מה קרה לפרויקט השאלת ספרי הלימוד של משרד החינוך?

שנים שאנחנו צועקים לעזרה, מתחננים שייקחו מאתנו את העול הכרוך ברכישת ספרי הלימוד. שיפחיתו בנטל הכלכלי, שיחסכו לנו את הטרחה הכרוכה באיתור הספרים ברשימה בכל חופש גדול. ואז מגיע גלגל הצלה בדמות פרויקט מטעם משרד החינוך, אבל אנחנו אומרים “לא תודה”. למה בעצם?

כהורים בעלי ניסיון אתם בוודאי מכירים את ההוצאות הגדולות שכרוכות ברכישת ספרי לימוד בכל תחילת שנה. החדשות הטובות הן שמשרד החינוך שמע את זעקתנו המתמשכת וקידם באחרונה חוק שנועד להקל על הנטל הכלכלי, לפחות בעניין הספרים. החל משנת הלימודים הקרובה, כל בית ספר בארץ יוכל להצטרף לתוכנית השאלת הספרים – וזאת בכפוף להסכמה של 60 אחוז מהורי התלמידים. נשמע פשוט, נכון? חבל שזה רק נשמע כך. מבדיקה מעמיקה שערכנו כשלושה שבועות לפני פתיחת שנת הלימודים עולה תמונת מצב מורכבת למדי. משרד החינוך אמנם ביקש לתגמל ולעודד את המצטרפים לפרויקט (כפי שיוסבר בהמשך), אך השאיר את ההחלטה בידי ההורים. והם ברובם, לפחות בשלב הזה, מעדיפים להמשיך לשבת על הגדר. אם נתרגם למספרים: רק 574 בתי ספר הצטרפו עד כה לפרויקט. אלה מתווספים ל-715 בתי ספר נוספים, שבהם התוכנית הזו כבר פועלת בשנים האחרונות מטעם משרד החינוך. אז מה קרה לכל השאר?

“הנהלות בית הספר משחקות ראש קטן”

החוק, שקודם באפריל האחרון, קובע כי כלבית ספרשיצטרף לתוכנית ההשאלה בשנת הפעילות הראשונה יתוגמל בסכום של 150-40 שקל עבור תלמיד. המטרה היא לעזור לבית הספר במימון, לצורך בניית מאגר מלא ושלם של כל ספרי הלימוד. ההורים עצמם נדרשים לשלם תשלום חד פעמי שנע בין 280 שקל לתלמיד יסודי ועד 320 שקל לתלמיד חטיבת ביניים או תיכון. הפרויקט עצמו יופעל על ידי הנהלת בית הספר או על ידי חברות פרטיות, שמשרד החינוך שוכר את שירותיהן.
“יתרונות הפרויקט הם: הוזלת עלויות הספרים, פיקוח על למידה באמצעות ספרים מאושרים וחינוך לשמירה על ספרי הלימוד”, אומרים במשרד החינוך – הגוף שמפעיל, מבקר ומפקח על הפרויקט. אולם חלק מההורים שהתנסו בשנים האחרונות בגרסה הניסיונית של הפרויקט להשאלת ספרים נשמעים נלהבים פחות.

קובי, אבא לתלמיד בחטיבת ביניים בקריית אונו, מספר: “בשנה שעברה הפעילה את הפרויקט חברת “בוק מרקט”, שהיא חברה פרטית (החברה פשטה רגל במהלך השנה האחרונה, ג.ל.). הספרים שקיבלנו היו במצב בינוני, חלק מהם לא הגיעו גם לאחר ששנת הלימודים כבר התחילה והניסיון הזה השאיר אצלנו טעם רע”. לעומת זאת, עם בנו השני הוא צבר ניסיון שונה. “בני הגדול למד בעבר בחטיבת הביניים ‘עלומים’ ברמת השרון – שם בית הספר עצמו מפעיל את פרויקט ההשאלה וזה עובד מצוין. כל תלמיד קיבל בסוף החופשה את כל הספרים מסודרים ומוכנים לשימוש, וכך בהחלט נהנינו מפתרון חסכוני ונוח מאוד”.

