בין הח”כים החדשים בולטת מיכל רוזין מסיעת מרצ, שבשנים האחרונות עמדה בראש איגוד ארגוני הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. אולם מלבד היותה פעילת זכויות אדם ונשים (וכעת גם חברת כנסת) רוזין היא אמא לשלושה. איך היא מתמרנת בין המשפחה והקריירה ומה הטיפ שלה להורים למתבגרים?
כרטיס ביקור: מיכל רוזין, בת 43, מכהנת כיו”ר הנהלת מרצ ונבחרה מטעם המפלגה לכנסת ה-19. רוזין היא פעילת זכויות אדם וזכויות האישה, ומאז 2008 הייתה מנכ”לית איגוד ארגוני הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. רוזין היא בוגרת תואר ראשון ותואר שני בחוג למדעי המדינה ותקשורת פוליטית באוניברסיטת תל אביב.
השאלון
היכן עומדת הקריירה שלך כיום?
“בימים אלה אני מתחילה את כהונתי כחברת כנסת חדשה מטעם מרצ. עבורי זוהי שליחות ופלטפורמה לקידום שוויון בין קבוצות באוכלוסייה, יהודים וערבים, ולקידום זכויות הקהילה הגאה וזכויות העובדים, וכמובן זכויות הנשים. אני שואפת לשוויון בהזדמנויות ובסיכויים, ולכך שאנשים יוכלו להתפרנס בכבוד, לחיות בבריאות ולקיים חיי משפחה מאושרים – בלי קשר למקום שבו הם נולדו או גדלו”.
מהו הסטטוס המשפחתי שלך?
אני נשואה לרונן פרי ואמא לאביב (בן 15 וחצי), עומר (בן 11.5) ונועה (בת שבע).
תארי לנו סדר יום טיפוסי בחייך.
“לאורך כל השנים תמיד הייתי מסורה לתפקיד שלי ובמקביל פעילה פוליטית בארגונים חוץ פרלמנטריים. מאז ומתמיד השעות חולקו בין פעילות בעבודה לבין אקטיביזם. סדר היום שלי היה מורכב מכל אלה, וכמובן מזמן משפחה. עד לאחרונה מרב המרץ הופנה לתהליך הבחירות, ומעתה הוא יופנה לפעילות פרלמנטרית שמציבה אתגרים חדשים. אישית אני מאמינה בשילוב ואיזון בין ימים קשים יותר – שבהם אתה מגיע הביתה אחרי שהילדים כבר נרדמו, לבין ימים שבהם אתה מגיע אחר הצהריים לאסוף מהצהרון, להסיע לחוגים וכו'”.
עם מה הכי קשה לך להתמודד בגיל ההתבגרות של ילדייך?
“הכי קשה לי מול ההסתגרות שמאפיינת את הגיל הזה. השיתוף מצד הילדים, שאליו אני רגילה, הולך ומצטמצם, ולמרות שזה תהליך מקובל וטבעי לא קל לי איתו. אני אמא שרוצה לדעת מה עובר על ילדיה, לשמוע מהם על חוויות היומיום. אבל זה בא בגלים – יש הסתגרות ויש השתפכות”.
איזו מתבגרת את עצמך היית?
“הייתי מתבגרת ששואלת את עצמה שאלות קיומיות, גם בתוך היהדות וגם בציונוּת ובתפיסות דתיות אחרות. שאלתי שאלות על קונפורמיזם ועל מקום האדם בחברה, ומצאתי את עצמי כבר בגיל הזה קוראת את ספריו של ישעיהו ליבוביץ ואת הספר ‘האדם מחפש משמעות’ מאת ויקטור פראנקל. אני חושבת שמהבחינה הזו לא הייתי בת טיפש עשרה רגילה.
“דבר נוסף שאני זוכרת הוא שהסתגרתי חלק מהזמן. לא דיברתי, התנתקתי, ואני בטוחה שהיו שנתיים בערך שבהן לא היה קל להיות ההורים שלי. אבל אני שמחה שמרדתי, מכיוון שאני מאמינה שחשוב למרוד בגיל הנכון. זה משחרר משהו. ולכן היום אני מאפשרת לבן המתבגר שלי להימצא במקום הזה. עדיף שהוא ימרוד עכשיו ויאפשר לחייו להתערער, מאשר שזה יקרה לו בגיל 40-30.
מהו הטיפ שלך לאמהות למתבגרים?
הטיפ שלי הוא לתת לילדים מרחב מוגן, כלומר מצד אחד להשאיר מספיק מרחב להתבגר ולמרוד ומצד שני לא לעזוב אותם לגמרי. חשוב לזכור שהעובדה שהם מתבגרים אינה אומרת שהם זקוקים לנו פחות, לפעמים אנחנו שוכחים זאת ונותנים תשומת לב רק לילדים הצעירים יותר. והכי חשוב לא לפחד לדבר איתם על הכול- הכול – הכול, כולל נושאים שמפחידים אותנו כמו מיניות ופגיעות מינית – זה חשוב מאוד עבורם”.
גם השחקנית שרית וינו-אלעד התארחה במדור “הפלוס שלה”
תופעה מזעזעת: נערות ערומות מול כל השכבה – באמצעות הפייסבוק והסלולר
עדיין לא כתבתם מכתב לשר החינוך שייבחר? הצטרפו ליוזמה שלנו, בואו להשפיע!
