fbpx

ילד אסור, ילד מותר: במקרה של “אופוריה” גם “צפייה מתווכת” לא תעזור

 ילד אסור, ילד מותר: במקרה של "אופוריה" גם "צפייה מתווכת" לא תעזור

 

“אופוריה” היא סדרה העוסקת בבני נוער, אך מיועדת למבוגרים בלבד. למרות זאת, הפרומואים מככבים בפריים טיים וישנה נגישות גבוהה לצפייה ישירה באינטרנט. האם הניסיון של היוצרים להציב להורים מראה אפוקליפטית של הנוער משיג את המטרה, או רק מעצים את הבעיה?

 
מאז שהילדים שלי הפכו למתבגרים הספקתי להפנים את העובדה שבכל הנוגע לצנזורה של התקשורת (טלוויזיה, סרטים, אינטרנט) מוטב לנקוט באמצעי מתוחכם יותר מאשר סתם להגיד “לא”. כלומר, אתם יכולים להגיד לילד שלכם “אתה לא רואה את הסדרה הזו”, אבל תצטרכו להביא בחשבון שאלה הם זמנים אחרים מאלו שבהם גדלתם. היום כמעט הכול פרוץ בפני ילדים (בייחוד תכנים טלוויזיוניים) ורוב הסיכויים הם שבסוף הילד שלכם יצפה בסדרה המדוברת, שמן הסתם זוכה גם בפרומואים בפריים טיים. רק לא בטוח שאתם תדעו מזה. זו אחת הסיבות לכך שברוב המקרים מוטב לבחור בגישה של “צפייה מתווכת“, מה שאומר שההורה יושב מול המסך יחד עם הילד ומפרשן לו את התכנים הנצפים ממקום ביקורתי, תוך הבחנה בין “נכון” ו”לא נכון”, “מוסרי” ו”לא מוסרי”, “מציאותי” ו”לא מציאותי”, וכו’. הצפייה המתווכת לוקחת יותר זמן מלהגיד “לא”, אבל מבטיחה תוצאה טובה יותר ומלמדת את הילדים לבצע צפייה מודעת וביקורתית.

עד היום השתמשתי בשיטה הזו לעתים קרובות. למשל בסדרות כמו “הישרדות“, “היפה והחנון”, “עספור“, ובזמן האחרון גם “גולסטאר”. במקרה של האחרונה, אני חייבת להודות שבהתחלה לא ממש הבנתי מה הילדים שלי מוצאים בסדרה שעוסקת בנושא סתמי כמו כדורגל ונראית רדודה להחריד, אבל אחרי שצפיתי בה יחד איתם הבנתי שהכדורגל הוא ממש לא העיקר. בסך הכול מדובר בסדרה שטחית אך משעשעת למדי, וגם אם זו לא הפינה של אבשלום קור לא יקרה שום אסון אם הילדים יצפו בה. לא כך במקרה של “אופוריה”, סדרת הטלוויזיה החדשה המשודרת ב-HOT  ומיועדת לגילאי 18 ומעלה. הסדרה הזו מציבה אותי בפני סיטואציה לא פשוטה, כי גם צפייה משותפת ומתווכת לא הייתה עוזרת במקרה הזה.