גלית, אמא למתבגרים, סיפרה ל”עשר פלוס” כי ביישוב הדרומי שבו היא מתגוררת, פרויקט ההשאלה מתבצע ביעילות רבה בבית הספר היסודי. לעומת זאת, בחטיבת הביניים שבה לומד בנה הועבר שאלון לבדיקת הסכמת ההורים דרך אתר המשו”ב של בית הספר. ונחשו מה יצא מזה? “אחוז ניכר מההורים אינו נכנס למערכת, ומעבר לכך לא נעשתה שום פעולה מטעם בית הספר לקדם את הנושא”, מלינה גלית. “התחושה היא שהם לא רוצים שזה יקרה. הרי ברור לכולם שבמקרים אחרים, כשהם רוצים את חתימות ההורים, הם עושים כל שביכולתם כדי להשיגן”. גלית סבורה כי יש כאן “הקטנת ראש”. “בית הספר מסתתר מאחורי הטענה: ‘שלחנו ואתם לא חתמתם’, והתוצאה היא שפרויקט ההשאלה לא יפעל השנה בחטיבה של בני. את יודעת איזה שקט נפשי זה נותן?”.
איך באמת פרויקט השאלת ספרי הלימוד עשוי להעניק להורים “שקט נפשי”?
“אצל בני השני, בתחילת החופש אני נותנת צ’ק על סך 280 שקל ולא מתעסקת בעניין הספרים בכלל במהלך כל החופשה. יומיים לפני תחילת שנת הלימודים אני מקבלת את כל  הספרים והחוברות כשהם עטופים עם מדבקות בשקית”. לעומת זאת, עם הבן הגדול היא תצטרך להמשיך להיות מוטרדת מהעניין גם בשבועות הקרובים: “את מוטרדת מכך שחסרים ספרים, רצה לחנות ומגלה שאזל, וחוזר חלילה. חבל מאוד שבית הספר לא לוקח את ריכוז הפרויקט על עצמו”.
גם ענת מגבעתיים, אמא לתלמיד שעולה לתיכון ולתלמידת כיתה ז’, סבורה כי בתי הספר שבהם לומדים ילדיה לא עשו מאמץ מספק כדי להסביר להורים את חשיבות הפרויקט ואת תועלתו. “מחצית ההורים בכלל לא קיבלו את הדף שנשלח הביתה עם הילדים. אין כאן שום ניסיון אמיתי מצד הנהלת בית הספר או מצד הוועד. אז הורים קיבלו מכתב ורק מעטים נעתרו. לתחושתי, בית הספר רואה בפרויקט הזה טרחה והם שמחו שלא היה הרוב הנדרש”. ואם כבר נשארים בגוש דן, הורים לתלמידים באחד התיכונים הבולטים בתל אביב הופתעו לשמוע על הפרויקט החדש, מכיוון שהנהלת בית הספר לא טרחה לשלוח אליהם מכתבים הביתה או ליידע אותם בכל דרך אחרת בקיומו של פרויקט השאלת הספרים מטעם משרד החינוך.

כלכלי ונוח? תלוי את מי שואלים

ליאת שחר, אמא לשלושה ילדים בגילאי בית הספר (יסודי, חטיבה ותיכון), סבורה כי הפרויקט להשאלת ספרים תורם בעיקר להורי תלמידים מחטיבות הביניים, אך לא להורים של תלמידי היסודי ותלמידי התיכון. “ביסודי ממילא יש הרבה חוברות עבודה שבהן כותבים. בתיכון כבר אין הרבה ספרי לימוד ואילו הספרים החשובים והיקרים, כמו המיקודיות וספרי ההכנה לבגרות, כלל אינם כלולים בפרויקט ההשאלה”, היא אומרת.
בהנהגת ההורים של בית ספר היסודי “ניר” בקריית אונו טוענים כי הם בחנו לעומק את הנושא והגיעו למסקנה שהפרויקט לא כדאי עבורם מבחינה כלכלית. “הורים רבים מודאגים מכך שחוברות העבודה שיועברו להם בהשאלה יהיו בלויות ולא ראויות לשימוש, או לחילופין שהם יאלצו לשלם קנס. אמא אחת שאלה: ‘מה אעשה אם אקבל ספר משומש במצב סביר שכבר עבר כמה גלגולים, וכשאצטרך להחזיר אותו בסוף השנה יגידו לי שהוא כבר בלוי מדי – לאחר שבני השתמש בו לאורך השנה. האם במקרה כזה אני מחויבת לשלם?.
הורים אחרים פסלו את הפרויקט מסיבות פדגוגיות. כך למשל הורים לתלמידים בתיכון שליד האוניברסיטה בירושלים, שהצביעו “נגד” בגלל מאפייני בית הספר. “חלק מייחודו של המוסד הזה הוא בגיוון ושינוי תוכניות הלימודים – דבר המצריך שינוי של הספרים וחומרי הלמידה”, מסבירה אפרת, אחת האמהות. “לכן לא מצאנו את פרויקט ההשאלה כמתאים”.

