מאת ערן שחר.
שייך לקטגוריית משפחה פלוס, נשים

 

אל תשכחי שהיא הביאה לעולם את בן זוגך…

האם בישלנו מספיק? מה נלבש? מי יעשה פרצופים? מה נביא מתנה לחג? יהיו עקיצות מתחת לחגורה?….
בין אם אנחנו מארחים ובין אם אנחנו מתארחים, ארוחת החג מעוררת ברובנו מתח מסוים – בייחוד אם אנחנו נשים. הכוונה היא למתח שבדרך כלל מגיע לשיאו סביב השאלה: איך נשרוד את החג בנוכחות החמות המעיקה, או לחילופין עם הכלה החצופה?
רגע, לפני שאתן מריצות תרחישים אפשריים בראש, קחו נשימה עמוקה ונסו להבין דבר אחד: המתח המתלווה לעתים קרובות ליחסי כלה-חמות הוא טבעי ביותר. נדיר למצוא מקרים שבהם ישנה הרמוניה מלאה בין השתיים, והסיבה לכך היא פשוטה למדי: כל אמא רוצה בטוב ביותר עבור בנה, בזמן שבדרך כלל היא מחזיקה (גם אם לא במודע) באמונה שאין דבר כזה ביקום כולו. כלומר, אין כלה מספיק טובה עבור הבן שלה. גם אם היא כבר מקבלת את כלתה, היא תמיד תתייחס אליה בזהירות בנוסח “כבדהו וחשדהו” ובד בבד תדאג לשמור על מקומה בלב הבן – שהלך אחרי אישה אחרת. כמובן שביום מן הימים תזכה גם אותה כלה בחוויה דומה, כלומר “תפסיד” את בנה לבחירת ליבו. אבל זה לא משנה דבר.

הדינמיקה בין החמות לכלה נכונה אמנם לכל ימות השנה, אך דווקא מפגש החג עלול להיות מוקד להתפרצות געש רגשית. בכל זאת, סחבנו אצלנו בלב רגשות במשך שנה שלמה, שרק הלכו והתגברו, ונקודת הזמן הזו מגרה אותן להתפרץ. אז רגע לפני החג, בואו נעצור רגע וננסה לפעול הפעם ממקום אחר. כן, שווה לכן להתאמץ מעט כדי שהשנה שעומדת בפתח תהיה מרעננת ולא טעונה. מהנה ולא מענה. הדבר נכון, אגב, לא רק ליחסים הנפיצים שעשויים להיות לכם עם הכלה/החמות, אלא גם ליחסים עם כל אדם אחר (מישהו אמר גיסה?). איך עושים את זה? משתמשים ב-GPS התנהגותי ומחשבים כיוון מחדש.

 זמן + פנקס + בן/בת הזוג

אז מהו GPS התנהגותי?המשמעות היא חישוב מחודש של הכיוון ושל דרכי הפעולה. אתם אלה שקובעים את הכיוון. אתם אלה שתחליטו ערב החג איך הוא ייראה מבחינתכם, לאן תנתבו את פני הדברים. התכווננות כזו תעניק לכם את הכוח להימנע מתגובה במקרים שבהם טמונה ‘סכנת ריב’ והפקת מילים מיותרות. בקיצור, אתם אלה שצריכים לשאת באחריות. כמובן בהנחה שאתם אכן מעוניינים לעבור את החג בכיף, בשלום, באהבה, באחווה. אל תתנו למציאות (ולהתנהגות של אחרים) לנהל אתכם, אל תגיבו אליה באופן אוטומטי. במקום זה נהלו אתם את המציאות, על ידי כך שתאמצו כיוון חשיבה חדש: “ניהול התנהגות”.
כאן אני רוצה לערוך לכן היכרות עם הטקטיקה של “ניהול התנהגות”. בבסיס המתכון עומדים עקרונות פשוטים: קצת תכנון התנהגות, קצת הכנה וחשיבה, קצת גאווה עצמית מהיכולת להיות בוגר/ת, והרבה – לקחת דברים בקלילות ובהומור. אפילו באהבה. לצורך העניין פנו לכם זמן לחשיבה מעמיקה: שבו עם פנקס וכתבו לעצמכם בנקודות דרכי פעולה. תוכלו להתייעץ עם בן/ בת הזוג ולהחליט יחד גם על תמיכה הדדית. ניהול ומודעות הם שם המשחק. אגב, בני הזוג שלכם יעריכו מאוד את ההצעה שלכם לתכנן יחד “איך לעבור את החג בשלום”, ללא “התפוצצות געשית” מיותרת. בייחוד אם בפעם האחרונה זה נגמר בתקרית מביכה, שהובילה לשבועות של ברוגז ושתיקה בקרב המשפחה.

