מאת ד"ר ניצה דורי.
שייך לקטגוריית בצפר, חברה, מאמרים

 

תלמידי בתי הספר אינם זכאים להשתתף בבחירות לממשלה, אך כבר בגיל היסודי הם מתחילים לטפח ניצנים של דעות פוליטיות. ד”ר ניצה דורי מזכירה לנו כי בני נוער אינם נעדרים מהשיח הציבורי, ומונה כמה מהתחנות בדרכם לגבש את העמדה הפוליטית שתלווה אותם בעתיד לקלפי

 

רק לאחר שהילד שלנו יגיע לגיל 18 תוענק לו הזכות להשתתף בבחירות לממשלה, אך גם קודם לכן יש לו יכולת מסוימת להשפיע על המתרחש במדינתנו. גיבוש העמדה הפוליטית והמודעות לנושאים חברתיים-ביטחוניים מחלחלים לחיי ילדינו כבר בראשית דרכם במערכת החינוך הישראלית, אם בשיעורי המולדת, ההיסטוריה והאזרחות בבתי הספר, ואם בבחירות לוועדת חברה ולוועדות כיתתיות אחרות. ילדים ונוער אינם מנותקים גם משיחות המתנהלות בין הוריהם ובין מבוגרים אחרים במשפחה, הנוגעות למצבים פוליטיים. שיחות אלה עוסקות לעתים במאבק הקיומי שכולנו ערים לו: האיום האיראני, פיגועים או הסלמה באחד הגבולות וכו’.
הצעירים של היום צורכים חדשות באופן שוטף, גם אם לא בדרך ה”קלאסית” שמוכרת לנו מהעבר. הם אולי לא פותחים את עיתוני הבוקר ומדפדפים במדורי האקטואליה, אך הטוויטר והפייסבוק מספקים להם מידע נרחב לגבי הפוליטיקה המקומית. הם הרי אינם יכולים להישאר אדישים למצבים פוליטיים ומדיניים, מכיוון שבעתיד הלא רחוק הם יתגייסו לצבא וייאלצו לשאת בפועל בתוצאות של בחירות כאלה ואחרות שעשו הוריהם יחד עם כל המבוגרים האחרים. תוצאות הבחירות, הם יודעים, ישפיעו בעקיפין או במישרין על עתידם במהלך השירות הצבאי, ואולי גם לאחר מכן.

מנוער הנרות ועד נוער הגבעות

ראינו את “נוער הנרות” עם הירצחו של יצחק רבין ז”ל, ראינו את הנערים והנערות ממגורשי גוש קטיף ולצד בני נוער שבאו מאזורים אחרים בארץ כדי לתמוך בהם (איך הם הגנו בגופם ממש על ביתם), ראינו את הנערים המצטרפים למאבק על צדק חברתי בקיץ 2011 במאהלי המחאה, ראינו בני נוער מחלקים כרזות לבחירות בשנים קודמות תוך הזדהות עם מפלגה זו או אחרת  – גם אם אין להם עדיין זכות בחירה, וראינו אותם כבר בילדות משתלבים בתנועות נוער שונות שעדיין מזוהות פוליטית עם מפלגות מסוימות (“הנוער העובד והלומד” ותנועת “הצופים” עם גוש השמאל, “בני עקיבא” עם גוש הימין).
לעתים גם מקום המגורים של הנער מנתב אותו למעורבות פוליטית. קחו למשל את תושבי אריאל, לנוכח החרם שהוכרז על היכל התרבות שלהם מצד שחקני תיאטרון וזמרים בארץ. אולם ישנם אירועים נוספים שעשויים לתרום לגיבוש העמדה הפוליטית של בני הנוער, כמו המסעות לפולין או  ביקורים בכנסת ישראל. הביקור בכנסת יכול להתקיים בימים פתוחים (כמו יום הולדת לכנסת בט”ו בשבט, או “סוכה פתוחה” של נשיא מדינת ישראל), או בימים חגיגיים שבהם הכנסת פותחת שעריה בפני הציבור, ומאפשרת לבני נוער להשתתף בסיורים, בדיוני ועדות הכנסת ובישיבת המליאה החגיגית. דיונים מסוימים במליאת הכנסת נוגעים ישירות לחיי החברה והתרבות של ילדים ונוער, ולכן הם מביעים בהם עניין רב: “סירוב פקודה וגבולות הציות”, “פיקוח על תכנים באינטרנט“,הטלת איסורים ומגבלות על מכירת אלכוהול לקטינים וצריכת אלכוהול,  המאבק בסמים, ועוד. כל אלה מגבשים ניצנים לגיבוש העמדה הפוליטית בקרב ילדים ובני נוער.

האיזון הנכון: צעירי השבט לצד זקני השבט

ביציאת מצרים, הלכו הנערים לצד הזקנים במדבר בזמן שעלה הציווי להכנת בגדי השרד של הכהן הגדול. ה’ מצווה את משה לעטר את שולי מעילו של הכהן הגדול בפעמון ורימון, פעמון ורימון. הרימונים הם סמל לזקנים המלאים, הכבדים בחוכמה, בידע ובניסיון חיים. הפעמונים הם הצעירים, המרעישים בכל כוחם, הקלילים והשועטים קדימה. אלה ממתנים את אלה, אלה מדרבנים את אלה. האיזון והשילוב ביניהם הוא זה שיוביל למדיניות פוליטית וחברתית נכונה.

 המשיבה היא מרצה בכירה לחינוך במכללת שאנן  המכללה האקדמית הדתית לחינוך

בלוג: על רקע הגראדים, זיכרונות מילדות בצל הקטיושות 

הורים שואלים: הילד שלי מחונן, אך לומד רק מה שמעניין אותו…

אופנה וטיפוח: מדריך לנערה בנושא הגנה על עור הפנים