האינטרנט היה שם קודם

אין ספק כי הפרויקט להשאלת ספרים מוזיל עלויות. אם המחיר הממוצע של ספר לימוד עומד על 50 שקלים, הרי שאם תרכשו באופן עצמאי חמישה ספרים כבר תגיעו לסכום החד פעמי שתשלמו במסגרת הפרויקט (סביב 250 שקל). ככל שהתלמיד עולה בסולם הכיתות, כך גם ההוצאה עבור ספרי הלימוד גדלה – ובתיכון כבר תשלמו מעל 1,000 שקל, אם תרכשו את הספרים בדרך המסורתית. יחד עם זאת, מסתבר כי בשנים האחרונות ישנם הורים שנוקטים בדרכים יצירתיות להוזלת ספרי הלימוד גם ללא היוזמה של משרד החינוך. מדי שנה, ליאת שחר רוכשת לשלושת ילדיה ספרים משומשים באמצעות אתרי אינטרנט ייעודיים או באמצעות קהילות הורים וירטואליות שמתארגנות לצורך החלפת ספרים. “אני לא מתעצלת ובמקרה הצורך שולחת בחזרה ספרים משומשים שאינם במצב טוב”, היא מתארת. “אני  נמצאת בקשר עם  מספר חנויות ספרים ובודקת בכל פעם אילו מהספרים החסרים הגיעו. כך אנחנו משלימים את הרשימה בשלבים”.
מה דעתך על היוזמה של משרד החינוך של הפרויקט להשאלת ספרים?   
“כמי שהייתה בעבר מורה נראה לי לא נכון להפיל על בית הספר את ארגון פרויקט ההשאלה ועטיפת הספרים. יש למורים מספיק מה לעשות ונכון יותר להקים חברה שתטפל בזה באופן מקצועי ותהווה כתובת עבור ההורים”.
יש לציין כי בבתי ספר רבים בארץ מנהיגים בשנים האחרונות ירידי ספרים משומשים, שבהם נמכרים ספרים בעלות של חמישה עד עשרה שקלים לספר. לדוגמה, עלות סל ספרים משומשים לתלמיד כיתה ח’ עמדה בקיזוז ההכנסות ממכירת ספרים משומשים מהשנה שעברה על 120 שקל – סכום נמוך לכל הדעות. מעבר לכך, ישנם היום אתרי אינטרנט שמציעים מחירים אטרקטיביים גם לספרים חדשים (גם אם תצרפו לכך את דמי המשלוח, העסקה על פי רוב משתלמת). אתרים אחרים, דוגמת “ספרנט”, פועלים בשיתוף עם בתי הספר ומבטיחים להביא במרוכז את חבילות הספרים לכל המזמינים שהקדימו להירשם ולקנות. כל אלה הם פתרונות שבהחלט עשויים להוזיל לכם את סל הספרים, אם גם בבית הספר של ילדכם היוזמה של משרד החינוך לא נשאה פרי.

תגובת משרד החינוך: “הקול הפולני”

חיים גרוסמן, הממונה על התחום במשרד החינוך, מבהיר כי “החוק החדש מאפשר להפעיל את השאלת הספרים באמצעות חברה או זכיין שיעמוד בדרישות המשרד ויעבוד על פי ההנחיות. לרשות בתי הספר הועמד כוח עזר נוסף ייעודי לתפעול הפרויקט, שאמור לתת מענה לוגיסטי לכל הטענות שעלו בכתבה. המשרד מתקצב ותומך כספית בכלבית ספרשמצטרף ומקים מאגר, גם כדי לתחזק את הספרים ולהחליף את הספרים הבלויים”.
לטענת גרוסמן, ההיענות הנמוכה מצד ההורים נובעת מכמה טעמים: “יש קבוצת הורים שעדיין מעדיפה לרכוש ספרים חדשים, אני קורא לזה ‘הקול הפולני’, קבוצה אחרת של הורים מסרבת לתת את הספרים שאותם רכשה בשנה שעברה, ולכן הייתה היענות מצומצמת. יחד עם זאת, אני שומע לאחרונה קולות של הורים ‘חוזרים בתשובה’ שקיבלו את רשימות הספרים לשנה הבאה ומתחרטים על כך שהם לא הצטרפו בזמן לפרויקט”.

מסתמן: שילוב משחקי מחשב בלמידה

איך נסייע למתבגר להתמודד כראוי עם לחץ חברתי? 

קונות בגד ים בסוף עונה? הכירו את הטרנדים העכשוויים