כך), מתי להכין את שיעורי הבית לחופש. ודבר נוסף, כמובן שצריך גבולות. אבל צריך גם לזכור שהחופשה הזו היא הזמן לאגור כוחות להמשך המחצית המתישה, לעוד מבחנים ולעוד עבודות.
אז אני פונה לשכל וללב של כל אחד מכם, ההורים – רגע לפני שאנחנו חוזרים לשם, תנו לנו ליהנות!!!

המדור בשיתוף – “Resh” מיזם הכתיבה של הנוער בישראל – נוער ישראלי יוצר

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.