צוהר לתקשורת אמיתית? לא ממש

הבאז התקשורתי שיצרה סביבה “אופוריה” הוא בלתי נמנע: הפרומו לסדרה משודר בכל מקום, כוכבת הסדרה רוני דלומי (המוכרת ככוכבת ילדים) מתראיינת על כך בעיתון, אז מה הפלא שהילדים שואלים אותי פעם אחרי פעם: “אמא, על מה הסדרה הזאת?”, וגם “למה כולם מדברים עליה?”.הייתי חייבת הסבר. אמרתי להם שזו סדרה המציגה מצבים קיצוניים ומיועדת להורים ולילדים מעל גיל 18, ולכן אני לא מרשה להם לצפות באף פרק בה. הצנזורה עתיקת היומין של להגיד “לא”, נראית לי כאן ללא ספק מתאימה יותר, אבל ביני לביני אני תוהה האם האיסור הזה יגרום להם להימנע או שדווקא גרוע מכך – העיסוק הבלתי פוסק בסדרה והפרומואים שלה יעשו את שלהם, והילדים ימצאו דרך (פשוטה מאוד, אגב) לצפות בה?
אני לגמרי מבינה את הצורך האמנותי של היוצרים לעשות סדרת טלוויזיה קיצונית, כזו שמתנגחת ובועטת, שמציבה מולנו מראה מעוותת בכוונה, כדי לזעזע אותנו, כדי לנער, כדי לזעוק: חבר’ה, אנחנו בבעיה! אבל בתוך כך, הסדרה הזו יוצרת בעיה חדשה: היא מקבעת את הנוער במקום מאוד שלילי. היא קובעת שכל בני הנוער נוהרים לכיוון אחד, רע, מסוכן, מכוער. היא צופה להם עתיד חולני ובעצם כך לא משאירה להם הרבה סיכוי. זו הבניית המציאות. איך שנסתכל על בני הנוער, כך הם באמת ייראו בסוף.
גיבורי הסדרה “אופוריה” הם נערים מסוממים, סטלנים, מכורים לפייסבוק ולפורנוגרפיה, כרוכים אחר פולחן היופי (שגורם לנערה שמנה לרצות לקיים סקס בכל מחיר, רק כדי לא להישאר בתולה), אלימים, מעשנים, שותים, זקוקים לסיפוקים מיידיים. זהו נוער קיצוני, סתמי, מסואב, שמושך מטה מטה. האם זה מה שיעודד הורים ליצור שינוי אמיתי? להתקרב לילדים שלהם? ליצור עמם תקשורת בריאה ונכונה, תומכת ומכילה? ואולי זה דווקא רק יבהיל הורים, יגרום להם להיות חרדים עוד יותר ולהגיד “אולי אני בכלל לא מכיר את הילד שלי?”, או “אני אתערב לו בכל דבר ואשב לו על הווריד כדי שבחיים הוא לא יהיה כזה” (לא ממש תקשורת תומכת, אה)?
בכל דור קם מי שטוען שהדור הזה הרבה פחות “איכותי” מקודמו, הרבה יותר “מכור” (היום זה בעיקר לפייסבוק, ריאליטי, אלכוהול וסמים) והרבה יותר “מנותק” ממה שקורה סביבו. בתוך כך אנחנו גורמים עוול גדול לנוער אחר, שבהחלט חי ונושם רק ‘עושה פחות רעש’. זה הנוער שמתנדב למען הקהילה, שמעורב בפוליטיקה, שפעיל בתנועות נוער, שקורא ספרים. את הנוער הזה משאירים דומם, ללא קול. נסתר. כי הרבה יותר קל להתסיס, להטיח האשמות בפרצוף של ההורים, להפחיד אותם.

יורים לעצמנו ברגל

לא כל הילדים שלנו הם אלימים, אדישים ומסוממים, וחשוב מאוד שנדע לזהות מראה מעוותת ואפוקליפטית כמו זו שמוצגת לנו בסדרה “אופוריה”. אחרי הכול, אחד הדברים שהכי מדאיגים אותנו זה שהילדים שלנו ייחשפו לתכנים לא מתאימים במדיה, והסיכוי שלהם להיחשף לסדרה כמו “אופוריה” הוא הרבה יותר גדול מאשר להיחשף לתוכן פורנוגרפי באינטרנט. בייחוד אם הם בשנות העשרה המוקדמות, בייחוד אם ההורים שלהם דואגים לתוכנת סינון תכנים באינטרנט. עכשיו אני שואלת את עצמי, האם מישהו ב”הוט” חשב על זה עד הסוף? האם זה נכון לפמפם פרומואים לסדרה בפריים טיים? להבליט גישה לצפייה ישירה ב-VOD או בערוצי האינטרנט המובילים? תחשבו עד כמה מעוות המסר שהילדים שלנו עלולים לקבל מצפיה בסדרה כזו. מה הם אמורים להבין, שככה זה בחיים ועכשיו נותר להם רק להתאים את עצמם למה שקורה על המסך? מי שמנסה לאחוז בחבל משני הקצוות, כלומר לשמור את “אופוריה” כסוד המיועד להורים ולהשאיר את הילדים מחוץ לתמונה, משלה את עצמו. יתרה מזו, הוא רק מעצים את הבעיה שהוא מציג בפני ההורים.

כדאי להיות חברים של הילדים בפייסבוק? זווית של הורה מול זווית של ילד

פרופיל הסטודנט הישראלי: מילואימניק, משלם מיסים, שוכר דירה…ולומד

לטור הקודם של נירית: טילים על תל אביב

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

2 תגובות

  1. ניסיתי לצפות בפרק הראשון באינטרנט כי אני לא מחוברת להוט.
    אני מודה לא הצלחתי להתמיד ביותר מ7-9 דקות שהחזקתי את עצמי בכוח מול המסך.
    התוכן וההתנהלות היו איטיים.
    המשחק חובבני כך שמהר מאוד איבדתי עניין במסר שחיפשתי למצוא.
    סתם.

  2. הרעיון שילדים לא יצפו בתוכנית שהכוכבים שלהם מככבים בה הוא טיפשי… משחקים בה ילדים שהקול שלהם עוד לא התחלף! הדבר האחרון שצריך בחיים האלה זה עוד משהו שיתן ספין הוליוודי לסמים וסקס ואלימות. היוצרים רוצים לעשות כסף ולהתפרסם כקיצוניים (כי לא הצליחו לשחק אותה בחו”ל) ולילדים שלנו נראה מגניב להזדיין ולעשות סמים.

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.