שייך לקטגוריית הורים שואלים

בני בן ה-17 הוא אדם של עקרונות, מין פילוסוף כזה. הוא מחליט בעצמו אילו מקצועות ללמוד מתוך שיקולים כמו “האם זה ייתן לי משהו לחיים”, “אני לא מסכים עם הגישה”, וכו’. כך גם נראית התעודה שלו: פערים גדולים בין הציונים של מה ש”מתאים” לו לבין הציונים של מה שלא “מתאים”. עלי לציין כי בני הוא מחונן, וכי יש לו יכולת קשב גבוהה וזיכרון מדהים. הוא קורא ספרים מכל הסוגים ומחפש ידע מעניין. הגישה הבסיסית שלי בחינוך היא מתן כבוד לדעות של ילדיי, תוך הכוונה לאפשרויות אחרות. לכן אני נוטה לכבד את רצונו, בהנחה שהוא יודע מה ההשלכות שיש לכך בבחינות הבגרות (תגובתו: “אני לא צריך את הבגרות, בכל מקרה אני רוצה להיות חקלאי”). האם עליי ללחוץ עליו קצת יותר למאמץ לימודי ולהוצאת בגרות בכל מחיר, או לסמוך על כך שהוא יודע מה טוב בשבילו עכשיו וישלים את הגרות מאוחר יותר?

מאת: ד”ר ניצה דורי, 6.11.12

כיום ידוע לנו שקיימות שבע אינטליגנציות (פרופ’ הווארד גרדנר), וכי כל אחד מאתנו מוכשר באחת או שתיים מהן – אך לא בכולן. כבר אמר קהלת, הרבה לפני גרדנר: “חנוך לנער על פי דרכו”. אם מדובר בנער מחונן, משכיל ונבון לא כדאי ללחוץ עליו בעניין הבגרויות, מכיוון שהוא יוכל להשלימן בקלות במועד מאוחר יותר. הפעלת לחץ כעת רק תעכיר את האווירה בבית ותשדר לנער את המסר השגוי שכל מה שחשוב להוריו זה הישגיו הלימודיים.
אני מציעה שתנסו להתקרב לנער דרך שיחות נעימות, לאו דווקא בנוגע לבגרויות ולימודים. הכינו לו מאכלים שהוא אוהב, פנקו אותו במילים טובות, קנו לו במתנה ספרים בתחום האהוב עליו (אגרונומיה וחקלאות) והביעו התעניינות בתחום הזה, שאלו אותו שאלות בנושא ואמרו לו שהוא בחר תחום מעניין מאוד, חבקו אותו בחום. גם נער בן 17 זקוק לכל אלה. כל לחץ עלו להוליד את התופעה ההפוכה מבחינתכם כהורים, כלומר שהנער ילך ויתרחק מכל מה שקשור ללימודים.
לאחר שתקיימו עמו שיחה נינוחה שבה תבהירו לו את עמדתכם, כי ללא בגרות דלתות רבות יהיו נעולות בפניו וכי לא תמיד אנחנו לומדים דברים שרלוונטיים לנו כרגע אך הם יכולים להיות רלוונטיים בשלבים אחרים של חיינו – אם הוא עדיין ימשיך לדבוק בעמדתו לעסוק בחקלאות ולהיות חקלאי בשטח, חשוב שתפסיקו לדון בנושא. תוכלו אמנם לשתף בשיחה גם חבר טוב או קרוב משפחה שהילד אוהב, כדי לנסות לשנות את דעתו (לא לשכוח שהילד חוות את גיל ההתבגרות, שהוא גיל המרד). אך אם גם זה לא עוזר, סכמו איתו שתהיה לו תעסוקה כלשהי עד הגיוס: שהוא ימשיך להגיע ללימודים הסדירים מבלי להיבחן, או שיתחיל ללמוד באוניברסיטה הפתוחה את התחום האהוב עליו, או שייצא לעבוד בתחום החקלאות באחד המושבים. העיקר שלא תאפשרו לו ישיבה בטלה בבית. בהצלחה!

 המשיבה היא מרצה בכירה לחינוך במכללת שאנן המכללה האקדמית הדתית לחינוך

בן 17: “לפני שבועיים ראיתי את ההורים שלי עושים סקס” 

מעורבות הורית: איך להיות מעורב בלי להתערב יותר מדי 

מרגישים בסטרס? כל הדרכים לצאת מזה!