4 מרכיבי המתכון ב”ניהול התנהגות”

ארבעת העקרונות הבאים יסייעו לכם בהיערכות לקראת הערב:

  • הכנה מחשבתית: הפרידו בין עיקר לטפל. שבו וחישבו מה העיקר בחג: היחד, המשפחתיות, שפע של המשפחה לה זכיתם, שפע של אוכל על השולחן שיש להודות עליו, ילדים נפלאים, בריאות. מי צריך יותר מזה? נשים יקרות, אל תשכחו לרגע שהחמות שלכן היא האישה שהביאה לעולם את הגבר שלצדכן, שחינכה אותו להיות מי שהוא. איך שלא תסתכלו על זה, אם בחרתן בו לחיים, כנראה שההורים שלו ראויים לתודה. ברגע שתבינו שזה העיקר, כל השאר ייתפס כשטויות ותוכלו ליהנות מהארוחה. מישהו זרק מילה לא במקום? קחו נשימה, ביס מהארוחה הנהדרת, חייכו. הכול נפלא.
  • חמלה: הגיעו למפגש המשפחתי עם קצת יותר חמלה. לא רחמים, אלא עם קבלה והכלה. עזבו את הפרצופים, מחקו את תרחישי האימה שאנחנו נוטים להריץ בראש. אל תנסו “להחזיר” ממקום של אגו. אל תתחשבנו! (זה לא באמת חשוב מי עזר או מי פינה את השולחן בפעם הקודמת). נסו להגיע ממקום של נתינה, ויתור, רצון לעזור ולהעניק מעצמכם כאות הוקרה ותודה על הקיים ועל כך שטרחו ובישלו עבורכן. הציעו עזרה ובכיף. למה לא? את תשכחו שיש אנשים שאין להם מה לאכול – הם מתפללים לפנות צלחות אחרי ארוחה חמה וטעימה. זכיתם! אם חמותכם אירחה אתכם, התייחסו אליה כאישה מקסימה ואדיבה, כי זה מה שהיא. זה לא מובן מאליו.
  • הוקרת תודה, הבעת אהבה: עצרו רגע להגיד לחמות ולחם שלכם תודה מקרב לב. זכרו לעשות זאת גם להורים שלכם, שום דבר אינו מובן מאליו. חיים פעם אחת, אז כמה הזדמנויות כבר יש לנו לשבת בחיק המשפחה, להביע אהבה, הערכה, לומר תודה. להגיד חג שמח, לאחל שנה טובה ובתיאבון?
  • פרופורציות וראיית הטוב: מישהו “הנחית” הערות בשולחן? אל תגיבו מיד! עצרו, נסו להכניס את הדברים לפרופורציות, הסתכלו על הנאמר בהומור. נהלו עם עצמכם דיאלוג פנימי: הבינו מה התגובה האוטומטית שלכם, ואז הימנעו ממנה. תגידו לעצמכם “הפעם לא”. “הפעם אני בוחר שלא להיעלב, אני בוחר להגיד מילים יפות, להחמיא לאוכל, להחמיא לחמותי (כן, גם אתם גברים). אני מסתכל על אשתי היפה (או מסתכלת על בעלי היפה) ומבין מאיפה היא הגיעה לעולם. זה מספיק לי. אני בוחר להסתכל מסביב ולחפש רק את הטוב. כמה נעים להסתכל על החצי המלא של הכוס?

שתהיה לכולנו שנה נפלאה, שתנוהל על ידינו באהבה ועם המון התלהבות.

הכותב הוא ד”ר התלהבות – תהליכן (איש תהליכים), חוקר ומרצה בנושאי מוטיבציה והתלהבות, לשעבר חבר הנהלה ב-NOKIA אירופה ובכיר בכתר פלסטיק ושטראוס, מופיע בכנסים בינלאומיים ובישראל, אב לארבעה

שפה: מהפכה פמיניסטית? הנערות פוסחות עליה

גירושים: זה רק נראה כמו סוף העולם 

ספר לנערות: “הזמן השבור” – פנטזיה מעצימה