מאת דבורית נבו.
שייך לקטגוריית אמא מתבגרת, בלוגים

 

איך “תודה, בבקשה, סליחה” הפכו ל”תכף, רגע, שנייה”?

 כשהייתי בכיתה א’ למדנו  מהספר “אלפוני” שלוש מילות קסם: “תודה, בבקשה, סליחה”.
גם לילדים שלי יש שלוש מילות קסם: “תכף, רגע, שנייה”.
איך הן קשורות לקסם? בתוך שנייה (או רגע) הן מצליחות לשחרר ת’מכשפה מתוכי.
קסם.

 אין דבר שאני מבקשת מהילדים שלא נענה במילה: שנייה…בלה בלה בלה בלה בלה…”,
או לחילופין: “רגע אמא, אני…בלה בלה בלה בלה…”.
אני ממש מרגישה איך מילה כזו עובדת כמו מכשיר רגשי, כמו מפצח אגוזים –
כזה שמפצח לי את האגוז באותה שנייה.
עלי להודות: באופן עקרוני אני נגד מניפולציות זולות,
בעיקר כי הן מאלצות אותי לחשוב על מתוחכמות יותר.
וכשהאגוז שלי שבור, אני לא תמיד חושבת.

 איך יכול להיות שבכל פעם שהם מבקשים ממני משהו, אני מצליחה לגרד את עצמי –
מהכיסא / ספה / מיטה / עיסוקים חשובים אחרים (נגיד פייסבוק),
אבל כשאני מבקשת מהם משהו…
אופס, אני נשמעת כמו אמא שלי !

התמודדות בשמונה שלבים

 שיטת האיומים לא עובדת.
לא רק שהמשפט “אין בעיה, כשאתה תבקש ממני משהו תקבל אותה תשובה” לא ממש מזיז להם –
אני גם שוכחת לקיים אותו.
חבל להבטיח הבטחות שווא.

 ככל שחולף הזמן אני מבינה שהשיטה חייבת להיות מושתתת על תכנון ואסרטיביות:
א. תכנני את מועד ההגעה הרצוי.
ב. קראי להם בערך רבע שעה לפני המועד הנדרש.
ג. השמיטי מילות חיבה (אין “חמוד”, “מותק”,” נסיכי” כשצריכים אותם).
ד. החליפי את טון הדיבור לטון של דרג הפיקוד העליון.
ה. השתמשי במשפטים קצרים וברורים, ללא מילות קישור/סיבה.
ו. תזכרי אותם כעבור חמש דקות בטון ענייני ונוקשה.
ז. תזכרי אותם כעבור חמש דקות בטון נוקשה וצורם, וצייני: “אני קוראת לך כבר פעם שלישית”.
ח. סכמי את האירוע במשפט סיכום חיובי: “תודה שאתה מקשיב לי ומגיע, כל הכבוד על היחס”. המשפט הזה תמיד עובד.

נסו ותיהנו!

 

לפוסט הקודם של דבורית: לילדים שלי יש 1,000 חברים בפייסבוק. אז?

לפעמים היא קטנה ותלותית ולפעמים היא דורשת ‘לא להתערב לה בחיים’. .. 

איך זה שעדיין נערות רבות נכנסות להריון?